|
|
| נשלח ב-5/12/2018 02:03 |
 |
| |
הצלב עצמו אינו עבודה זרה, הוא מסמל אמונה בעבודה זרה, אבל לרוב הדעות אין לו דיני עבודה זרה. ה"ה האשוח, בראשון בינואר אין עצים פורחים ודאי לא באירופה וכל כולו בא לסמל חג שבא לסמל הצלב.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2018 10:07 |
|
| |
את הצלב מנשקים. האדם המאמין מתצלב בכל פעולה שהוא עושה. לצלב מתפללים בכל בית פינת התפילה עם צלב. בכל כנסיה הוא מול קהל המתפללים. המשיח שלהם נצלב- ומאז הצלב קדוש. לעומת עץ האשוח שהוא קישוט גרידא ונזרק לאחר חג המולד. תלמיד- נדמה לי שידיעותיך על הנצרות הם פחות ממינימליות- לא שזה חסרון אבל זו עובדה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2018 08:56 |
|
| |
עם כל זה מבחינה הלכתית הדבר אינו פשוט שדינו כעבודה זרה ממש .
ראה כאן
צלב של נוצרים
שאלה: קבלתי במתנה מחרוזת חדשה שעליה תלוי צלב של נוצרים, השרשרת והצלב עשויים כולם זהב טהור יקר מאד, האם מותר לי למכור את השרשרת ולהנות משוויה או שיש בזה איסור?
תשובה: הנה אמת נכון הדבר שכל חפצי עבודה זרה הם אסורים בהנאה, ולכם אם קיבל אדם איזה חפץ שהוא של עבודה זרה, כגון פסל שמשתחוים אליו במדינת הודו וכדומה, הכל אסור בהנאה, ואסור לאדם מישראל למוכרו ולהנות ממנו.
והנה כי כן הנצרות אף היא נחשבת לעבודה זרה, שהרי הנוצרים מאמינים באדם שהוא אלוה, ואף שמאמינים הם גם בהשם יתברך, מכל מקום הם משתפים עמו אמונה קלוקלת בישו הנוצרי, ועל כן דינם כדין עובדי עבודה זרה.
ומעתה למדנו שכל חפצי הנוצרים השייכים לפולחנם נחשבים לחפצי עבודה זרה, וכולם אסורים בהנאה, ואם אירע שיהודי קיבל במתנה איזה חפץ שהם משתמשים בו לעבודתם, הרי שאסור לו למכור את אותו החפץ ולהנות מדמי מכירתו.
אולם לענין צלב, כתב רבינו התרומת הדשן בשם הראבי"ה, שהצלב שתולים הכמרים על בגדיהם אינו אלא לזכרון, ולכן אין לדון אותו כעבודה זרה ולאוסרו בהנאה. וכן פסק הרמ"א בהגהתו על השלחן ערוך (יורה דעה סימן קמא) בזו הלשון: צורה שמשתחוים לה, דינה כדין צלם של עבודה זרה ואסורה בהנאה. אבל צורת שתי וערב (צלב) שתולין בצוואר לזכרון, אינה נקראת צלם ומותרת בהנאה. עד כאן.
ולפי זה נראה שהמדליה עליה אנו מדברים, אין דינה כדין עבודה זרה, והרי היא מותרת בהנאה.
וכן כתב רבינו הריטב"א, לגבי כלים שחרוטה עליהם צורת צלב, שאין לאסור את השימוש בכלים אלה, שהרי ידוע הדבר שהנוצרים אינם משתחוים ואינם עובדים את צורת הצלב הנחרטת על גבי כלים, כי אינם משתחוים אלא לצורת הצלב שטימא אותה הכומר, אבל בכלים אין לחוש לזה. והוסיף הריטב"א וכתב, כי מטעם זה אנו נוהגים להקל להשתמש במטבעות של כסף שחרוטה עליהם צורת צלב, לפי שהדבר ברור שצורות אלה אינם נעבדות בעבודה זרה, ומותר להנות מהם בלי חשש.
אולם בשו"ת מאורי אור כתב, שמכיון שהדבר ידוע שהנוצרים מנשקים את הצלב התלוי עליהם לעתים מזומנות, הרי דינו כדין עבודה זרה, ודוקא במקום שהדבר ברור שלא עבדוהו הנוצרים היקל הרמ"א להנות מהם.
אולם בנדון שלנו שהמדליה היא חדשה ולא השתמשו בה מעולם, נראה שאין לחוש לזה, ועל כן העיקר להלכה שיש להקל למכור את השרשרת או להתיכה, ולהנות מדמיה, כי אינה אסורה בהנאה.
וכן הורה מרן רבינו הגדול שליט"א, לגבי מדליה שחרוט על גביה צלב, והיא ניתנת כמתנה של כבוד מאת המלך לכבוד ולתפארת, שאין לחוש בה לאיסור עבודה זרה. וציין למעשה שעשה הגאון רבי יעקב מאיר, שישב על כס הראשון לציון לפני כששים שנה, כאשר קיבל מן המלך מדליית זהב בצורת צלב, היה עונדה על חזהו לכבוד ולתפארת בעת שהיה מבקר אצל הנציב העליון מטעם הבריטים. ואף הצטלם עם המדליה הזו. ואין ספק שהסתמך בזה על דברי הפוסקים הנ"ל.
לכן לסיכום: צלב חדש, שנעשה בכדי לתלותו על החזה, מן הסתם אינו שייך לעבודה זרה, ומותר למוכרו ולהנות ממנו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2018 10:09 |
|
| |
למרות שאני מאד מאד מעריך ומוקיר את גדולתו של הרב עובדיה. ואני בהחלט חושב שהוא היה גאון עולם. במקרה הזה הוא גילה שאינו מכיר כלל וכלל את הנצרות. מטבע הדברים הוא לא חקר את הנצרות כי הדבר אסור לעיסוק הלכתית . אם כל השות'ים שהוא ציטט היו חיים בין הנוצרים בחיי היום יום. ולא מרחיקים את עצמם. מטבע הדברים. מסקנותיהם היו שונות. אני משוכנע כי אף אחד כולל הרב עובדיה לא נכנסו לתוככי הכנסיות ומשתתפים במיסות שלהן כי אז לא היו כותבים את מסקנותיהם כפי שכתבו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2018 05:51 |
|
| |
אם אותו רב פולמוסן בור וצעקן, שלא ידע את מקור או משמעות עץ האשוח הרגיז אותך, מה יעשה לך ה"רב" שכתב את המאמר:
יותר ממה שהמאמר הרגיז אותי הוא הביא אותי למסקנה שבאתר "בחדרי חרדים" כותבים "רבנים" אורחים שעליהם נאמר באיוב, יג, ה: "מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה". הרב קבע ש"היוונים ביקשו להחטיא את עם ישראל, אבל בעיקר חיפשו 'להעלים' אותם מהחוצות, בפרהסיה", אף שלפי מקורות קדומים גזרות אנטיוכוס היו על מצוות שהיו חשובות ליהודים. לפי "מגילת אנטיוכוס", (סימנים יא, לא, לב), גזרות היוונים היו על השבת, ראש חודש ומילה, ולדברי רבי דוד הנגיד (במדרשו לפרשת ויקהל, (דף רט), הגזרות היו על "תלמוד תורה, מילה, טבילה, ושבת". וראה שו"ת רב פעלים חלק ד - סוד ישרים סימן יא : "שאלה מאחד מתושבי במביי אמרו חז"ל כי בימי בית חשמונאי גזרה מלכות יון על שבת ור"ח ומילה ולא ידענו מה היתה הגזרה של ר"ח ומה בטלה ממנו. גם אם גזרו על הנדה למה לא אמרו נדה בכלל השלשה הנז'... תשובה הגזרה בימי בית חשמונאי היתה על ג' דברים הנז' שהם מילה ושבת ור"ח והגזרה של הנדה היתה בזמן התנאים שגזרו הקסרים של רומא כמה פעמים ג' גזרות על ישראל שהם שבת מילה ונדה וכנז' בגמ' דמעילה ...". האם ניתן להבין מדבריהם שמצוות מילה היא "מצוה מהחוצות"? _________________ אותו ה"רב" קבע שמדינת ישראל חרתה על דגלה את שמירת השבת כערך עליון, קביעה שאינה אלא מהרהורי לבו שהיא תוצאה מ"ידיעותיו".
אילו היה מחפש בויקיפדיה: https://bit.ly/19NR2fn היה מגלה שדבריו אינם אלא "חרטא", וכי מדינת ישראל מעולם לא חרתה על דגלה את שמירת השבת, לא כערך עליון ולא כערך תחתון, ושמירת השבת במדינת ישראל במרחב הציבורי, היא לא יותר מ"מסחרה" פוליטית, ולא של ערכים. ה"רב" טוען שמאחר והיהדות הדתית מעולם לא יצאה למאבק על חילולי השבת הפרטיים בבית האזרחים, הדבר מוכיח שאין במדינת ישראל "כפיה דתית".
היכן למד כבוד "הרב", שכפייה דתית היא רק כשמכריחים את האזרחים לשמור את השבת בביתם, ולא כאשר מכריחים אותם לשמור את השבת ברשות הרבים?
האם היה קשה לו להבין, ש"כפייה דתית" היא כשמכריחים אדם לעשות מעשים, או להמנע מלעשותם נגד רצונו, רק מפני שדת מחייבת או אוסרת אותם, בין אם הם בביתו, ובין אם הם ברשות הרבים.
"וכפי שלמד ישראל מסלנט מאותו חייט שתפר בשעת לילה מאוחרת: "כל זמן שהנר דולק – אפשר לתקן".
ראה "כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן" מה המקור?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 07/12/2018 03:52:41
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2018 11:17 |
|
| |
נישט
בפרקי אבות לא היו מחלוקות יהושע בן פרחיה ונתאי הארבל יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח
שמעיה ואבטליון הלל ושמאי.
כשהחלו להוסיף על השם את התואר רב המחלוקות החלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2018 18:13 |
|
| |
לדבריך ירוחם, יש לנפץ כל רכב מדגם 'שברולט' מפני הצלב החקוק עליו ?!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2018 10:09 |
|
| |
מענין אף פעם לא שמתי לב כי לשברולט יש צלב? אבל אפילו אם- אם השברלט שלך אתה יכול לנפץ אותו אבל לא את של אחר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2018 14:44 |
|
| |
ואם תאמר ששברולט זה לא ממש צלב , הרי יש אלפא רומאו, שם הסמל ממש צלב, ארוך מלמעלה למטה וקצר בשמאל לימין, ואם היה זה עבודה זרה עצמה, היה דין להשמידה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2018 15:20 |
|
| |
אני באמת לא קונה אלפא רומאו.
|
|
|
|
|
