| נשלח ב-24/3/2017 12:04 |
 |
| |
סקי - חרדים - שאבבניקים ומה שביניהם - מחשבות
שלום לכולם,
בעקבות חופשת סקי (מהנה מאוד  ) שבה "נתקלנו" בישיבה (שנראית של שאבבניקים/מתחזקים, משהו כזה) היו לי כמה מחשבות ואשמח להתייחסות אם זה מעניין מישהו - אולי זה בגדר אא"ס הידוע לשמצה אבל בכ"ז אשמח
פגשנו קבוצה מישיבה שבאה לעשות סקי בחו"ל, כולם לא לבשו בגדי סקי, והר"מים לא הסירו עדים מעליהם וגלשו חגורים בעניבותיהם וכו' - למותר לציין שלא לקחו שום שיעורים, אלא גלשו חופשי, תהיות ומחשבות:
א. למה זה נראה לי כ"כ מגוחך - לא להתלבש לפי הכללים
ב. האם ישנן עוד חברות מסורתיות (פרימיטיביות?) שלא מכבדות/מתנהגות לפי כללי המקום [לא ראיתי עוד אנשים שם שלא לבשו בגדי סקי]
ג. מה הקטע לא לשכור בגדי סקי, קמצנות?
ד. זה לא חוסר אחריות משווע לא לקחת מדריך
ה. ואולי השאלה הכי מהותית: מה הם חושבים שהם עושים? למה זה יעזור לשאבבניקים, שנראים לי בדרך החוצה, לגלוש סקי, לראות שאפשר להיות דתי ולעשות כיף, לי נראה שכל המהות של החברה החרדית משדרת הפוך, ומן טעימה שכזאת, מה היא תועיל?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2017 13:41 |
|
| |
אני לא מרגיש כמו מבין גדול בנושא - אבל נראה לי שיש קשר בין השאלות הראשונות לשאלה האחרונה - ובעצם גם לשאלה הרביעית: (אני בהמשך כותב "הם" - כינוי גטןף שלישי, למרות שאני לא שונה כל כך מהמנטליות הזאת. זה רק כי צריך איזה כינוי גוף, ואני לא מזדהה עם פנימיותה של ההתנהגות הזאת, ובמידה מסויימת גם לא עם חיצוניותה) החרדיות פרשה מן העולם. דא עקא, שהם עדיין בתוך העולם (באטמוספירה של כדור הארץ, מערכת השמש, שביל החלב - על כל פנים). לכן הם מנסים לשמור על שונותם גם בתוך ה"בחוץ" - על ידי בגדים, על ידי עצם העובדה שהם גולשים סקי בלי לצאת מהחברה החרדית (=השאלה החמישית), ובאופן כלשהוא גם על ידי זה שהם גולשים על דעת עצמם.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2017 08:56 |
|
| |
איילי היקר
ברוך הבא אל הפורום!
הנושא שהעלית הוא לכאורה ענין פרטי, סקרנות אישית שלך. יותר מכך, אין כמעט פרטים שמאפשרים לענות על השאלות. מעבר לכלל הפשוט והחשוב שציינת בעצמך: הרגלים חברתיים.
אתה מספר על קבוצה של בחורים אלמונים שנראו לך חרדים בדרך החוצה או פנימה. אתה מתאר התרשמות שלך מן הקבוצה באופן כללי: ללא בגדי סקי, ללא שיעורים (ומדריכים שישמרו עליהם כראוי לכל מתחיל?).
אם השאלות היו חשובות לך, כלום לא היית יכול לפנות אל המנהיגים והאחראים שלהם, כלומר ראשי הישיבה, כדי לבדוק?
וכי אתה מצפה שמישהו כאן, שלא היה איתך שם, יוכל לענות על השאלות המסקרנות שלך?
אבל יש בכל זאת ענין בדוגמא כפי שהבאת - בעיקר סוציולוגית. והשאלות שלך הן חשובות מעבר לדוגמא הספציפית הזו כי הן מלמדות על מאפיינים של החברה החרדית שלנו, ויש להן מקום בין אם הסיפור שלך היה כהוויתו או שאינו אלא התרשמות בעלמא (=סתם ללא בדיקה יסודית).
הבה נתבונן יחד:
א. למה זה נראה לי כ"כ מגוחך - לא להתלבש לפי הכללים.
אני מבחין בשאלה זו שני ענינים הראויים לציון. האחרון הוא "להתלבש לפי הכללים". האם יש כללים מחייבים? האם כללי הלבוש באתר סקי הם ענין של אופנה ומציאת חן או שמירה על הבריאות מפאת הקור והגנה מפני נפילות?
אם המבקרים שתיארת הקפידו על לבוש המקובל ביניהם ולא ניסו להתאים את עצמם לסביבה, זה יכול להעיד על נאמנות לדרך. אם הם סיכנו את עצמם, אזי היה עליהם להבין שאין מקום להקפדה על לבוש חרדי מסויים במקום שבו זה לא בריא. אם הם לא חשבו על כך, זה לא לזכותם. האם זה נובע מחרדיות, או מחרדיות יתר?
הענין הראשון בדבריך הוא שזה נראה לך מגוחך. אולי השאלה היא עליך, מדוע זה כך אצלך? כפי שאפשר לבקר מי שלובש בגדים חריגים כך אפשר גם להתפעל מעוצמתו והקפדתו על מסורת כלשהי, או סתם על רצונו לשמור על אינדיבידואליות, נניח.
דומה שבתקופתנו יש הרבה מאד תביעה להתחשבות בטעם אישי. זה נושא לאשכול בפני עצמו, על התביעה של חריגים להחשב לתקניים ועל הדרישה לשנות מושגים ונראטיבים כדי להתחשב בדעת המיעוט והחריג. מאי שנא הכא? (למה כאן זה אחרת)?
ב. האם ישנן עוד חברות מסורתיות (פרימיטיביות?) שלא מכבדות/מתנהגות לפי כללי המקום [לא ראיתי עוד אנשים שם שלא לבשו בגדי סקי]
ראה את הסעיף הקודם לגבי התביעות להכרה בזכות הפרט להתנהג ולהתלבש איך שהוא רוצה. ובכלל, האם גם היום יש "כללי המקום" לגבי לבוש? במקומות מועטים: כן. בבית משפט יש להקפיד על לבוש נאות. בבית הדין הרבני יש תביעה מעורכי הדין (או הטוענים הרבניים) לבוא לבושים בחליפה. בבית חולים הרופאים והאחיות נדרשים ללבוש לבן. אבל אלו הם המיעוטים המלמדים על הכלל. החברה בת זמננו מעניקה חופש רב גם בבחירת הביגוד החיצוני. האם אתר סקי דומה לבית משפט ולבית חולים או למקום ציבורי כמו מדרחוב או פארק?
איני מתמצא בחברות מסורתיות ואף לא פרימיטיביות במידה שתאפשר לי לענות על שאלתך. אתה יכול לנסות לחפש באינטרנט, בגוגל, אחרי, למשל, "היימיש" בטיולים ולראות איך הם מתלבשים, אם יש להם לבוש מסורתי מחייב.
המוסלמים באירופה ובמערב מאמצים לבוש מוסלמי אופייני, במיוחד הנשים (חיג'אב, יהיה מה שיהיה).
ג. מה הקטע לא לשכור בגדי סקי, קמצנות?
זו אפשרות מעניינת. יתכן שלמוסד הלימודי אין מספיק תקציב לשכירת בגדי סקי אם יש אפשרות כזו. אולי הם חוששים מכלאים? (איסור צמר ופשתן באותו בגד).
ד. זה לא חוסר אחריות משווע לא לקחת מדריך
בהחלט.
ה. ואולי השאלה הכי מהותית: מה הם חושבים שהם עושים? למה זה יעזור לשאבבניקים, שנראים לי בדרך החוצה, לגלוש סקי, לראות שאפשר להיות דתי ולעשות כיף, לי נראה שכל המהות של החברה החרדית משדרת הפוך, ומן טעימה שכזאת, מה היא תועיל?
השאלה תמוהה בעיני. הלא כתבת שאינך יודע אם הם שבאבניקים שמנסים להשאיר בחברה. אתה שואל בערך כך: אם נאמר שאני צודק בהנחות אלו ואלו ואלו, אז למה.
אמנם, ממה שידוע לי, יש בהחלט קו בישיבות, ולא רק ישיבות לבחורים בעייתיים מסיבה זו או אחרת, לארגן טיולים, מסעות ויציאות לאתרי נופש. זה גם פרס לבחורים, זה גם, אני משער, נותן להם תחושה ש"אני לא מפסיד מהנאות העולם בגלל שאני חרדי".
איני רוצה לחטט חלילה, אבל גם אתה הגעת לאתר הסקי (עם חברים, משפחה, או לבד). מה היתה מטרתך? נופש כמסתבר. אז הם עושים זאת בקבוצה. וכי אין הדבר פשוט?
*****
להיות גם בפנים וגם בחוץ
יפה כתב אליקים אודות החרדיות:
החרדיות פרשה מן העולם.
דא עקא, שהם עדיין בתוך העולם
לכן הם מנסים לשמור על שונותם גם בתוך ה"בחוץ" -
על ידי בגדים,
ןכך לפחות לפי תחושתם, הם גולשים בסקי בלי לצאת מהחברה החרדית.
וכמובן איקון ירוק לאליקים על אבחנה קולעת זו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2017 09:08 |
|
| |
דבריו האחרונים של אליקים מזמינים מחשבה נוספת.
אליקים הציע לומר (אם הסיפור נכון וכו') שאותם בחורי ישיבה והר"מים שלהם מפגינים חרדיות "גם על ידי זה שהם גולשים על דעת עצמם."
זו נקודה מעניינת, ואם היא נכונה, יש בה בהחלט מקום לביקורת עצמית החברה שלנו מנתקת את עצמה מהכרת העולם. אנו מסתגרים בתוך כמין גטו רוחני, לימודי, שבו כביכול יש איסור ללמוד על דברים שאינם תורה. זה יכול לנבוע מכמה סיבות. האחת מהן היא שאסור לבזבז זמן על כל מה שאינו תורה. אז סקי כן, אבל השקעה בלימוד מה שקשור לסקי – זה כבר לא. איני סבור שזה נכון, אבל זה אפשרי, לכל אדם ולכן לכל חברה יש כללי התנהגות מופנמים שבהם אנו מחליטים מה לעשות והם לעתים בולמים אותנו. אז אולי הישיבה (לפי הסיפור) תיכננה נופש אבל לא הביאה בחשבון שעבור הנופש צריך השקעה בלימוד כללי סקי. גורם נוסף, והוא בהחלט קיים, הוא הצורך בהסתגרות. הציבור פוחד להחשף. להחשף לכל מה שעלול להיות פיתוי גשמי. אם אני משקיע בלימוד סקי, זה אומר שסקי הוא יותר מאשר בילוי רגעי. הפיתוי שנקרא לו "רוחני" הוא מסוכן יותר. הציבור שלנו פוחד, פוחד מאד. מהכרת המדע, מפני שיש התנגשות בין המדע המודרני ומסקנות מטפיזיות שמוציאים ממנו לבין מסורות. כפי שכתבתי במקומות רבים בפורום הזה, ההתנגשות אינה בין המדע לדת (כך חשבו פעם) אלא בין מדעי החברה לדת, במיוחד בהיסטוריה. אבל זה לא משנה עבור מי שאינו בודק. יש מסורת, אולי מאז דרוין, לפיה המדע מאיים עלינו. במקום להתמודד במישרין, מבקשים למנוע החשפות וצורך בעימות. האם זה יכול להוביל לכך שאוסרים לא רק על לימוד אנגלית, נניח, אלא גם על לימוד סקי? האם זו החלטה מודעת או, כפי שהצעתי לעיל, השפעה של גישה שהופנמה היטב? אפשרות נוספת, מעניינת, היא הרצון שלנו להוכיח שאנו מסתדרים לבד ויכולים ללמוד ולהבין כל דבר לבד מפני ש"הכל בתורה". האם לא סיפרו על החזו"א שהיה יכול להיות רופא מצויין (יתכן מאד שזה כך) כיון שידע להציע מסלול לניתוח מוח מורכב, כך זה צריך להיות נכון לגבי כל מי שלומד תורה. לכן, אולי, יש מקום להנחה מוקדמת של המגיעים לאתר הסקי ש"לא צריך ללמוד" כי מי שלומד תורה יכול לדעת הכל? שוב, קשה לי להאמין שזה נכון. זו נאיביות שסופה להתנפץ עם הנפילות על השלג. אבל אולי זה יכול להסביר תופעות דומות במקומות אחרים. אני מבקש להדגיש שהדברים שכתבתי הם השערה בלבד ובמיוחד לגבי הסיפור על החרדים בסקי שממנו התחיל הדיון. אבל התופעות של הסתגרות, של ההנחות בתשתית החברה שלנו, שהתורה מכילה הכל ואסור לבזבז זמן על שום דבר אחר, כל זה, לצערי, נכון. עלי להוסיף: התורה אכן מחייבת השקעה רבה. מי שלומד תורה, כלומר גמרא, רוכש כישורים טובים ללימוד של כל דבר. קוראים לכך "אוריינות". האם זה אמור להועיל גם בסקי? מסופקני. האם זה אומר שלא צריך ללמוד אנגלית, שלא צריך ללמוד מדע, שלא צריך פתיחות? אלו שאלות חשובות הרבה יותר. הבה נניח אותן להמשך הדיון או לדיון במקום אחר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2018 17:10 |
|
| |
הכותב רומז כביכול בחורי הישיבה מצפצפים על הכללים ונוהגים כמנהגם מבלי תשומת לב לסובב אותם, יתכן, גם זו דרך של בחורי ישיבות לבטא את ייחודיותם כפי מה שנראה להם.
אבל, ישנה אפשרות באתרי סקי או רכיבת סוסים וכדומה, וגם בחדרי כושר, למי שלא רוצה לבא ללמוד ולהתאמן בתחום, לנהוג כרצונו וללבוש מה שברצונו כי הוא בא רק להנות קצת בלי הדרכות והנחיות.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
