http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=3108562&forum_id=1364החזון איש פותח בביטוי שזכה לתפוצה רבה <מדת אמונה היא נטיה דקה מעדינות הנפש. אם האדם הוא בעל נפש, ושעתו שעת השקט, חפשי מרצון תאוני, ועינו מרהיבה ממחזה שמים לרום והארץ לעומק, הוא נרגש ונדהם, כי העולם נדמה לפניו כחידה סתומה, כמוסה ונפלאה, והחידה הזו מלפפת את לבו ומוחו, והוא כמתעלף, לא נשאר בו רוח חיים, בלתי אל החידה כל מעיינו ומגמתו, ודעת פתרונה כלתה נפשו, ונבחר לו לבא באש ובמים בשבילה, כי מה לו ולחיים, אם החיים הנעימים האלו, נעלמים ממנו תכלית ההעלם, ונפשו סחרחרה ואבלה וכמהה להבין סודה ולדעת שרשה והשערים ננעלו. >ההבנה המקובלת היא שהאמונה היא נטיה דקה אישית של בעל נפש עדינה, שלא ניתן להוכיחה, אלא היא תחושה סובייקטיבית שאינה ניתנת להוכחה. לדעתי, מחשבה זו הייתה רחוקה מהחזון איש כרחוק מזרח ממערב. החזון איש יורה דעה הלכות שחיטה - סימן ב אות טז ד"ה ונראה דאין דין כתב <ונראה דאין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו ית' גלוי' כמו בזמן שהיו נסים מצוין ומשמש בת קול, וצדיקי הדור תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל, והכופרין אז הוא בנליזות מיוחדות בהטיית היצר לתאוות והפקרות, ואז היה ביעור רשעים גדרו של עולם שהכל ידעו כי הדחת הדור מביא פורעניות לעולם ומביא דבר וחרב ורעב בעולם, אבל בזמן ההעלם שנכרתה האמונה מן דלת העם אין במעשה הורדה גדר הפרצה אלא הוספת הפרצה שיהי' בעיניהם כמעשה השחתה ואלמות ח"ו וכיון שכל עצמנו לתקן אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת. > הנה החזו"א כותב בפירוש שהמצב הרצוי הוא שההשגחה גלויה ואז הכפירה היא רק בהטיה מיוחדת לתאוות והפקרות, כי בתקופה כזו, הגיונית אין מקום לכפירה. ואם הכופרים יקלקלו את בני דורם, אזי ביעור הרשעים הוא תיקון העולם, לא רק בגלל שהם רשעים, אלא אם הם ידיחו את דורם, הם יביאו רעה לעולם. אמונה בתקופה כזו אינה סובייקטיבית ואינה נטייה עדינה, היא כמעט אובייקטיבית ואין שום צורך בעדינות מיוחדת כדי להגיע אליה. הכל ברור ושקוף. לצערנו, אנחנו חיים בזמן שאין השגחה גלויה, ובזמן כזה צריך עדינות נפש. עדינות הנפש אינה נצרכת בשביל האמונה עצמה, שכן את האמונה עצמה ניתן לחוות גם בצורה ממשית יותר, היא נצרכת כדי שהאדם יתבונן בעולם ויתפעל, ושלא יסביר את התופעות המדהימות שהוא רואה בצורה מעוותת כדי להישאר בתאוותיו.
 |
|
|
