כמה שאלות לקראת יום העצמאות

עד לשלהי המאה ה-19, רוב יהדות מזרח אירופה היתה יהדות של שטייטלים ויידישקייט, עד שבהדרגה המודרנה והאמנציפציה התפשטו בכל הארצות, ועמם ההשכלה ומה שנקרא אז החופשיות. כתב נחום סוקולוב: "אתה נוסע מקוטנא, מקראשניביץ, מליפנא, מדארבין על שפת הוייכסל, מדאברזינסק על שפת הדרבנץ - ערים קטנות, מרושלות, עם גוברין יהודאין דוברי-יהודית, עם בתי תלמוד-תורה, מלאים תינוקות, עם בתי מדרשות, מלאים בחורים לומדים, עם "שטיבלאך" של חסידים, תילי-נמלים של חנוונים פעוטים, תגרנים וסרסורים, רועי-רוח וזורעים-באויר, עם המון מלמדים ובטלנים, וסתם יהודים מסתובבים בשוק ומקלותיהם בידיהם, מצוינים בבגדיהם, בלשונם - בכל קיפול שבבגדיהם ובכל הברה שבלשונם; ואתה עובר את הגשר הקטן של דאברזינסק, ומהעבר השני - חוץ לארץ, רחובות נקיים ומרוצפים, בתים יפים גם מגרשים וגינות, חניונות מגוהצות, שלטים מהודרים, איזו חגיגיות, איזה רגש של שיחרור, עולם חדש, ובו יהודים לבושים כאורח ארעא ומדברים כאורח ארעא, כמעט לא ייאמן שהם יהודים. - אך מהלך כתחום שבת, וההבדל הוא כמו בין המאה החמש עשרה והעשרים!".

אגב, בקהילות החרדיות של מזרח אירופה דאז, הרפורמות הפסבדו-דתיות של המונים וידם התקיפה של עסקנים והחומרות של רבנים שקפאו בזמן השפיעו יותר מההנהגה של רבנים ישרים ותמימים, עד שסדרי החיים בהרבה קהילות היו מלאים במחלוקות ומדנים, בעזות וחוצפה, בקלקול מדות והשחתה, עד שלדאבוננו רבים מיהודי מזרח אירופה פרקו עול תורה ומצוות.

על התנועה הציונית, יחס החרדים אליה בתחלת דרכה המעשית והמדינית, והשקפת הראי"ה קוק על תחית ישראל ובנין הארץ, כדאי לעיין בהקדמה מאת הרב ישעיהו שפירא ל-"ארץ חפץ":