הפסיפס של הדת היהודית

ברגע שהבנתי שאני לא כל כך שייכת לקהילת 'עצור כאן חושבים' הפסקתי לפתוח כאן אשכולות, אז יסלחו לי החברים על כך שבכל זאת אני פותחת אשכול, זה פשוט מציק לי. . מאחר שעם הדורות הדת שלנו התרחבה והשתבחה (אולי) אני בעצם שואלת מהי הדת היהודית. אני מבינה שאנחנו כפופים לועשית ככל אשר יורוך, אבל מסתבר שאבות אבותינו היו לא פחות צדיקים מאיתנו למרות שהדת שלהם הייתה קטנה יותר משלנו. . כך למשל עד שלא גזרו איסור קריאת התורה לא היה קריאת נביאים, היום שחזרו לקרוא בתורה הס מלחשוב על ביטול קריאת ההפטרה, עם כל ההלכות הכרוכות בזה. וכן עד שלא הגיע מקובל פייטן צפתי לא היה מושג של קבלת שבת, כשלפתע מגיע רב אשכנזי שאביו רח"ל אכל אורז בפסח ובנו הפך את זה כמעט לחמץ אשכנזי. מפה לשם הגיע רב שבטח דאג לעניי העיר והכניס מנהג של כפרות. גם בהלכות נדה חברותיי הספרדיות שומרות פחות ימים כשלעומתם אצלי זה מהעברות החמורות ביותר. ואם נלך רחוק יותר, גם ברכת המזון גדלה עם השנים כשמשה רבינו בקושי בירך, ובעוד כמה שנים כשכל עם ישראל יכין חלת מפתח אחשב בעיני ילדיי כחרדקית מובהקת, זה יכנס בדיוק כמו שחד גדיא הפך לחלק מההגדה של פסח. . נכון שהדת כמעט לא מבטלת מנהגים, אולי רק שמיטת הכספים שלאחר היובל ודיני טומאת המת וצרעת, אבל בגדול אין ספק שהדת מקבלת ולובשת צורות, האם זה אומר שהדת בעצם גמישה ועל הרבנים להתאים אותה למצב הדור? ומה קורה לאדם שלא מרגיש כל צורך בלהמתין 6 שעות בין בשר לחלב אבל מבחינתו עיתונים בשבת גורמים לו קרירות כלפי קדושת השבת? האם הדת אצלו צריכה להיות שונה? . ומאידך, אם רבי חיים קניבסקי מרגיש שלהיות בשבת כשהחשמל והמזגן דלוקים זה ממש חילול שבת, אם הוא היה חי בתקופת השולחן ערוך זה אומר שזה היה הופך להלכה לכל עם ישראל?? אני בטוחה שהרבה גזירות חכמים נכנסו לדת בצורה הזאת, בדיוק כמו שאדמורים בעלי רגש יכולים להכניס הנהגות לציבור מרעיתם. אז זה הדת?? משהו גמיש לפי רוח החכמים (ח"ו זה לא נאמר בזלזול) או שיש לדת יסודות ברורים שעליהם נוספים נספחים, אני למשל הייתי שמחה לאכול קטניות בפסח, וסליחה על הגסות לאפשר בליל שבת וכדומה ללכת לטבילה בצהריים כמו הכלות.

היות ואת מסקנת פיילין רבים הטוענים שזו כוונת המו"נ ראוי להזכיר כי לרמב"ם העושה מפני הכרע הדעת  אין זה מעשה דתי