כיצד מתפללים לאחר שינויי תפיסה, ערכים ופילוסופיה?


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4 סך הכל 4 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-27/12/2015 02:33

אריאל73 כתב:

אם אפשר לחזור לראשית האשכול, המלוכה היא ייעוד נאצל לא רק בתפילה אלא גם בתנ"ך. כלומר השם יתברך בכבודו ובעצמו מבטיח לנו תור זהב של מלוכה נצחית. מה זה אומר? שאלה. אפשר לטעון ש'עבדי דוד' דאז הוא רעיון שמבטא את השלטון האידיאלי. לאו דוקא מונרך מזרעו של קיסר יהודי מתקופת הברזל ll. ואפשר להוסיף ולטעון (כדי להתמודד עם הוצאת הכתוב מפשוטו) שהנביא עצמו אולי לא ידע שזהו עומק נבואתו, כי הוא היה שבוי במחשבת זמנו. אבל השאלה היא עד כמה אפשר להשתכנע מזה.
גישה אחרת היא כמובן לקבוע שאכן, אנו טועים ומלוכה חוקתית, מרוסנת ע"י מועצת חכמי דת, היא השלטון האידיאלי. אני מניח שרוב החרדים וחלקים גדולים מהדת"לים יתמכו ברעיון זה.

כן גם קרבנות והמשכן ובית המקדש היו דבר גדול אחרי מעשה העגל, וחז"ל ורוב החרדים זה אלפי שנים מקדשים את הגלות אחרי כישלון המלוכה ובית המקדש ככה שאני לא מבין אייך ולמה בחרתה את חזרת המלוכה שהיית בדיעבד בדיוק כמו המשכן ובדיוק כמו הגלות.
אבל ברור לכול שלא נחזור למלוכה ולבית המקדש, רק נחזור למקור, הרי לא לחינם אנו אלפי שנים בגלות. להקים מלוכה חדשה יכולנו בדיוק כמו הבריון בן גוריון מאז ומתמיד אפי' ר' עקיבא ניסה לעשות זאת.

אבל בוא נחזור לתנ"ך ונראה מה דעתה על מלוכה

א וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל; וַיָּשֶׂם אֶת-בָּנָיו שֹׁפְטִים, לְיִשְׂרָאֵל.  ב וַיְהִי שֶׁם-בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל, וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּהשֹׁפְטִים, בִּבְאֵר שָׁבַע. ג וְלֹא-הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו, וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע; וַיִּקְחוּ-שֹׁחַדוַיַּטּוּ, מִשְׁפָּט. {פ}
ד וַיִּתְקַבְּצוּ, כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיָּבֹאוּ אֶל-שְׁמוּאֵל, הָרָמָתָה.  ה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ, לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ; עַתָּה, שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּכְּכָל-הַגּוֹיִם.  ו וַיֵּרַע הַדָּבָר, בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ, תְּנָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ; וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל, אֶל-יְהוָה. {פ}
ז וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-שְׁמוּאֵל, שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם, לְכֹל אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ: כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי-אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם.  ח כְּכָל-הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר-עָשׂוּ, מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד-הַיּוֹם הַזֶּה, וַיַּעַזְבֻנִי, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִיםכֵּן הֵמָּה עֹשִׂים, גַּם-לָךְ.  ט וְעַתָּה, שְׁמַע בְּקוֹלָם: אַךְ, כִּי-הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם, וְהִגַּדְתָּ לָהֶם, מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם. {ס}  י וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה, אֶל-הָעָם, הַשֹּׁאֲלִים מֵאִתּוֹ מֶלֶךְ. {ס}  יא וַיֹּאמֶרזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם: אֶת-בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ, לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ.  יב וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים; וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ.  יג וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם, יִקָּח, לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת, וּלְאֹפוֹת.  יד וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִיםיִקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו.  טו וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר; וְנָתַן לְסָרִיסָיו, וְלַעֲבָדָיו.  טז וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶםיִקָּח; וְעָשָׂה, לִמְלַאכְתּוֹ.  יז צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים.  יח וּזְעַקְתֶּם, בַּיּוֹם הַהוּא, מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם, אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם; וְלֹא-יַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם, בַּיּוֹם הַהוּא.  יט וַיְמָאֲנוּ הָעָם, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל; וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי אִם-מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ.  כ וְהָיִינוּ גַם-אֲנַחְנוּ, כְּכָל-הַגּוֹיִם; וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ, וְנִלְחַם אֶת-מִלְחֲמֹתֵנוּ.  כא וַיִּשְׁמַע שְׁמוּאֵל, אֵת כָּל-דִּבְרֵי הָעָם; וַיְדַבְּרֵם, בְּאָזְנֵי יְהוָה. {פ}
כב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹלָם, וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ; וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לְכוּ אִישׁ לְעִירוֹ.

ראה גם אברבנאל בפרשת שופטים דיון ארוך בנושא.

ובעיקר המציאות היא שלא חזרנו לכך זה אלפי שנים ואנו מחכים לבית המקדש שתרד מאש משמים שזה אומר לעומק: אתה לא בונה בית מקדש, אתה לא מקים מלכות, רק מחכה שתרד משמים. והמשכיל ידום והשוטה יאמין שזה כפשוטו ככה שלעולם זה לא יקרה.
מה כן יקרה ?! ותמלא הארץ דעה את השם וגו' ואף אדם בן אנוש לא יבקש יותר מלכות רק מלכות השם.

נשלח ב-27/12/2015 10:13

צופרהנעמתי כתב:
שלישישי, והמסקנה לשיטתך מהי?

1. אל תאמין לאף-אחד.
2. תבדוק בעצמך.
3. תתיר ספקות.
4. תמצא את אלהים.

נשלח ב-28/12/2015 13:33

אריאל73 כתב:

מלוכה חוקתית לפי חז"ל (מהתנך לא נראה שהייתה הגבלה חוקתית על המלכים מעבר לחשש ממרד אם יגזימו בשימוש בכוחם) אבל מה המגבלות החוקתיות? האם את בנינו הוא יוכל לקחת לרוץ לפני מרכבתו? את בנותינו להיות רקחות וטבחות? אולי גם נערה יפה להתחמם בה לעת זקנתו? בסופו של דבר, אם המגבלות על המלך יהיו כאלו שההחלטה תהיה מסורה לרשויות - שופטת, מחוקקת ומבצעות - אחרות אזי הוא יהיה סמל לא מזיק כמו המלכים האירופיים בימינו, אבל בניגוד למלכים האירופיים שהם תוצר ההיסטוריה של ארצותיהם שתילה מחדש של מלך בישראל נראה לי כרעיון קצת מגוחך, לשם מה? אם למלך יהיו סמכויות של ממש אז עם כל הכבוד לרעיונות הנאצלים ולהסברים המתקתקים הרעיון נראה לי משהו על הרצף בין טפשי ואבסורדי למפחיד ומסוכן.

תוקן על ידי A_Smithee ב- 28/12/2015 13:40:26

נשלח ב-29/12/2015 15:37

מישהי כמו חאליסי תתאים לי בהחלט. כך נפתור את בעיית החימום לעת זקנה.

נשלח ב-29/12/2015 15:44

א. בתנ"ך רואים שאחאב (הרשע) לא יכל אפילו להחרים שדה בלי לשכור עדי שקר. ההסבר המקובל הוא שהמלוכה היתה מוגבלת.
ב. מה עם מלך שסמכותו זהה לראה"מ?
חאליסיי, דמות של מלכה משחררת עבדים מהתרבות הפופולרית, היא דוגמה למלך טוב, אם כי האמת היא שלא הייתי בוטח בשיקול דעתה כשליטה שלי.

נשלח ב-29/12/2015 16:32

א. זה מעיד שאחאב היה מחוייב לחוק או שפחד ממרד? האם היו מוסדות שהייתה להם סמכות פורמלית להגביל את המלך או שהמלך היה מוגבל מחשש למרד, אם ניקח דוגמה לדיקטטור שללא ספק היה חסר עכבות ומעצורים חוקתיים - סטלין - גם הוא לא הצדיק הוצאות להורג בכך "שבא לו להוציא אנשים להורג" אלא בישל האשמות, במלוכה חוקתית (למשל בריטניה החל מהמחצית השנייה של המאה ה-17) היו חוקים כתובים שהגבילו את המלך והיה פרלמנט ובתי משפט עצמאיים (מושבעים) שבסמכותם היה לפקח על המגבלות הללו. ב. כפי שכתבתי הרעיון שמישהו יבחר להיות ראה"מ בגלל מוצאו (ושלא יהיה ניתן להדיחו אם לא יהיו מרוצים ממנו) הוא - לדעתי - בין טפשי ואבסורדי למפחיד ומסוכן.