מימוני,
דיברת על 'נפש תחת נפש ועל הרמב"ם אז נזכרתי בדברים שהרמבם כתב בנושא זה במורה נבוכים פרק מא בחלק ג'
הם העונשין, ותועלתן באופן כללי ידועה, וכבר הזכרנוה. אבל פירוטן ודין כל מקרה לא רגיל 1 שנאמר בהן שמע אותם:
עשה עונש כל פושע נגד זולתו באופן כללי שייעשה בו כאשר עשה בשווה, אם פגע בגוף פוגעים בגופו, ואם פגע בממון פוגעים בממונו, ויש לבעל הממון למחול ולסלוח .
אבל הרוצח דווקא מחמת חומר פשעו אינו נסלח לו כלל, ואין לוקחין ממנו כופר, ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שופכו .
ולפיכך אפילו נתקיים הנהרג שעה או ימים והוא מדבר ודעתו נכונה עליו, ואמר הניחו להורגי כבר מחלתי לו וסלחתי לו, אין שומעין לו, אלא נפש תחת נפש בהכרח, תוך שוויון קטן וגדול עבד ובן חורין החכם והסכל, כי אין בכל פשעי האדם יותר חמורה מזו.
ומי שהשחית אבר מאבדים לו כמותו, כאשר ייתן מום באדם כן יינתן בו . ואל תטריד את מחשבותך במה שאנו עונשים כאן בתשלומין, כי הכוונה עתה לתת טעם למקראות לא ליתן טעמים לתורה שבעל פה, עם מה שיש לי בדין זה סברא אשמיענה בעל פה.
ועד היום לא ידוע מה נתכוון הרמב"ם בדבריו 'בעל פה', גם בנו לא ידע
ויש רק סברות והשערות
|
תוקן על ידי ב_עקנין ב- 11/09/2016 14:03:30
 |
|
|
