|
|
| נשלח ב-26/7/2016 17:04 |
|
| |
מישהו יודע היכן אפשר להשיג את מאמרו של הרב?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2016 13:14 |
|
| |
ירוחמ
איקון ירוק על הנושא החשוב.
תלמיד
המאמר התפרסם ב"אמונת עתיך".
בגליון 115 תמוז האחרון. נדמה לי שהגליון הזה לא הגיע עדיין לארכיון וממילא יש שם רק חלק מן המאמרים.
אני מקוה לסכם את עיקרי הדברים בהמשך. לצערי יש לי מחלוקת עם חלק מהמובא שם. אבל קודם כל יש להציג את הטענות שמובאות בשם גדולים, הלא הוא הרב נחום רבינוביץ.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2016 08:04 |
|
| |
אחד הנקודות שהפוסקים לא לוקחים בחשבון כנראה מחוסר ידע שזה נתון להקל , והוא שבמערכות אלקטרוניות של חיישנים האדם אינו מבצע ולא גורם לביצוע לשום פעולה אלקטרונית . מערכת אלקטרונית עובדת בצורה כזאת שהמערכת עובדת כל הזמן גם בלי פעולת האדם והיא בודקת את המצב כל הזמן על ידי החיישנים , כשאדם מעביר כרטיס או האדם עצמו עובר , החיישן מזהה את הנתון שדרוש לו לצורך הפעלת הפעולה הרצויה וכך הפעולה מופעלת , האדם לא גורם שום שינוי בשום רכיב אלקטרוני , והיות ובהלכות שבת עסקינן אינו דומה הלכות שבת למקרים שהדברים גורמים נזק שבמקום שיתכן נזק גם אם האדם אינו עושה שום פעולה עליו להשגיח שלא יגרם שום נזק על ידי מעשיו גם אם אינו עושה אותם בידים או אפילו אינו גורם להם על ידי פעולה של ממש במערכת , לעומת שבת שבשבת האיסור הוא דווקא שאדם לא יעשה פעולה , והאדם אינו עושה שום פעולה במערכת ולכן יש להתיר במקרים שלא שייך עובדא דחול . ולכן לא צריכה להיות שום בעיה בחיישנים אלקטרוניים הפותחים דלתות או בכל חיישן שלא נראה כעובדא דחול . היה לי פעם שיחה עם מערכת צומת על הענין , והם טענו לי 2 טענות 1 . שהיות והמערכת זורקת פולסים ברצף , הרי זה נחשב כאילו האדם מפסיק אותם . 2. האם מותר לאדם ללכת ליד חיישן שיגרום לפיצוץ ?והתשובה לי על 2 טענות אילו הם : 1 ברור שבפעולה היא לא רציפה ולכן האדם לא מפסיק אותם. 2. ההסבר שכתבתי קודם שאין דומה הלכות נזיקין שיש לחייב מפני שמירת הסדר אפילו שאין חיוב מצד הדין , לעומת שבת שהטיעון הזה אינו תקף. זו דעתי העניה . שגיאת כתיב
תוקן על ידי נמדשיר ב- 02/08/2016 08:05:35
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2016 08:55 |
|
| |
נמדשיר
ברוך הבא/השב!
בכל שאלה בהלכה חשוב לברר קודם כל מה המציאות, ואז לדון אילו דינים חלים עליה.
כפי שתיארת, במערכת כזו, של כרטיסים מגנטיים, יש כל הזמן שידור של המנגנון שמאחורי הדלת. האדם מגיע עם הכרטיס. הכרטיס קולט את השידור של המנגנון. בכרטיס מתרחשת תופעה שצריך לברר ואז הוא פולט שידור חוזר לעבר המנגנון, במנגנון נקלט האות, ומופעלת תגובה מוגדרת מראש והדלת נפתחת.
השאלה שאתה מצביע עליה יכולה להחשב שאלה הלכתית או שאלה במציאות. באיזו מידה יש אחריות לאדם שהביא את הכרטיס? מה הזיקה בינו לבין מה שקורה בהמשך
א. הוא עשה את הפעולה? ואיזו פעולה? את קליטת האנרגיה בכרטיס, את הפעילות בכרטיס, את השידור של האות, את פתיחת הדלת?
ב. האם הוא נקרא "גורם".
בשבת יש לנו שתי צורות ושתי רמות אחריות של האדם למה שמתרחש. "מעשה" ו"גרמא". מעשה אסור וגרמא מותר.
לפי דבריך, מי שמביא את הכרטיס הוא בגדר "גורם" לתהליכים שבאים מייד בעקבותיו. זו בדיוק השאלה. לפי מה אנו קובעים את השם שיש לתת לחלק האנושי שמניע את התהליך?
אני מודה שאני בינתים נבוך בשאלות אלו ואיני יודע את התשובה ואפילו מתקשה לחשוב איך לחפש אחריהן. האם עלינו להעזר בדוגמאות מן הגמרא לפעילות אנושית שחלקן נחשבות לגרמא וחלקן למעשה בידים? האם עלינו לשאול את עצמנו כיצד אנו רואים את המעורבות האנושית בתרבות שלנו המבוססת על חשמל ותקשורת?
על מה אתה מבסס את הכרעתך להניח את המעורבות האנושית בהבאת הכרטיס במחלקה של הגרמא ולא של המעשה בידים?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2016 02:15 |
|
| |
שלום מיימוני אני לא אתייחס לענין ההלכתי של ההגדרה מלאכה בשבת אפילו שההנחה שלי מבוססת על ההגדרה ההלכתית של מלאכה בשבת , היות וזה מורכב מאוד , והדיון יכול לצאת מפרופורציה של הענין. אני רק אכתוב שברור שהאוטומציה של היום לא מוגדרת בהלכה , ואולי אפשר לומר אפילו שאוטומציה לא נאסרה מדאורייתא היות וזה לא נקרא מלאכת מחשבת , כי מלאכת מחשבת זה רק מלאכה שנעשית על ידי האדם בעצמו על ידי מחשבתו למלאכה בשעת פעולה של המלאכה בעצם ,ולא על ידי פעולה של אוטומציה . ולכן כל השאלה זה רק מדרבנן . כמובן שמערכת אלקטרונית שונה ממערכת אנלוגית ביחס האדם ומכונה , במערכת אנלוגית האדם מבצע את המלאכה , והמערכת אלקטרונית אדם רק מביע את רצונו אבל אינו מבצע את עצם המלאכה . אני כן אבאר את המציאות של המערכת האלקטרונית כדי להסביר למה במערכת אלקטרונית לא שייך להגדיר את האדם שעושה הפעולה , ואולי אפילו לא כגורם על פי ההגדרות ההלכתיות.
המערכת אלקטרונית היא מערכת שעובדת בכל רגע נתון (רגע הכוונה חלקיק שניה שתלוי במעבד של המערכת) בלי שום קשר לאף אדם , גם כשאדם שם את הכרטיס הוא לא מבצע באותו הרגע שום שינוי במערכת , אלא המערכת שעובדת בכל חלקיק שניה ,( שלכן לנו זה נראה שכאילו המערכת עובדת בצורה קבועה , אבל זה מטעה כלומר מערכת החיפוש של החיישן מופעלת כל חלקיק רגע מחדש ומחפשת מידע חדש) , וכל חלקיק שניה המערכת פועלת לפי התוצאה שהתקבלה מהחיישן ללא קשר האם אדם הצמיד כרטיס או לא , רק כשאדם מצמיד כרטיס , הרי בפעם הבאה שהמערכת תשלח פולס היא תזהה תמונה שונה , וממילא הזיהוי יגרום למערכת לתגובה שונה , כלומר האדם בהצמדת הכרטיס לא ביצע שום חיבור אות ולא שום דבר הגורם לשינוי במערכת , אל גורם שבפעם הבאה שהמערכת עובדת ממילא היא תגיב שונה . מקווה שהצלחתי להסביר את העקרון של מערכת אלקטרונית שמסביר את הענין למה האדם בהצמדת כרטיס או במעבר ליד חיישן אינו מבצע באותו הרגע שום שינוי במערכת האלקטרונית , אלא גורם שבפעולה הבאה המערכת תעבוד שונה. ברור שכדי להבין זאת יותר טוב יש להבין אי מערכת אלקטרונית עובדת ואיך היא יודעת לזהו שינויים המתבצעים מחוץ למערכת. ולכן גם האוטומציה של היום אינה יכולה להיחשב בכלל כמלאכה דאורייתא , ובכלל לא כמלאכה אלא כדיבור ומעשה חול .
תוקן על ידי נמדשיר ב- 03/08/2016 02:16:26
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2016 02:32 |
|
| |
אוסיף עוד נקודה להבהרה .חיישן אינו דומה להקשה על כפתור , שבהקשת הכפתור האדם מבצע שינוי במערכת , לעומת חיישן שהאדם אינו מבצע שום שינוי במערכת לפי הרב רבינוביץ גם ההקשה לא מהוה איסור . וממילא אפשר לבצע כל פעולה אלקטרונית , אבל ההתיחסות שלי היא רק למערכת של חיישנים שהאדם לא מבצע שום שינוי אלקטרוני לעומת מערכת אלקטורנית עם הקשות שבהקשה האדם עושה שינוי במערכת ושעל זה שייך הדיון של הרב רבינוביץ . ועל זה בדיוק כתבתי שאת ההבדל הזה הרבנים שאין להם מידע והבנה על מערכת אלקטרונית לא נותנים דעתם על ההבדל בין מערכת של חיישנים למערכת של הקשות על ידי אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2016 02:48 |
|
| |
חשבתי על דוגמא שאפשר להביא מהתלמוד .גם בהריגה. אם סוף חמה לבוא או סוף צינה לבוא זה נקרא גרמא ולא מעשה בפועל והוא פטור בדיני אדם , ולכן במערכת אלקטרונית עם חיישנים זה נקרא סוף חמה לבוא וסוף צינה לבוא כי ברגע של פעולת האדם אין חמה ואין צינה , רק היות והזמן בין ההווה לעתיד במערכת אלקטרונית הוא זמן קצר של חלקיק שניה שאין בעין האדם לזהות ,זה לא נראה כסוף לבוא אלא כבאותו זמן . אבל ברמה הטכנית והמציאות של זמן זה סוף לבוא . ולכן לגבי הריגה אנו דנים על התוצאה ולכן שייך גרמא , אבל לגבי שבת שאנו דנים על הפעולה ולא על התוצאה גם גרמא לא שייך. וגם אם נידון על התוצאה , ברור שפתיחת דלת בשבת היא לא מלאכה .
תוקן על ידי נמדשיר ב- 03/08/2016 02:54:21
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2016 17:25 |
|
| |
אני מתבונן בצורה עמוקה יותר על העניין של זרם החשמל האם זרימת חשמל וחיבור האפשרויות לזרימת חשמל יכול להיחשב כמלאכה ? הרי כיום ידוע שגוף האדם פועל על חשמל בדיוק כמו המערכות האלקטרוניות וממילא כל פעולה של אדם מבצעת חיבורים ושינויים של חיבורים אלקטרוניים אין סופיים , והוראות ופעולות אין סוף , והרי מותר לאדם לנוע , אז אולי יש בכלל לתת את הדעת ולהסיק שחיבור של חשמל אין בזה שום בעיה של מלאכה .הנקודה שאני כותב עכשיו האיר לי ממש היום תוך כדי ההתבוננות בשאלה של האשכול .
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2016 15:24 |
|
| |
אינני בקי גדול בהלכה, אבל אני חושב על שני שיקולים אפשריים המשתתפים בהחלטות האוסרים: א. עובדין דחול - אין כאן עובדין דחול במובן הרגיל, אבל הואיל ובתודעת העם החשמל נתפס כמלאכה "ממש", מעדיפים להימנע מזה בכל צורה שהיא. ב. בידול - בימינו בא"י גם החילונים לא עובדים בשבת על פי רוב. לכן מה יבדיל בין השבת של הדתי לשבת של החילוני חוץ מהטכנולוגיה, שפעמים רבות משמשת רק כתחליף למלאכות שנעשו פעם אותו דבר רק בלי הטכנולוגיה? נכון שזה לא הלכתי לאסור טכנולוגיה ללא אב מלאכה או תולדה, אבל כאשר זה מה שיבדיל את השבת הדתית מהחילונית, אז האוסרים לוקחים זאת כשיקול.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|