(meir hasgal, פ"ב)
על סטייה, מוסר ומה שביניהם.
____
סיפור אמיתי: איש מזוקן כינה הומואים במילה 'סוטים'. קמו עליו מיד כל הצדקנים: הו, מה פרימיטיבי ומרושע אדם זה.
מבלי להיכנס לשאלה האם ראוי לקיים יחסי מין הומוסקסואליים או לא, עולה כאן שאלה מושגית מאד מעניינת:
הרי המזוקן לא אמר שצריך להעניש את החוטאים; הוא לא אמר שיש לסקול אותם או אפילו להדיר אותם אלא רק כינה אותם סוטים. הוא אמר זאת כמשיח לפי תומו, ונראה כי באוצר המילים שלו המילה 'סטייה' פשוט חלה על האנשים הללו.
אם נכון הדבר – מה מפריע כל כך לאותם צדקנים? האם מציק להם שאדם פלוני מפרש את המילה סטייה באופן שונה מהם? האם לוחמים הם את מלחמתה של השפה העברית?
שאלה נוספת: מהי באמת הגדרתה של המילה סטייה אליבא דאותם צדקנים? הבה נניח, כדבריהם, שיחסים הומוסקסואליים אינם סטייה אלא נטייה. אבל מה לגבי פדופיליה, נקרופיליה וזואופיליה? סביר להניח שגם הם מודים שהתנהגויות אלה נחשבות סטייה. אם כן, יש לשאול, מהו קו הגבול בין התנהגות הנחשבת סטייה לבין התנהגות אשר איננה נחשבת סטייה?
______
שלב 1: מיניות
בתור התחלה, דומני שניתן להסכים כי רק התנהגות בהקשר מיני עשויה להיקרא סטייה. חריגה מכלל חברתי, לעומת זאת, לא תיקרא סטייה אלא רשעות/אי מוסריות/אי ערכיות – במקרה של פגיעה בזולת, ואוטיזם/אספרגר/נכות רגשית במקרה של סתם חריגה מהנורמה החברתית. [ישנו מושג של סטיית תקן או סטייה מהדרך, אבל אף אדם לא ייקרא 'סוטה' בגין כך].
יהיו שיסבירו שהתלות בהקשר המיני נעוצה בפרשת 'סוטָה' בתנ"ך, העוסקת בבגידת אשה בבעלה. עם זאת, אין בכך תרופה גדולה, שכן יש להעביר את השאלה אל התנ"ך עצמו: מדוע, מכל ההתנהגויות, דווקא בגידתה של אשה נשואה בבעלה נחשבת סטייה.
מכל מקום, גם אם אין בידינו הסבר פילולוגי ראוי לשאלת מקור הגדרת המילה סטייה, עדיין ניתן להסכים בנוגע לשאלה כיצד משתמשים בה בפועל. דומני שתסכימו עמדי כי רק התנהגות בהקשר מיני עשויה לזכות את האדם בתואר 'סוטֶה'.
אחרי שהבהרנו זאת, עולה השאלה: איזו התנהגות מינית נחשבת סטייה ואיזו התנהגות מינית איננה נחשבת סטייה.
_____
שלב 2: פגיעה בזולת
כדי לחלק בין התנהגות מינית הנחשבת סטייה לבין התנהגות מינית שאיננה נחשבת סטייה, מציעים רבים, באופן אינטואיטיבי, את ההבחנה הבאה: כל התנהגות הפוגעת בזולת – נחשבת סטייה, וכל התנהגות שאיננה פוגעת בזולת – איננה נחשבת סטייה.
לפי הגדרה זו: פדופיליה פוגעת בילדים חסרי ישע - לכן היא סטייה; זואופיליה פוגעת בבעלי החיים המסכנים - לכן היא סטייה. לעומת זאת, יחסים הומוסקסואליים הנעשים בהסכמה אינם פוגעים בפרטנר, ולכן אינם נחשבים סטייה.
הגדרה זו קורצת מאד – בפרט בדור שלנו שנוטה להתיר כל התנהגות שאינה פוגעת בזולת. יש לה רק בעיה אחת קטנה: היא שגויה.
מן העבר האחד – ישנם הרבה סוגי סטיות מיניות שאינן פוגעות בזולת כלל. דומני שכולנו נסכים כי יחסי מין עם גופות של בעלי חיים בחשאי אינם פוגעים באף אחד, ובכל זאת הם ייחשבו סטייה.
מן העבר השני – ישנן התנהגויות מיניות הפוגעות בזולת, אשר בכל זאת אינן נחשבות סטייה. למשל: אונס. אדם שיאנוס אשה יפהפייה לא ייקרא סוטה אלא אנס. הוא ייחשב אדם רע ואכזר, אבל לא סוטה.
מסקנה: ההגדרה של סטייה איננה תלויה בשאלת הפגיעה בזולת.
אז במה היא תלויה?
_____
שלב 3: חריגה מהנורמה המינית
צריך לומר, אפוא, כי סטייה היא התנהגות מינית *החורגת מן הנורמה*. כלומר יש כאן שני תנאים מצטברים: 1. התנהגות מינית. 2. חריגה. התנהגות שאינה מינית – כבר אמרנו לעיל [בשלב 1] שאינה יכולה להיחשב סטייה, וכאן אנו מוסיפים תנאי חדש: חריגה. רק התנהגות מינית החורגת מהנורמה נחשבת סטייה.
כמובן, ישנן רמות שונות של חריגה: סביר להניח, למשל, שזואופיליה היא התנהגות חריגה הרבה יותר מאשר סאדו-מאזו.
חשוב להדגיש כאן כי החריגוּת המדוברת אינה חריגות של המעשה אלא חריגות של המשיכה המינית. לאמור: רק כאשר *המשיכה המינית העומדת בבסיס המעשה* חריגה, האדם נחשב לסוטה. משום כך, אנס אינו נחשב סוטה. התנהגותו אמנם חריגה, אך משיכתו אל הנאנסת איננה חריגה. החריגוּת של מעשה האונס היא חיצונית, כתוצאה מהאיסור המוסרי לפגוע בזולת, לא פנימית הנובעת ממשיכה מינית בלתי מצויה.
האם בכך מיצינו את העניין? דומני שלא. אולי בכך הצענו הגדרה אפשרית למושג סטייה, אבל עדיין לא הסברנו מנין נובע הוויכוח הטעון בין המזוקן לצדקנים בעניין הכינוי להומואים –
האם הוויכוח שלהם הוא על ההגדרה של המילה סטייה? אם כן, באיזו נקודה לשונית הם בדיוק חלוקים?
או שמא הם מתווכחים לגבי אחוז ההומואים באוכלוסייה, לעניין החריגוּת של התופעה? אם כן, מה יש לכעוס על מי שמשער אחרת את העובדות?
בשורה התחתונה: עלינו להבין מהו שורש הוויכוח בין המזוקן לבין הצדקנים.
_____
שלב 4: מוסר וערכים
התשובה לכך, לדעתי, היא שהמושג סטייה – כפי שהוא נתפס בציבור הרחב – כולל ממד נוסף: הממד המוסרי/ערכי. לאמור: לא כל התנהגות מינית חריגה נחשבת סטייה, אלא רק התנהגות מינית חריגה *הנחשבת בלתי מוסרית/ערכית*.
תשאלו מיד את מה ששאלתי קודם: מה בלתי מוסרי/ערכי בקיום יחסי מין עם גופות של בעלי חיים בחשאי?
כאן אני מגיע לנקודה המעניינת ביותר מבחינתי: המוסר אינו מוגבל רק למקרים של פגיעה בזולת. מוסר הוא כל דבר ש'ראוי' לעשותו או להימנע מלעשותו. מבלי להיכנס לשאלה הפילוסופית מה זה אומר 'ראוי', דומני שכולנו מבינים, בבטן, את המשמעות היומיומית של המילה הזו.
זוהי, אפוא, ההגדרה הסופית: סטייה היא "התנהגות מינית חריגה שראוי להימנע ממנה". כלומר כדי שהתנהגות תיחשב סטייה, צריכים להתקיים שלושה תנאים: 1. התנהגות מינית. 2. חריגה. 3. בלתי ראויה.
כעת נוכל להבין את שורש הוויכוח בין המזוקן לצדקנים בנוגע לכינוי הראוי להומואים. שורש הוויכוח הוא על התנאי השלישי: האם יחסי מין הומוסקסואליים הם ראויים או לא. לדעת המזוקן – הם אינם ראויים ולכן הם בכלל סטייה, ולדעת הצדקנים – הם ראויים ולכן אינם בכלל סטייה.
אם כן, הכעס של הצדקנים על המזוקן אינו נובע מוויכוח עובדתי [מהו שיעור ההומואים בחברה] או לשוני [מה פירוש המילה סטייה] אלא מוויכוח מוסרי/ערכי. העובדה שהמזוקן מכנה את ההומואים סוטים מלמדת על תפיסתו כי הם מתנהגים בצורה בלתי ראויה, ועל תפיסתו זו יצא הקצף של הצדקנים.
_____
נהניתם מניתוח המושגים? ספרו לחברים.
לא נהניתם? את מי זה מעניין...
נשלח מהאנדרואיד שלי
