הנחת תפילין בחול המועד

[1] נוסח תימן בלדי הגיע ליהודי תימן מהגאונים, ולפני שהגיע נוסח זה הם התפללו בנוסח רס"ג היותר קצר. אותו נוסח תפילה של גאונים, היה מפורסם בתקופת הרמב"ם, ואף הרמב"ם אימצו וקיבלו, וראה בו נוסח מדויק. משראו יהודי תימן שהרמב"ם אימץ נוסח זה, עברו כולם להתפלל בו, ונשארו בידם שרידים בודדים מנוסח רס"ג [כגון ההושענות], ושרידים קדומים שאינם בנוסח הרמב"ם. להלן השינויים שיש בין נוסח תימן העתיק לנוסח הרמב"ם כ"י, בתפילת העמידה, כל השינויים הועתקו מהספר "מחקרים בסידורי תימן" בההדרת ד"ר משה גברא, כרך א' מעמוד 266 ואילך.

התכאליל שנצטט יהיו תכאליל קדומים, שאין בהם השפעות הדפוס כלל וכלל, וכל נוסחתם מבוססת על כ"י עתיקים, והם מיצגים נוסחאות עתיקות שהיו בתימן. כדאי לשים לב במיוחד לשלושה תכאליל עתיקים, תכלאל הקדום משנת 1498. תכלאל קמברידג' משנת 1473. והתכלאל משנת 1650 המייצג מסורות עתיקות שהיו בתימן, ואין בו השפעת הדפוס כלל.

ברכת אבות:

זוכר חסדי אבות ומרחם על בניהם. כ"ה בתכאליל משנת 1498(הקדום) 1596 1650 (מייצג מסורות עתיקות).

ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. כ"ה בתכלאל משנת 1473 (קמברידג').

נוסח הרמב"ם: ברוך אתה ה', אלוהינו ואלוהי אבותינו, אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקוב, האל הגדול הגיבור והנורא. אל עליון, גומל חסדים טובים וקונה הכול, וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם, מלך רחמן מושיע ומגן. ברוך אתה ה', מגן אברהם.

ברכת אתה גבור:

רופא חולים עוזר דלים. כ"ה בתכאליל משנת 1498 (הקדום) 1618 1650 (מייצג מסורות עתיקות).

מוריד הגשם. ללא המילים משיב הרוח. כ"ה בתכאליל משנת 1473 (קמברידג') 1583 1596 1650 (מייצג מסורות עתיקות).

נוסח הרמב"ם: אתה גיבור לעולם ה', מחייה מתים אתה רב להושיע, משיב הרוח מוריד הגשם, מכלכל חיים בחסד. מחייה מתים ברחמים רבים, רופא חולים, וסומך נופלים ומתיר אסורים, ומקיים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות, ומי דומה לך ממית ומחייה, ונאמן אתה, להחיות מתים. ברוך אתה ה', מחייה המתים.

ברכת השיבה שופטינו:

ומלוך עלינו מהרה אתה לבדך ברחמים. כ"ה בתכאליל משנת 1498 (הקדום) 1650 (מייצג מסורות עתיקות).

נוסח הרמב"ם: השיבה שופטינו כבראשונה, ויועצינו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה, ומלוך עלינו אתה לבדך ברחמים בצדק ובמשפט. ברוך אתה ה', מלך אוהב צדקה ומשפט.

ברכת למשומדים:

כל המינים והמוסרים כרגע יאבדו. כ"ה בתכאליל משנת 1473 (קמברידג') 1498 (הקדום) 1508 1650 (מייצג מסורות עתיקות).

נוסח הרמב"ם: למשומדים אל תהי תקווה, כל המינים כרגע יאבדו, ומלכות זדון תעקור ותשבור, מהרה בימינו. ברוך אתה ה', שובר אויבים ומכניע זדים.

ברכת על הצדיקים:

ועל שארית עמך כל בית ישראל. כ"ה בתכאליל משנת 1498 (הקדום) 1650 (מייצג מסורות עתיקות).

נוסח הרמב"ם: על הצדיקים ועל החסידים ועל גרי הצדק, ועל שארית עמך בית ישראל, יהמו רחמיך ה' אלוהינו, ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת; ושים חלקנו עימהם לעולם, לא נבוש, כי בשמך בטחנו, ולישועתך נשענו. ברוך אתה ה', משען ומבטח לצדיקים.

ברכת תשכון:

תשכון בתוך ירושלים בקרוב כאשר דברת. כ"ה בתכאליל משנת 1498(הקדום) 1596 1650 (מייצג מסורות עתיקות).

נוסח הרמב"ם: תשכון בתוך ירושלים עירך, כאשר דיברת, ובנה אותה בניין עולם, במהרה בימינו. ברוך אתה ה', בונה ירושלים.

ברכת את צמח:

מצמיח קרן הישועה. כ"ה בתכאליל משנת 1498(הקדום) 1596 1597 1618 1642 1650 (מייצג מסורות עתיקות).

נוסח הרמב"ם: את צמח דויד, מהרה תצמיח, וקרנו, תרום בישועתך. ברוך אתה ה', מצמיח קרן ישועה.

ברכת מודים:

על ניסיך ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת. כ"ה בתכלאל משנת 1498(הקדום).

המרחם כי לא יתמו חסדיך. כ"ה בתכאליל משנת 1498(הקדום) 1580 1583 1596 1597 1650 (מייצג מסורות עתיקות).

הטוב שמך תמיד ולך נאה להודות. כ"ה בתכלאל משנת 1650 (מייצג מסורות עתיקות).

נוסח הרמב"ם: מודים אנחנו לך: שאתה הוא ה' אלוהינו, צור חיינו מגן ישענו, אתה הוא, לדור ודור. נודה לך ונספר תהילתך על חיינו המסורין בידיך, ועל נשמותינו הפקודות לך, על ניסיך ונפלאותיך שבכל עת ועת, ערב ובוקר וצוהריים. הטוב כי לא כלו רחמיך, המרחם כי לא תמו חסדיך, כל החיים יהללו את שמך הגדול, כי טוב האל הטוב. ברוך אתה ה', הטוב שמך ולך נאה להודות.

ברכת שים שלום:

אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. כ"ה בתכאליל משנת 1498(הקדום) 1650 (מייצג מסורות עתיקות).

וברכנו ה' אלהינו כולנו. כ"ה בתכאליל משנת 1580 1650 (מייצג מסורות עתיקות).

שים שלום תורה ואורה טובה ברכה ורחמים. כ"ה בתכלאל משנת 1473 (קמברידג').

צדקה ושלום ברכה ורחמים. כ"ה בתכלאל משנת 1580.

נוסח הרמב"ם: שים שלום טובה וברכה, חן וחסד ורחמים עלינו ועל ישראל עמך, וברכנו כולנו, ממאור פניך: כי ממאור פניך נתת לנו ה' אלוהינו, תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ושלום, וטוב בעיניך, לברך את עמך ישראל בכל עת בשלום. ברוך אתה ה', המברך את עמו ישראל בשלום.

 היוצא מכל הנ"ל, למרות זהותו של נוסח התפילה שהיה בתימן לנוסח הרמב"ם, ניכרת בו עצמאות. לפנינו תכאליל שרוב נוסחתם כרמב"ם ולפתע מופיע בהם שינוי שלא נמצא בשום מקום ברמב"ם. כיצד יכולה תופעה זו להתרחש? על כורחנו אותו נוסח הועתק ממקור קדום הזהה ביסודו לנוסח הרמב"ם, כלומר הוא יונק מהנוסח הבבלי המקורי של התפילה, אבל באותו סידור בבלי היה שינוי מנוסח הרמב"ם, ונוסח תימן משמר את אותו שינוי קדמון.

[2] מלבד שינויים קלים, אהבת עולם, אהבה רבה, וכדו'.

[3] כאן נעיר, כי בנוסח ספרד יש שיבושים, מפני שהוא נוסח מאוחר המשלב בתוכו את נוסח עדות המזרח ונוסח אשכנז, ולמרות זאת יוצאים בו ידי חובה, מפני שעניין הברכה נשמר בו. להלן דוגמאות לשיבושים בנוסח ספרד.

א. בברכת "רפאנו" נוסח ספרד הוא: "והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואנו ולכל מכאובנו ולכל מכותנו רפואה שלמה לכל מכותנו כי אל מלך" וכו'. יש פה עירבוב של שתי נוסחאות, נוסחה מקורית אחת שהיא: "והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואנו ולכל מכאובנו ולכל מכותנו כי אל מלך" ונוסחה מקורית שניה שהיא: "והעלה רפואה שלמה לכל מכותנו כי א-ל" ובנוסח ספרד צירפו את שני הנוסחאות המקוריות גם יחד.

ב. בברכת "השיבה שופטינו" נוסח ספרד הוא: "ומלוך עלינו מהרה אתה ה' לבדך בחסד וברחמים ובצדק ובמשפט" (בצדק עם ו'). יש כאן צירוף ושיבוש של שתי נוסחאות. בנוסח אשכנז הוא "בחסד וברחמים וצדקנו במשפט" (ב' של במשפט בפתח) ואלו נוסח הספרדים הוא בחסד וברחמים בצדק ובמשפט (בצדק ללא ו', וב' של במשפט בשווא) ובנוסח ספרד עירבבו בין שתיהן ושינו את המשמעות.

ג. בסיום ברכת "את צמח" נוסח ספרד הוא: "כי לישועתך קיוינו כל היום ומצפים לישועה". המלים "ומצפים לישועה אינן מנוסח התפילה אלא היה כתוב בסידורים "כאן יצפה לישועה" כלומר שכאשר אומר "כי לישועתך קיוינו כל היום יכוין שמצפה לישועה, ובמשך הזמן נשתרבבו מלים אלו לתוך נוסח התפילה.

ד. בברכת "שמע קולנו" נסח ספרד הוא: "כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים". אף כאן יש לנו הרכבה של שתי נוסחאות: נוסח אשכנז "כי אתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים" ונוסח הספרדים "כי אתה שומע תפילת כל פה".

ה. בברכת "שים שלום", בנוסח אשכנז אומרים בשחרית "שים שלום" ובמנחה ובערבית אומרים "שלום רב", ואלו הספרדים אומרים בכל התפילות "שים שלום". בנוסח ספרד בשחרית ובמנחה אומרים "שים שלום" ובערבית אומרים "שלום רב" (לאחרונה הדפיסו "שים שלום בכל התפילות, אך זכורני בעבר ברוב הסידורים כמו שכתבתי או שציינו שיש שתי נוסחאות).

הסבר הדבר, מתפללי נוסח ספרד התפללו כולם בעבר נוסח אשכנז, ובדור שבו חל המעבר לנוסח ספרד לא היו הכל בקיאים בכל שינויי הנוסחאות ולכן בשחרית ובמנחה שיש בהם חזרת הש"ץ, שמע כל הצבור שהש"ץ אומר "שים שלום" ושינו אף הם את נוסחתם ל"שים שלום" מה שאין כן בתפילת ערבית שאין בה חזרת הש"ץ הרי לא ידעו הכל על השינוי, ורבים נשארו במנהגם הקודם לומר "שלום רב". (הערה זו הועתקה מהודעתו של בר_בי_רב, התפרסמה בפורום "עצור כאן חושבים" באינטרנט)

[4] קרית שמע א,ז. ברכות א,ה. חוקרי תולדות התפילה חלוקים בשאלה האם היה נוסח אחד מקורי של התפילה וממנו התפצלו נוסחי התפילה השונים הנהוגים בימינו או לא היה נוסח קבוע לתפילה והיא גובשה במהלך הדורות, החל בימי הבית השני. רוב החוקרים מצדדים היום בהשקפה שככל הנראה לא היה נוסח מקורי והתפילה התגבשה בתהליך איטי עד שניתן לה מעמד קבוע ומחייב. גם לאחר שגובש נוסח התפילה ורבן גמליאל ובית דינו ביבנה התקינו את סדר התפילה וחובת התפילה, המשיכו להשתמש בארץ ישראל ובגלויות השונות במסורות רבות של נוסחים, ומכאן ההבדלים הרבים בין נוסחי התפילה שנמצאו בגניזה וההבדלים בין הנוסחים הנמצאים היום בשימוש בקרב עדות ישראל. החוקרים מזהים שני טיפוסים עיקריים של נוסחים שכונו בשם נוסח ארץ ישראל ונוסח בבל. בשני הטיפוסים נושאי הברכות (הבקשות) זהים וגם נוסח מטבע הברכה זהה כמעט לחלוטין. אולם ניכרים הבדלים בניסוח תכני הברכות. בארץ ישראל הקפידו ככל הנראה פחות על ניסוח מדויק של התוכן ולכן נמצאו בגניזה גרסאות רבות לברכות העמידה. בבבל, לעומת זאת, הקפידו יותר על ניסוח מדויק ולכן אין הרבה הבדלים בין הגרסאות המיוחסות לנוסח בבל.

להלן תפילת שמונה עשרה, נוסח ארץ ישראל, נוסח אחד של תפילת שמונה עשרה מהגניזה:

א. בא"י אוא"א אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה שמים וארץ מגננו ומגן אבותינו מבטחנו בכל דור ודור. בא"ה מגן אברהם.

ב. אתה גבור משפיל גאים חזק ומדין עריצים חי עולמים מקים מתים מכלכל חיים מחיה מתים כהרף עין תשועה לנו תצמיח. בא"ה מחיה המתים.

ג. קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך. בא"ה האל הקדוש.

ד. חננו אבינו דעה מאתך ובינה והשכל מתורתך. בא"ה חונן הדעת.

ה. השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם. בא"ה הרוצה בתשובה.

ו. סלח לנו אבינו כי חטאנו לך מחה והעבר פשעינו מנגד עיניך כי רבים רחמיך. בא"ה המרבה לסלוח.

ז. ראה בענינו וריבה ריבנו וגאלנו למען שמך. בא"ה גואל ישראל.

ח. רפאנו ה' אל' ממכאוב לבנו ויגון ואנחה העבר ממנו והעלה רפואה למכותינו. בא"ה רופא חולי עמו ישראל.

ט. ברך עלינו ה' אל' את השנה הזאת לטובה בכל מיני תבואתה וקרב מהרה שנת קץ לגאולתנו ושבע עולם מאוצרות טובך ותן ברכה במעשי ידנו. בא"ה מברך השנים.

י. תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקיבוץ גלויותינו. בא"ה מקבץ נדחי עמו ישראל.

יא. השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה ומלוך עלינו אתה לבדך, בא"ה אוהב המשפט.

יב. למשומדים אל תהי תקוה ומלכות זדון מהרה תעקר בימינו והנצרים והמינים כרגע יאבדו, ימחו מספר החיים ועם צדיקים אל יכתבו. בא"ה מכניע זדים.

יג. על גירי הצדק יהמו רחמיך ותן לנו שכר טוב עם עושי רצונך. בא"ה מבטח לצדיקים.

יד. רחם ה' אל' ברחמיך הרבים על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל היכלך ועל מעונך ועל מלכות בית דוד משיח צדקך. בא"ה אלהי דוד בונה ירושלים.

טו. שמע ה' בקול תפילתינו ורחם עלינו כי אל חנון ורחום אתה. בא"ה שומע תפלה.

טז. רצה ה' אל' ושכון בציון ויעבדוך עבדיך בירושלים. בא"ה שאותך ביראה נעבוד.

יז. מודים אנחנו לך ה' אל' על כל הטובות והחסד שעשית עמנו. בא"ה הטוב לך להודות.

יח. שים שלומך על ישראל עמך ועל עירך ועל נחלתך וברכנו כולנו כאחד. בא"ה עושה השלום. (מה שכתבנו עד כאן, הוא מדברי ד"ר דב גולדפלם, במאמרו "הברכה התשע עשרה בתפילת שמונה עשרה")

אם נעקוב אחרי השינויים שיש בנוסח התפילה של עדות המזרח ואשכנז, לעומת נוסח הרמב"ם, נגלה שאותם שינויים נובעים מחמת שהעמיסו על נוסח התפילה הבבלי [שהוא נוסח הרמב"ם], תוספות ושינויים מנוסח ארץ ישראל. להלן דוגמאות:

א. בברכת גואל ישראל: בנוסח הרמב"ם, ומהר לגואלנו כי אל מלך גואל חזק אתה. בנוסח עדות המזרח, ומהר לגאלנו גאולה שלמה למען שמך כי אל גואל חזק אתה. בנוסח אשכנז, וגאלנו מהרה למען שמך כי גואל חזק אתה. בנוסח ספרד, וגאלנו גאולה שלמה מהרה למען שמך כי אל גואל חזק אתה. בנוסח הרמב"ם לא מופיעות המילים למען שמך, והם מופיעות בשאר הנוסחים, שהוסיפום מנוסח ארץ ישראל. וכבר הערנו בהערה מ, שנוסח ספרד חיבר את נוסח אשכנז ונוסח עדות המזרח יחדיו, וגם בברכה זו ניכר הדבר, כי בנוסח עדות המזרח אומרים ומהר לגאלנו, כפי נוסח הרמב"ם, ואילו בנוסח ספרד אומרים גאולה שלמה כמו בנוסח עדות המזרח, ו-מהרה כמו בנוסח אשכנז.

ב. בברכת רפאנו: בנוסח הרמב"ם אין את המילה מכותינו, בשאר הנוסחים היא נמצאת, והם הוסיפוה מנוסח ארץ ישראל.

ג. בברכת השנים: בנוסח הרמב"ם אומרים תמיד ברכנו ה' אלוהינו בכל מעשה ידינו, ואילו בנוסח ארץ ישראל אומרים תמיד ברך עלינו ה' אלהינו את השנה הזאת. נוסח עדות המזרח בקיץ אומרים במילים ברכנו וכו', ובחורף ברך עלינו וכו'. נמצא שנוסח עדות המזרח עשה שילוב בין נוסח בבל לנוסח ארץ ישראל, ואילו נוסח הרמב"ם הוא נוסח בבל בלבד. בנוסח אשכנז וספרד אומרים תמיד ברך עלינו, כפי נוסח ארץ ישראל.