ימות המשיח הועלתה שאלה אני תוהה לרגע
האם באמת שק הצרות שאנחנו סוחבים כיום גדול מבעבר? האם לפני 2000 שנה התמודדו עם כבדות הצרות שיש כיום? *** ומשתתפת העירה: ידוע שצדיקים של הדור ההוא לא רצו לחיות בדור אחרון ולהתמודד עם מה שאנחנו מתמודדים *** וזה מה שהערתי: אני משער שכוונתך למה שאמרו כמה מרבותינו האמוראים על ימות המשיח, "יבוא ולא אראנו" והסבירו שלא יוכלו לעמוד בגזירות של אז.
אולם אם זו כוונתך, זה לא מדבר דווקא על תקופתנו. וכי תקופתנו היא של המשיח?
נכון שיש היום המוני גזירות וצרות. מחלות קשות ונוראות. טרור. ובמרחק גיאוגרפי גם טבח עם.
אבל נראה שאם נבחן את החיים בתרבויות אחרות ובזמנים אחרים, יהיה קשה מאד למצוא זמן כה מעולה וטוב כמו זמננו. זה לא שהכל טוב. אלא שפעם הכל היה יותר קשה.
למשל, היום יש ביטוח לאומי וקופת חולים. יש אנטיביוטיקה. אורך החיים הממוצע של רוב הבריות עלה מ30 בערך בימי הבינים ל70 80 ומעלה בארצות מפותחות כמו ישראל.
נכון שיש נסיונות קשים כגון ההתחלנות (יוצאים בשאלה או לא זוכים להכיר כלל את היהדות והתורה). אבל נסיונות כאלו היו מנת חלקם של יהודים מזה מאתיים שנה ויותר.
בדבר אחד אני מסכים: האינטרנט ואפילו הפייסבוק יצרו תרבות חדשה, החל מגיל הילדות. אבל יתכן שהשינוי הזה יהיה גם לטובה. צריך ללמוד איך לחיות איתו. ונדמה שעדיין לא נלמדו הלקחים ואולי אפילו לא הוצגו השאלות הנכונות. *** והיא ענתה: בטח שתקופתנו היא תקופת משיח...כך שמעתי מגדולי הדור. *** ואני הוספתי: הרשי לי לספק קצת רקע.
אני משער שהם אמרו "עקבתא דמשיחא" ולא "תקופת המשיח". ההבדל הוא שימות המשיח הם תקופה שלא נדע מתי תהיה אבל בה יהיו הרבה דברים טובים. יש מחלוקת כבר בתלמוד אם העולם ישתנה, כך שלמשל זאב וגדי יוכלו לאכול באותו אבוס, וזה אומר שינוי המציאות, שהחיה הטורפת תתחיל להיזון מירקות, או שדברי הנביא על זאב וגדי הם משל. וזה אומר שהעולם לא ישתנה ורק עם ישראל יהיו לבטח בארצם, כולם עובדי ה'. ואין בין העולם שלנו לבין ימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות, שנהיה חופשיים מעולן.
לעומת זאת, "עקבתא דמשיחא" זה כינוי לימים שהם מייד לפני בוא המשיח. כיון שאין לדעת מתי יהיו ימות המשיח אז גם אי אפשר לדעת מתי הם הימים שלפני. אבל לגבי אותם ימים יש שאמרו דברים מפחידים ביותר.
למעשה, כפי שכתבתי לעיל, יש בכך דעות חלוקות גם בין רבותינו אשר בתלמוד.
ולגבי כל הנושא כולו ראוי להכיר את דברי הרמב"ם.
וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו, ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה, וכן לא יחשב הקצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים, אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו.
(רמב"ם הלכות מלכים פרק יב)
אני חוזר על כמה דברים חשובים שאומר כאן הרמב"ם:
א. אף אחד אינו יכול לדעת מה יהיה. אלו רק השערות.
ב. זה לא דבר עקרוני ביהדות מה יהיה אז.
ג. לא כדאי להתעסק בספקולציות כאלו כי זה לא מחזק בשום דבר.
מדוע אם כן רבנים היום כן מדברים על זה? מפני שהם מקוים שזה כן מחזק. כי יש כאלו שאם מספרים להם על העתיד הנפלא ומסבירים להם שמה שקורה היום, כל הנסיונות והצער, זה רק בגלל שעוד מעט תכף יבוא המשיח, זה מחזק.
הבעיה היא שמספרים את הפרשנות הזו כבר מאה שנה ויותר. ועינינו הרואות שמשיח לא בא. ומי יודע מתי יבוא. מתי ירצה ה' לשלוח אותו, ואיך זה ייראה.
לכן, ובעקבות רבנו הרמב"ם, אני מציע להתחזק באמונה פשוטה בה' ולהשתדל להשתפר כל אחד במה שהוא יכול. ולא בדברים רחוקים וקשים וזרים אלא בחיי יום יום. בין אדם לחברו, בין אדם למקום, ולא בחומרות אלא בלימוד של מה שראוי לאדם לעשות כדי להיות יהודי טוב.
ולאט לאט, אם אני אהיה בסדר ואת תהיי בסדר אז כולם יהיו בסדר. ואז, אז גם ה' יוכל לשלוח את המשיח.
 |
|
|
