| כפויגיגית כתב: |  | | באופן שווה, כשהגדרתי את התורה כאמת, זה אך ורק בתוך מודל אישי שבו התורה היא הדבר היחיד שקרוי אמת משלל השמות ותארים שהדבקתי לאוצר ידיעותיי. |
|
הרבי מקוצק מפרש את הפסוק "ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר ציווך ה' אלוהיך" (דברים, ד' כג); ולא 'אשר אסר עליך ה' אלוהיך'. מדוע? אלא שהתורה מזהירה, שגם מכל דבר שציווה עלינו אלוקים אסור לעשות פסל אלילי... אז יש לחקור מה באמת אמת היא בתורה. ניזכר במחקר מאת הרמב"ם, "שכל מה שנזכר בתורה במעשה בראשית אין כולו כפשוטו כפי שמדמה בו ההמון, ... לפי שאותם הפשטים מביאים או להפסד דמיון גדול והתדרדרות להשקפות רעות ביחס לה', או לכחש מוחלט וכפירה ביסודות התורה...
אבל הבנתם בדעה נכונה אחרי ההשתלמות במדעים המוכחים וידיעת הסודות הנבואיים הרי הוא חובה" (מו"נ ב' כט) כלומר, יש בתורה שהוא אינו אמת חיצונית, היסטורית, אלא משלי. ומה אמת היא במשל? יכול להיות, כללי התנהגות נכונים. אבל למה הם נכונים? "ואי אפשר שיודו לנו האומות במעלות החכמה והבינה, עד שיעידו לנו הראיות והמופתים ועדי השכל על אמיתת תורתנו ואומן אמונתנו" (חובות הלבבות, שער ראשון, פרק ג) אז נכונות אמורה להיות מובנת ומוכחת. טוב, הרמב"ם דווקא טוען על טעם לכל מצווה ומנסה להוכיח. אבל למה כול קורא את התורה יכול לקבל את הכללים האלה כנכונים? אי אפשר להוכיח לוגית למה "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ", ויתר על כן, מי שמכבד ממניעים לוגיים דווקא את הוריו, נראה לי הוא סתם מנוול. ממניעים לוגיים אכן המיתו את הזקנים והנולדים החלשים ביוון העתיקה וארצות אחרות. אז אפשר לקבל את הכללים האלה כנכונים או כתוכי, ממניעים "פוליטיים", פרגמטיים, או כעולים בקנה אחד עם מצפון. במשל אפשר לבטא גם תובנות פילוסופיות. והחשובה היא על ידיעת הא-ל. "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאֵדָעֲךָ". תובנה היא, לדעת את הא-ל זהו לדעת את חוקיו – דרכיו. ומה שאפשר לדעת על הא-ל, לדעת כי הוא חוק, אחד ובלתי משתנה. אבל מה זה אומר, "הא-ל אמר"? הא-ל, חוק, הוא בלתי גשמי, להוציא גלים אקוסטיים לא שייך לו. ואם מישהו שמע קול הא-ל, דרך יחידה לשמוע היא דרך מצפון, אין איבר אחר לשמוע קול הא-ל. ואם לאזור מצפון, אין זה אגדה לשמוע "לֹא תִגְנֹב" ואפילו "לֹא תִנְאָף". אם כי לשמור על דברים שכאלה יכול לגלוש לאגדה. אז "למי אתה מתפלל?" אפשר לשמוע קולות, לחוק? נכון, את החוק אי אפר למשש, ואם "חוק אומר" אז רק מצורה אלגורית, אבל, אפשר להתאים את עצמו לחוק על ידי "מדיטציה", להיזכר כי "חסדך לידעיך וצדקתך לישרי לב", היית ישר לבב כדי להשיג ולשמור את חוקיו, - תקבל, לא היית – לא תקבל. ואילו מה תקבל? בעיקר שמחת אמת. אבל דיינו, הלוואי. את השאר אפשר לקנות.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
