תלמיד, אומדנא היא אמנם הערכה של האדם הסביר לגבי כוונתו של אדם, אך המקרה הוא של סכנה פיזית מיידית. גם ברוסיה הסטאליניסטית שהמיתו על אמירות לא במקום ועל דעות מיוחסות בכלל, לא השאירו את העבודה להמון אלא היה הליך (גם אם מפוברק) ולא כל אחד הרג לפי הבנתו.
בכל מקרה כאן עוסקים בנושא יותר מורכב: סכנה רוחנית לא מיידית. האם כל אדם בתקופתו של הרמב"ם (וזה נכון על כל תקופה) יכול להעריך נכונה האם פלוני מאמין בתושבע"פ? כשלאף אחד לא ברור למה הרמב"ם עצמו התכוון באמונה זו.
זו אפילו לא משטרת מחשבות רצחנית כי אין כאן כל תפקיד ל"משטרה" אלא כל הקודם זכה.
כאמור לעיל. לא ברור לי הביסוס של הרמב"ם להלכה זו ולא ברורה לי שתיקתם של פרשניו
|
|
