טבעונות/צמחונות והלכה

ראה אשכול ישן:

הצימחונות לאור ההלכה והמוסריות


tp://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2884281&forum_id=1364

נכנסתי ללינק של הסרטון, וזאת הייתה טעות. וויתרתי די מהר. הוא מבלבל בשכל, לוקח חצאי משפטים מכאן ומשם, והמסקנה שלו שההלכה אוסרת אכילת בשר היא כמובן שטות גמורה.
אמנם, העובדה שהבחור קשקשן לא הופכת את הנושא לבלתי ראוי לדיון. אחרי שנקבע כי ברור שההלכה מתירה לאכול בשר מן החי אפשר לשאול עוד שתי שאלות (שאורן כבר העלה):

א. האם זה מוסרי לאכול בשר?
נדמה לי שהטיעון המרכזי כיום האומר שהדבר אינו מוסרי (כך חושבים רוב האתיקנים) מתבסס על אי קיומו של הבדל מהותי בין אדם לחיה. אני חושב שההנחה הזו שגויה ביותר (ואם היא נכונה, הרי שגם אכילת בשר אדם היא מוסרית ובעצם אין כלל מוסר). אחרי שאנו מניחים שיש הבדל, עדיין נראה לי ברור (סינתטי אפריורי) שיש בעיה מוסרית בגרימת צער לבעלי חיים. מאידך נראה כי לאדם מותר להשתמש בבעלי חיים (הדבר מתבסס על ההבדל המהותי ביניהם), ואם כך השאלה היא שאלה של מידתיות.

ב. גם מבחינה הלכתית (וגם מבחינה מוסרית) האם מה שקורה היום בתעשיית המזון מותר?
כאן כבר זו לא שאלה עקרונית על אכילת בשר אלא על הייצור שלו. מבחינה מוסרית כבר כתבתי שהשאלה היא שאלה של מידתיות, וגם מבחינה הלכתית די ברור שזו השאלה - אף שצבע"ח מותר לצורך האדם, ברור שאי אפשר ללכת עם זה עד הסוף (גם לסדיסט יש צרכים). השאלה של קביעת גבולות היא תמיד בעייתית, אבל נראה לי שלפחות חלק מ'ייצור' המזון מן החי היום הוא בהחלט לא מוסרי ואולי גם נגד ההלכה, אבל אינני בקי מספיק בפרטים. בכל אופן, משתי הבחינות יש להבדיל בין הצרכן ליצרן, ומה שיוצר באיסור לא בהכרח אסור באכילה.

תוקן על ידי יש3 ב- 02/05/2016 10:07:34

יש3, אני מסכים עם הגישה שלך לגבי הנושא, רק לגבי מה שאמרת שיש להבדיל בין הצרכן ליצרן, אני חושב שהבנה בסיסית של המערכת הכלכלית מלמדת שגם לצרכן יש אחריות לגבי המוצרים שהוא צורך, מכיוון שבעצם קניית המוצר, הוא יוצר ביקוש, והיצרן מתאים את כמות הייצור בהתאם לכמות הביקוש (יותר ביקוש = יותר ייצור). לדוגמא, אפשר לחשוב על רוצח שכיר. האם נגיד שמי שהזמין את שירותי הרוצח השכיר (זה המוצר שהוא מוכר) הוא פחות אחראי למעשה הרצח? או נניח שלפני 100 שנה היו אנשים שנהנו לאכול עיני כושים, האם נגיד שאותו אדם שהזמין במסעדה עיני כושי פחות אחראי מוסרית מאשר היצרן? (כמובן להבדיל אדם מן הבהמה). ניתן לטעון שאנשים לא מודעים לעוולות במשק החי, ואז באמת הצרכן הוא יותר שוגג והיצרן יותר מזיד, אבל אני חושב שבעידן האינטרנט והתקשורת, אנשים נהיים יותר ויותר מודעים למה שקורה בתוך הרפתות והלולים.

אורן
אני מסכים שלצרכן יש אחריות, אלא שהאחריות שלו פחותה משל היצרן. כך גם בהזמנת רצח. לגבי עיני כושים, לא בדיוק הבנתי אם אתה מתכוון שרצחו בשביל זה או לעצם האכילה. אם לרצח, אז שוב רצח יותר חמור מהזמנה של רצח, וקל וחומר מהנאה ממנו שמעודדת רציחות נוספות. אם אתה מדבר על בעייתיות באכילה עצמה, הרי שמי שאוכל עושה מעשה חמור יותר ממי שמכין את האוכל, וכאן דווקא הצרכן יותר בעייתי. לעתים האחריות העקיפה נהיית זניחה לחלוטין. כשאתה כותב כאן בפורום אתה מפרנס כל מיני אנשים שבסופו של דבר אוכלים בשר (וכמובן גם דברים גרועים בהרבה), אבל לא נראה לי שיש בעייתיות בכתיבה.
העמדה שאני מציג מאוד מקובלת, ונדמה לי שלא תמצא שיטת משפט שבה מזמין רצח מקבל עונש כמו של רוצח. משונה בעיניי שאתה חושב אחרת.

בעל
חרבת את האשכול עם הלינק. שים לב בפעם הבאה (אפשר לעשות קיצור עם goo.gl)

יש
תקנתי כבקשתך
באיזה BROWSER אתה משתמש? כי בפיירפוקס שום דבר נחרב.