בשנים האחרונות הופצה מעשייה המספרת כי הרב המזמר שלמה קרליבך החליט במהלך טיסה להתחרט, כביכול, על מעשיו, וזמן קצר לאחר מכן - הוא נפטר • השמועה יצרה וויכוחים רבים אודות אמיתות הסיפור, אולם נדמה כי כעת נסגר הגולל • בעל המעשה, הרב יוסף ויינברג, מספר בהקלטה מיוחדת את פרטי המקרה • מרטיט
בשנים האחרונות הופץ ברחבי הרשת, כולל כאן ב'בחדרי חרדים', סיפור ה"חזרה בתשובה" של הרב שלמה קרליבך, רגע לפני מותו. הסיפור, מרגש מאוד, כבר הגיע לבמות ודרשות של רבנים ומרצים, שחשקו לעורר לב המאזינים על גודל מעלת החזרה בתשובה.
עיקרה של המעשייה נסובה סביב אדם חסידי שהיה על הטיסה בה הרב המזמר שלמה קרליבך הלך לעולמו. נטען בשמו כי הוא סירב ללחוץ את ידו של קרליבך, ושזה שאל אותו מדוע, אמר כי אינו לוחץ יד לרשע. "ואם אחזור בתשובה?", שאל רבי שלמה. לזה הסכים היהודי, ורבי שלמה נעמד במטוס, ובבכיות התפלל החזירנו אבינו בתשובה שלמה. זמן קצר אחר כך נפח נשמתו.
גרסה זו הפכה לנפוצה ביותר, אך במשך שנים התנהלו אין ספור וויכוחים אודות אמיתותה, כשיש הטוענים כי הדבר היה בכלל במסעדה במנהטן. אולם נדמה כי כעת נסגר הגולל.
בעל המעשה, הרב יוסף ויינברג, מספר בהקלטה מיוחד את פרטי המקרה: "זה היה בשעות הבוקר המאוחרות. הייתי ב'בורו פארק' ברחוב 47 ליד השדרה ה-13. נכנסתי לקיוסק, שקונים שם סנדוויץ' וקפה, אני לא זוכר מה קניתי. הייתי בדרך החוצה, ואז שלוימל'ע קרליבך מגיע. מהר הוא ניגש לדלפק, ומתחיל לתופף (ויינברג שר בהקלטה)".
"אני מסתכל עליו בעיניים בוערות, והוא הסתכל עלי בחזרה והגיש לי יד - 'שלום עליכם'. סימנתי לו עם הראש :"לא, אני לא רוצה ללחוץ לך יד". הוא אמר לי באנגלית, בכאב: "חבר שלי, למה אתה לא רוצה לתת לי את היד?". שאלתי אותו: "אתה בטוח שאתה רוצה מדוע אני מסרב לתת לך את היד?". הוא חשב לרגע, וענה: "כן!". עניתי לו: "אין שלום אמר השם". לא אמרתי לו את המשך הפסוק - 'לרשעים', אלא רק "אין שלום אמר השם".
"הוא אמר לי: "אתה מכאיב לי מאד". והוסיף באנגלית: "חבר שלי, למה אתה אומר את זה?". שאלתי אותו: "אתה בטוח שאתה רוצה שאגיד לך מדוע אני אומר את זה?". הוא חשב עוד רגע, ואמר: "כן!". אמרתי לו: "אתה עשית כל כך הרבה בעלי תשובה, מה איתך?". והוא אמר שוב: "אתה מכאיב לי מאד, אבל מה אני צריך לעשות כדי שבכל זאת תסכים ללחוץ לי את היד?".
"אמרתי לו: "תקבל על עצמך להיות בעל תשובה". הוא חשב לרגע, וענה: "אני מקבל על עצמי!". הגשתי לו את היד והוא התחיל לשיר שוב את אותה המנגינה ששר קודם (ויינברג שר שוב). בעל הבית אומר לי: "מה אתה מבייש אצלי אנשים בחנות?". אמרתי לו: "אתה לא רואה שיצאו לי מילים מהפה שאין לי שליטה עליהן?". כך זה באמת היה. יצאו לי מילים בלי שליטה."
"ואז שלוימל'ע אומר לי: "אני בדרך מכאן לשדה התעופה לטיסה לקנדה, ואחר כך אגיע לישראל". תוך כדי הוא מגיש לי את הכרטיס האישי שלו עם מספר הטלפון, כדי שאתקשר אליו ואבוא לארץ. לקחתי את הכרטיס, והוא היה מבסוט. כשהגעתי למשרד, כבר קיבלתי הודעה שהוא לא בין החיים".
האשכול נפתח כיון שהקודם התארך במקצת (ששה עמודים) כך שקשה למצוא בו דברים. היה ראוי להכין בתחילתו תוכן ענינים, כפי שניסינו לעשות בראשית ימי הפורום.
כיון שהדיון שם פנה למחוזות אחרים אני פותח אשכול חדש.
ואני פותח בדרשה שמובאת בפורום השכן שמוזכר להזכיר את שמו. אעתיק את הדרשה ואז אעיר עליה כמה הערות כדרך הפורום.
מי כיסה לאברך את המשכנתא? מסתובב ברשת ביחד עם שאר הלוקשים.
סופר ע"י הרה"ג משה חזקיהו שליט"א : "היה זה לפניי כמה עשרות שנים. חורף כבד פקד את ארה"ב. הגשם ניתך ללא הרף, וסופות הוריקן עזות הביאו להרס וחורבן של בתים רבים. עיירות שלימות סבלו מהצפות מים רבות, ובכבישים נוצרו שיבושים קשים. לילה אחד, יצא לו יהודי תושב ארה"ב הלומד באחד הכוללים לנסיעה לעיר הסמוכה. הוא החל בנסיעה כשמטר עז יורד כל הדרך. והנה, בעודו נוסע בכביש המהיר, רואה הוא על צד הדרך , רכב תקוע החונה בשוליים ומסמן בידו לעזרה. מי שנסע אי פעם בכבישים המהירים של ארה"ב יודע, כי מדובר בכבישיי ענק, עם מספר רב של נתיבים, שנוסעים בהם במהירות רבה, על כן הסיכוי שמישהו יעצור ויגיש עזרה בכבישים האלו קלוש מאד. האברך היהודי רואה את הנהג המסכן תקוע בגשם העז והקור הכבד, ומחליט לסטות מנתיבו החוצא, על מנת לנסות ולהגיש לו עזרה. היה זה צעד לא פשוט, ירידה לשוליים בכביש כה מהיר, ובפרט ביום חורפי שכזה, הינה מסוכנת ביותר, אך האברך ידע כי תורתנו הקדושה מצווה אותנו לגמול חסד עם כל אדם, על כן, עצר הוא את רכבו בצד וניגש להעניק עזרה. הוא רץ אל הנהג ושאל במה ניתן לעזור, והנהג המסכן שכל כך שמח לקבלת העזרה, הסביר שיש לו פנצ'ר בגלגל ואינו מצליח לתקן זאת. האברך טוב הלב לא חשב פעמיים, ובעוד גשם הזלעפות בחוץ לא פוסק לרגע, הפשיל שרוולים ובמרץ רב ירד מתחת לאוטו להחליף את הגלגל. הנהג ומלווהו הסתכלו בהתפעלות רבה על האברך שעבד במרץ ובהתנדבות, למרות הקור והגשם. לאחר רבע שעה סיים האברך את החלפת הגלגל והורה לנהג להמשיך בנסיעה. הנהג ההמום הודה לו מקרב לב והיהודי רץ לרכבו כשהוא שטוף בגשם. ברכב ישב כל אותה העת ליד הנהג, איש עסקים גדול ומצליח וביקש מהנהג לקרוא לאברך. הנהג צעק לאברך, והאברך הגיע שוב, ואז אמר לו איש העסקים : "תודה רבה לך אדון, אמור נא לי בבקשה, מה אוכל לתת לך בתמורה על כל מה שעשית למעננו בגשם השוטף ?" "איני רוצה מאומה, עשיתי חסד כפי שציוה אותי בוראי עולם " אמר האברך, ועמד לחזור לרכבו. "לא, רוצה אני לתת לך עזרה בכל דבר שנדרש לך...אמר שוב איש העסקים. "אמרתי לך אדוני היקר, עשיתי מצווה ואיני חפץ לקבל מאומה בתמורה" השיב היהודי. אך איש העסקים לא וויתר ואמר לו : "תקשיב טוב יהודי, הנני איש עסקים עשיר, וכעת אתה פוגע בי בכך שאינך נותן לי להשיב לך תמורה. אמור לי בבקשה, יש לך איזה חוב או צורך בעזרה כספית ?" היהודי הנבוך ענה ;"יש לי משכנתא שלקחתי כל החיים , בשווי של 100,0000 יורו, אך באמת שאיני רוצה תמורה על כך." אין בעיה, השיב איש העסקים " תן לי רק את כתובתך וחזור לרכבך." האברך נתן לו את פרטיו ומיהר לרכבו ספוג במים. והנה, לאחר כמה ימים, נשמעות דפיקות בביתו של האברך. בפתח הבית עמד שליח עם זר פרחים ענקי בידו. האברך הופתע , מי שולח לו זר פרחים עצום כזה במשך היום ? הוא הניח את הזר וראה שבתוכו מונחת מעטפה. הוא פתח את המעטפה, ובתוכה הוא רואה כתוב: "תודה רבה על עזרתך המיוחדת בתיקון הרכב ביום חורפי, ובאמצע כביש מהיר. כאות תודה, ראיתי לנכון להעניק לך צ'ק על סך 100,000 יורו לכיסוי המשכנתא. בהערכה רבה, איש העסקים, דונאלד טראמפ
