|
|
| נשלח ב-27/12/2015 20:20 |
 |
| |
| מם80 כתב: |  | ק_איתי
רס"ג: כי אומתנו איננה אומה כי אם בתורותיה וכיון שאמר הבורא שהאומה תעמוד כל עמידת השמים והארץ מן ההכרח שיעמדו תורותיה כל ימי השמים והארץ.
שים-לב שלא דיברתי על א"י אלא על מדינה ועליך לדעת להבחין בין המושגים.
|
|
לא לגמרי הבנתי את ההבחנה שאתה עושה,
האם כשאתה אומר שמדינה היא מסגרת פוליטית מלאכותית אתה מתכוון לשלטון יהודי?
ראוי לציין את דבריו של המשנה ברורה בעניין:
"הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר: "ערי קדשך היו מדבר", וקורע. (ואינו חייב לקרוע אלא כשמגיע סמוך להם כמן הצופים לירושלים) (ב"י)." (שו"ע תקסא א)
"בחורבנן – אפילו יושבין בהן ישראל, כיון שהישמעאלים מושלים עליהם, מקרי בחורבנן." (משנה ברורה על אתר)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2015 21:34 |
|
| |
הייחוד של א"י תלוי בקב"ה שבחר בא"י לישראל מכל הארצות ותמיד משגיח עליה.
מדינה היא כלי של הציבור שנועד לאפשר חברה תקינה. הייחוד של מדינה כפי התנהלותה בדרכי צדק משפט חסד ורחמים בהתאם לתורה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 15:19 |
|
| |
ברור שהמילה "עם" לא הומצאה במאה הי"ט, וכן מקבילותיה בשפות אחרות לא הומצאו אז. ייתכן בהחלט שהמילה סימנה דברים שונים קצת, כמו שהמילה "בית" מיצגת מבנים שונים במקומות שונים, ויש שפות שהיא מייצגת בהם אוהלים, אבל העיקרון הוא אחד. (בבסקית עדיין קוראים לגג "קצה המערה")
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2015 15:23 |
|
| |
ואין הרבה אידיאלים שלא רצחו בשמם. וכי בגלל שיש ערבים רוצחים בשביל כבוד המשפחה צריכים לוותר על התפיסה הבסיסית שאדם צריך לדאוג לקרובי משפחתו? אסור לו לגנוב מאחרים בשבילם, אבל אוי למי שאוהב ודואג לאחיו ואחיותיו ובני משפחתו לא יותר ממה שהוא אוהב ודואג לתושבי יבשות אחרות
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2016 19:54 |
|
| |
תחזל מעיר: 'ברור שהמילה "עם" לא הומצאה במאה הי'ט ...'. הערתו נכוחה.
הספר 'עם אומה מולדת' מאת הנרי וסרמן עוסק בתולדות המושגים האלו. כותרת משנה שלו היא: 'על ראשיתם, תולדותיהם ואחריתם של שלושה מושגים מחוללי לאומיות. [הספר יצא בהוצ. האוניברסיטה הפתוחה].
ראו SPQR בויקיפדיה האנגלית.
ההערה של מם89 חשובה מאד בעיני: 'מדינה היא כלי של הציבור שנועד לאפשר חברה תקינה'.
מבלי לומר, היא מציבה מנגד ודוחה את הרעיון ההפוך בדבר ציבור ככלי של המדינה, רעיון המכפיף את אישי הציבור אל המדינה הטוטאליטארית, עד כדי ביטול זכויותיהם של האנשים הפרטיים, האינדיבידואליים לחשוב, להתבטא ולפעול כביטוי לאישיותם הפרטית ולרצונותיהם.
מבחינה אחרת, מדינה אינה סתם כלי, בדומה לחברה המפעילה צי אוטובוסים שנועד לאפשר תחבורה תקינה. האדם אינו רק יצור פרטי החי את חייו ורוכש שרותים מן המדינה. הוא גם יצור פוליטי, שיש לו ענין מהותי בעיסקי המדינה ורצון לפעול בעסקים אלו. שאלת היחס בין המדינה ובין האזרחים והאיזון הנדרש ביניהם היא גם שאלה ערכית קשה, אשר בענינה מתנהלים מאבקים פוליטיים וחברתיים.
עודד
|
|
|
|
|
