ייני יין נסך

ולנושא האשכול, כבר חקרו כאן בעבר האם עלינו להימנע משתיית יין שנגענו בו.

ונותרה השאלה מה חמור יותר
אחרי שברכתי על היין, לא לשתות אותו מחשש יין נסך, או שברכה לבטלה חמירא טפי?

שרה

אני חושב שגם לגבי גויים עלינו כיהודים קודם כל לזכור שהיהדות לא פחות טובה מהנצרות - ובכל מקרה היא תרבותו של עמנו, ואיננו צריכים להתבייש בה. זה נכון שנספחו לה כל מיני תוספות ראויות יותר או ראויות פחות, מה שגורם לכל מיני אנשים (ביניהם גם אני) להרגיש לא נוח, אבל גם את זה אני חושב שאפשר להסביר. מבחינתי "כלל ישראל" איננו האורתודוכסים, אלא כלל המאמינים באורתודוכסיה (ואכמ"ל). ולכן חוזקו ותרבותו של עמנו שרירים וקיימים עד היום הזה, ועוד ימשיכו להיות קיימים הרבה זמן.  

לא הבנתי מדוע את חושבת שהנצרות היא המקור לקידמה האירופאית בזמן האחרון. כמובן שיש בנצרות דברים חיוביים, ואדם - גוי - שזה מה שמתאים לו - הרי שזה מה שיתאים להראות לו. אבל "מותר" גם להראות לו את היהדות. וכמובן שאם השאלה היא עקרונית "גוי שרוצה להתחזק בדת" - אזי אני לא מבין למה "חייבים" להביא אותו לכומר. אני חושב שאילו הייתי אני שם, הייתי מוסיף ומסביר לו בקצרה את דעותיי העצכחיות (וכי גם בזה צריך להתבייש?) - זה לדעתי יעשה לו עוד יותר טוב לנשמה. 

גם אני חושב שהדברים הקשים שכתבה שרה על רוב הגברים החרדים, אינם נכונים, ואני משער שמתוך כאבה ונהמת לבה כתבה כן.
לעניין היין, יש לי שכן חמוד וצדיק, שמאז שגיליתי לו שאני חושש לשתות את היין שנגעתי בו, מקפיד בכל הזדמנות לשתות מייני ולכבד אותי למזוג לו יין...

שתי תשובות אפשריות
עצם התלבטותך וחששך מברכה לבטלה מוכיחה שאתה מאמין וממילא יינך אינו יין נסך.

הברכה שלך ממילא אינה שווה כלום, ולכן תשפוך את היין ואל תחוש לברכה לבטלה.

ולגבי יחס לנשים בציבור החרדי, לא מתייחסים אליהם כשפחות כמובן (גסי רוח יש מכל מין ומגזר) אבל החינוך החרדי לנשים ולגברים כן מטיף לנחיתותה של האשה ולחובתה לציית ולשרת את בעלה.