| נשלח ב-2/5/2016 01:39 |
|
| |
טבעונות/צמחונות והלכה
לאחרונה נתקלתי בהרצאה מעניינת של אסא קיסר לגבי טבעונות בראי ההלכה:
www.youtube.com/watch?v=Wy9o0d8RWPcאשמח לשמוע את דעתם המלומדת של חברי הפורום לגבי צמחונות וטבעונות בימינו מהבחינה ההלכתית ו/או המוסרית. אני מדגיש את המילה "בימינו" כי בעידן המודרני, החקלאות המתועשת לא לוקחת שיקולי צב"ח בתהליכי הגידול, ורק הרווח הכספי עומד לנגד חברות המזון.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2016 04:57 |
|
| |
ראה אשכול ישן:
הצימחונות לאור ההלכה והמוסריות
tp://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2884281&forum_id=1364 _________________
על הצמחונות ראה בספר "חיתו ארץ" (ירושלים תשמח) מאת הרב מנחם סליי, עמ' 131-159.
את 40 העמודים הראשונים של הספר, ובתוכם תוכן הענינים, תוכל לראות כאן:
תוקן על ידי נישטאיך ב- 02/05/2016 05:55:58
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2016 10:06 |
|
| |
נכנסתי ללינק של הסרטון, וזאת הייתה טעות. וויתרתי די מהר. הוא מבלבל בשכל, לוקח חצאי משפטים מכאן ומשם, והמסקנה שלו שההלכה אוסרת אכילת בשר היא כמובן שטות גמורה. אמנם, העובדה שהבחור קשקשן לא הופכת את הנושא לבלתי ראוי לדיון. אחרי שנקבע כי ברור שההלכה מתירה לאכול בשר מן החי אפשר לשאול עוד שתי שאלות (שאורן כבר העלה):
א. האם זה מוסרי לאכול בשר? נדמה לי שהטיעון המרכזי כיום האומר שהדבר אינו מוסרי (כך חושבים רוב האתיקנים) מתבסס על אי קיומו של הבדל מהותי בין אדם לחיה. אני חושב שההנחה הזו שגויה ביותר (ואם היא נכונה, הרי שגם אכילת בשר אדם היא מוסרית ובעצם אין כלל מוסר). אחרי שאנו מניחים שיש הבדל, עדיין נראה לי ברור (סינתטי אפריורי) שיש בעיה מוסרית בגרימת צער לבעלי חיים. מאידך נראה כי לאדם מותר להשתמש בבעלי חיים (הדבר מתבסס על ההבדל המהותי ביניהם), ואם כך השאלה היא שאלה של מידתיות.
ב. גם מבחינה הלכתית (וגם מבחינה מוסרית) האם מה שקורה היום בתעשיית המזון מותר? כאן כבר זו לא שאלה עקרונית על אכילת בשר אלא על הייצור שלו. מבחינה מוסרית כבר כתבתי שהשאלה היא שאלה של מידתיות, וגם מבחינה הלכתית די ברור שזו השאלה - אף שצבע"ח מותר לצורך האדם, ברור שאי אפשר ללכת עם זה עד הסוף (גם לסדיסט יש צרכים). השאלה של קביעת גבולות היא תמיד בעייתית, אבל נראה לי שלפחות חלק מ'ייצור' המזון מן החי היום הוא בהחלט לא מוסרי ואולי גם נגד ההלכה, אבל אינני בקי מספיק בפרטים. בכל אופן, משתי הבחינות יש להבדיל בין הצרכן ליצרן, ומה שיוצר באיסור לא בהכרח אסור באכילה.
תוקן על ידי יש3 ב- 02/05/2016 10:07:34
תוקן על ידי יש3 ב- 02/05/2016 10:08:24
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2016 11:36 |
|
| |
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 02/05/2016 12:01:50
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2016 11:41 |
|
| |
יש3, אני מסכים עם הגישה שלך לגבי הנושא, רק לגבי מה שאמרת שיש להבדיל בין הצרכן ליצרן, אני חושב שהבנה בסיסית של המערכת הכלכלית מלמדת שגם לצרכן יש אחריות לגבי המוצרים שהוא צורך, מכיוון שבעצם קניית המוצר, הוא יוצר ביקוש, והיצרן מתאים את כמות הייצור בהתאם לכמות הביקוש (יותר ביקוש = יותר ייצור). לדוגמא, אפשר לחשוב על רוצח שכיר. האם נגיד שמי שהזמין את שירותי הרוצח השכיר (זה המוצר שהוא מוכר) הוא פחות אחראי למעשה הרצח? או נניח שלפני 100 שנה היו אנשים שנהנו לאכול עיני כושים, האם נגיד שאותו אדם שהזמין במסעדה עיני כושי פחות אחראי מוסרית מאשר היצרן? (כמובן להבדיל אדם מן הבהמה). ניתן לטעון שאנשים לא מודעים לעוולות במשק החי, ואז באמת הצרכן הוא יותר שוגג והיצרן יותר מזיד, אבל אני חושב שבעידן האינטרנט והתקשורת, אנשים נהיים יותר ויותר מודעים למה שקורה בתוך הרפתות והלולים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2016 11:57 |
|
| |
אורן אני מסכים שלצרכן יש אחריות, אלא שהאחריות שלו פחותה משל היצרן. כך גם בהזמנת רצח. לגבי עיני כושים, לא בדיוק הבנתי אם אתה מתכוון שרצחו בשביל זה או לעצם האכילה. אם לרצח, אז שוב רצח יותר חמור מהזמנה של רצח, וקל וחומר מהנאה ממנו שמעודדת רציחות נוספות. אם אתה מדבר על בעייתיות באכילה עצמה, הרי שמי שאוכל עושה מעשה חמור יותר ממי שמכין את האוכל, וכאן דווקא הצרכן יותר בעייתי. לעתים האחריות העקיפה נהיית זניחה לחלוטין. כשאתה כותב כאן בפורום אתה מפרנס כל מיני אנשים שבסופו של דבר אוכלים בשר (וכמובן גם דברים גרועים בהרבה), אבל לא נראה לי שיש בעייתיות בכתיבה. העמדה שאני מציג מאוד מקובלת, ונדמה לי שלא תמצא שיטת משפט שבה מזמין רצח מקבל עונש כמו של רוצח. משונה בעיניי שאתה חושב אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2016 11:58 |
|
| |
בעל חרבת את האשכול עם הלינק. שים לב בפעם הבאה (אפשר לעשות קיצור עם goo.gl)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2016 12:03 |
|
| |
יש תקנתי כבקשתך באיזה BROWSER אתה משתמש? כי בפיירפוקס שום דבר נחרב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2016 12:25 |
|
| |
תודה כרום
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2016 12:53 |
|
| |
יש3 לגבי הכושים, התכוונתי לאדם שמזמין מנת עיני כושי במסעדה (כשהוא יודע שמישהו היה צריך להרגו כושי בשביל המנה). לגבי פרנוס אנשים שאוכלים בשר זה חוזר לנקודה של מידתיות, יש גרמא מסדר ראשון, גרמא מסדר שני וכן הלאה. צריך להעביר את הגבול במקום הגיוני אחרת אין לדבר סוף. לגבי שליח לדבר עבירה ראה סוגיה במסכת קידושין שמראה שיש דעה של שמאי הזקן שהמשלח חייב ממש כמו הרוצח:
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מג עמוד א והא דתני: האומר לשלוחו צא הרוג את הנפש - הוא חייב, ושולחיו פטור; שמאי הזקן אומר משום חגי הנביא: שולחיו חייב, שנא': אותו הרגת בחרב בני עמון; מאי טעמיה דשמאי הזקן? קסבר: שני כתובים הבאים כאחד מלמדין, והוא ההוא לא דריש. ואיבעית אימא: לעולם דריש, ומאי חייב? חייב בדיני שמים. מכלל דת"ק סבר: אפילו מדיני שמים נמי פטור? אלא דינא רבה ודינא זוטא איכא בינייהו. ואיבעית אימא: שאני התם, דגלי רחמנא אותו הרגת בחרב בני עמון. ואידך? הרי לך כחרב בני עמון, מה חרב בני עמון אין אתה נענש עליו, אף אוריה החתי אי אתה נענש עליו; מאי טעמא? מורד במלכות הוה, דקאמר ליה: ואדוני יואב וכל עבדי אדוני על פני השדה חונים. אמר רבא, את"ל סבר שמאי: שני כתובים הבאים כאחד מלמדין, והוא ההוא לא דריש, מודה באומר לשלוחו צא בעול את הערוה ואכול את החלב - שהוא חייב, ושולחיו פטור, שלא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2016 13:04 |
|
| |
בהודעה הקודמת כתבת שלשולח אין פחות אחריות, ולזה התייחסתי כי לשולח בהחלט יש פחות אחריות. בהודעה הזו נראה שאתה מסכים אתי שיש הבדל. לגבי דעת שמאי יש לדון. לכאו' לדעתו יש ברצח שליח לדבר עברה ולפי זה רק המשלח חייב והשליח לכאורה פטור כמו במעילה. אפשר להסביר שלדעתו גם ברצח אין דין שליחות והמשלח חייב גם בלי זה. הראיה של שמאי היא מדוד שהרג את אוריה בחרב בני עמון, ושם כלל לא הייתה שליחות - דוד לא שלח את בני עמון (הוא אמנם זה שאמר ליואב לשים אותו אבל דווקא על יואב לא מוטלת אשמה). לפי זה באמת נראה שאין כאן עניין פורמלי של שליחות שהגמ' מדברת עליו, אלא שבגלל חומרת העברה של רציחה, שמאי מטיל אחריות גם על המשלח. אם גם השליח וגם המשלח חייבים, בהחלט ייתכן שגם שמאי הסכים שמעשה הרציחה גרוע ממעשה השילוח, אלא שדינו של המשלח הוא החמור ביותר האפשרי, מיתה, כך שאין מה להחמיר יותר עם הרוצח.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2016 19:30 |
|
| |
נקודה מעניינת היא שהברכה שמברכים לפני אכילת בשר היא הברכה הכי פחות חשובה מבחינת קדימות, ואף אין לכך ברכה מיוחדת - בשונה מלחם או יין.
(למי שלא הבין:) ההלכה קובעת כי כאשר רוצים לאכול כמה מאכלים - כאשר הברכה על כל מאכל היא שונה - יש לברך קודם את הברכות החשובות. הסדר הוא ה'מוציא, מזונות ג'פן ע'ץ א'דמה ש'הכל. כפי שניתן לראות, ישנה ברכה מיוחדת לכל מאכל שמגיע מכל מקור שהוא, ומאכלים חשובים במיוחד קיבלו ברכות לעצמם - לחם ויין (ואפשר גם להחשיב את מזונות כמיוחד).
הבשר בהחלט נחשב למאכל מיוחד וחשוב, בפרט שמצינו בחז"ל "אין שמחה אלא בבשר ויין". ואמנם היין כאמור קיבל ברכה מיוחדת (ובמקרים מסויימים ישנה אפילו ברכה נוספת - הטוב והמטיב.). המאכלים מן החי - כולל בשר, ביצים, וחלב - קיבלו את הברכה הכי פחות חשובה, שאף בנוסח שלה אין איזכור כלל למקור המאכל, או להיותו מאכל מזין, בשונה מהברכות על כל מאכל אחר, כלומר מן הצומח - שתמיד מוזכר ייחוד המאכל בברכה.
|
|
|
|
|