| נשלח ב-5/9/2017 20:06 |
 |
| |
טרנסג'נדרים לרצונם ובעל כורחם
זהירות: נושא טעון!
לכאורה, המין האנושי מתחלק לשני סוגים. נקבות וזכרים (כותב שורות אלו הקדים את המין הנשי בשל האדיבות שהורגל בה).
ויש מקרי בינים.
ויש כאלו שלא ניחא להם במין הנתון שלהם.
איך נקבע מהו המין? באנציקלופדיה הלכתית רפואית, של ד"ר אברהם שטיינברג, הוא מציג מידרג של סימני מין. המיספור ימלא כאן תפקיד חשוב.
1. סימנים גנטיים.
2. (יושלם בהמשך)
3. איברי המין הראשוניים.
4. איברי מין משניים.
5. סימני מין משניים.
החשוב ביותר הוא הרכיב הראשון, שבעקבותיו באים כל השאר. לאדם יש קוד גנטי, שחלקו פוענח. מבין הכרומוזומים שמגדירים את הנתונים הפיזיולוגיים של כל אחד מאיתנו, יש צירוף זכרי (XY) ויש צירוף נקבי (XX).
שטיינברג: "התחלת ההתפתחות המינית הנורמלית היא בשלב העוברי. הכרומוזומים התורשתיים קובעים אם יתפתחו אשכים או שחלות". כל יתר הסימנים החיצוניים, אם זכר או נקבה, מתפתחים בהשפעת ההורמונים המופרשים על ידי האשכים או השחלות. ולכן מכונים אלו "איברי המין הראשוניים". כל שאר המאפיינים של המין (מבנה הגוף, השדיים, פיזור השיער, רחם וחצוצרות, איבר הזכר, הערמונית ושבילי הזרע) הם איברי מין וסימני מין משניים." (כרך א' עמ' 52, בערך "אנדרוגינוס"
בהמשך מתאר שטיינברג את ההתפתחות של העובר ומה קורה כאשר יש צירוף כרומוזומים זה או זה. יש כמובן גם מקרים "לא תקינים".
דוגמא של אי תקינות מופיעה בחדשות ואעתיקנה בהודעה הבאה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2017 20:12 |
|
| |
והנה הסיפור על אירוע לא תקין
הדסה: ניתוח ייחודי להסרת אשכים גבריים מנערה בת 14
.......................................
בניתוח ייחודי הסירו מומחי אורולוגיה ילדים בהדסה אשכים אשר גדלו בגופה של נערה בת 14.
מדובר במקרה נדיר ויוצא דופן, בו למרות המראה הנשי המלא ותפיסתה של הנערה והסובבים אותה כאישה לכל דבר - מילדותה, החלו להתפתח בגופה סימני התבגרות גבריים, המאפיינים נער בגילה.
לפני מספר חודשים, זיהו הורי הנערה סממנים גבריים בבתם אשר הולכים ומתחזקים, דוגמת שיעור יתר וקול גברי. היא הופנתה לבדיקה אצל פרופ' דוד צנגן, מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה ילדים וסוכרת נעורים במרכז הרפואי הדסה אשר מייד חשד בתסמונת הכלולה בקבוצת מחלות נדירות הנקראת DSD (Disorders in Sexual Development ) ובעברית "הפרעות בהתפתחות איברי המין" .
בדיקות הורמונליות ספציפיות ובדיקת אולטרסאונד איששו את החשד לתסמונת ספציפית ולכן בוצע גם בירור גנטי מעמיק. האבחון היכה את הנערה ואת משפחתה בהלם, כאשר הסתבר כי בחלל בטנה קיימים אשכים, למרות שאברי המין החיצוניים שלה נקביים.
"בבדיקות שערכנו הסתבר כי יש לה נרתיק, אך במבנה הפנימי של הגוף אין לה רחם", מסביר פרופ' צנגן. "היא בעצם נולדה עם האשכים שתפקדו רק חלקית מבחינה הורמונלית. התופעה הינה נדירה ביותר, שבה מצד אחד קיימת זהות מגדרית נשית ומנגד - תמונה הורמונלית שאינה חד משמעית עם השלכות עתידיות קריטיות. במקרים כגון אלו מתאסף צוות רב תחומי הפועל בהדסה, אשר התמחותו באבחון, ליווי וטיפול בבעיות של ההתפתחות המינית והזהות המגדרית".
הצוות בראשותם של פרופ' צנגן וד"ר גיא הידש – אורולוג ילדים בכיר בהדסה, כלל אף פסיכולוג, גנטיקאי ועובד סוציאלי, זאת על מנת לדון בשאלת המגדר של הנערה ולהבין באופן וודאי מהו רצון רצון המטופלת ומשפחתה לגבי ההתערבות הכירורגית שתקבע את הזהות המגדרית שלה לשארית ימיה.
"המקרה של הנערה מציג לנו מצב של חסר יחסי באנזים, שגורם לאי התפתחות חיצונית של איברי מין זכריים ביילוד – אך להתחזקות הסימנים במהלך ההתבגרות בגיל הנעורים. בדיון הרב תחומי אותו אנו מקיימים במקרים אלו לגבי כל מטופל ומטופלת, נשקלות האפשרויות הניתוחיות, התפקוד המיני הצפוי, הפוריות ותפיסת עולמה של הנערה", מבהיר ד"ר צנגן.
ד"ר גיא הידש, אורולוג ילדים בכיר במרכז הרפואי הדסה, אשר ביצע את ניתוח הסרת האשכים מחלל בטן הנערה מספר: "המגדר של בני האדם מורכב מארבעה פרמטרים ברורים. מהגנטיקה (האם הוא כרומוזום XY או XX), מהמראה של איברי המין, מהמצב ההורמונלי - האם נושא טסטוסטרון או אסטרוגן ומהזהות המינית – כלומר איך הוא עצמו תופס את עצמו, כגבר או אישה. ברגע שיש הלימה בין כל אלו, וכל הארבעה מכוונים לבן או לחלופין לבת – הרי שאין כלל בעיה", הוא מסביר. "אבל ברגע שקיימת סתירה בין חלק מן הפרמטרים, אנו מזהים בעיה בהתפתחות המגדר, ועלינו להבין לעומק – עוד לפני
ביצוע ניתוח כלשהו מהו הטיפול הנכון למטופל הספציפי ולתפיסת עולמו".
עוד מדגיש ד"ר הידש, כי "מבחינה בריאותית הסרת האשכים היא צעד חשוב ברגע שהוחלט כי המגדר אשר נקבע הוא של בת. בתסמונת זו, ב-40 אחוזים מהמקרים בהם קיימים אשכים כשהם נמצאים בתוך הבטן - הופכים לגידולים סרטניים. מאז הקמתו של הצוות הרב תחומי בהדסה לפני שלוש שנים, טופלו כבר 18 מקרים של הפרעות במגדר באופן ניתוחי וכולם עלו יפה", הוא מדגיש, "הן ברמת הצלחת הניתוח והן בהיבט המנטלי וההתמודדות של המנותחים עם החלטתם".
משפחתה של הנערה אשר מלווה ותומכת בבתם בכל צעד, חששה מפרסום המקרה בקרב הקהילה בה הם מתגוררים והתלבטה כיצד לגייס את מימון הניתוח המורכב. ישועתם הגיעה מארגון "רוזאנה" - ארגון נשות הדסה באוסטרליה אשר שילם למעשה את עלותו של הניתוח.
"אין לנו מספיק מילים להודות לצוות, לארגון נשות הדסה באוסטרליה ולפרופ' צנגן ולד"ר הידש", אמר בהתרגשות אביה של הנערה והוסיף "הבת שלי נולדה כבת וחיה את כל חייה כבת, כעת אפשרו לה להמשיך את חייה כפי שהיו עד עתה ללא כל סיבוך גופני".
"לא הבנתי למה זה קורה דווקא לי" אמרה בחיוך הנערה. "נבהלתי מאוד. בעבר עברנו בין רופאים ורק אצל ד"ר דוד וד"ר גיא היה מענה. כעת אוכל להירגע קצת ואני שמחה להיות אחרי".
הצעירה תזדקק לניתוח נוסף בעתיד על מנת להשלים את האנטומיה באופן מדויק ונראה כי הקשר בין המשפחה כולה לרופאים רק מתהדק. "כאשר אתה פוגש רופאים כמו אלו שבהדסה, הם הופכים למשפחה. הם עשו עבורנו משהו מיוחד מאד, והדיסקרטיות שלהם מוחלטת. ראוי שכולם ידעו שאם הם נתקלים בבעיה כל כך חמורה, אז בהדסה יש מי שיטפל בה". סיכם האב בעודו טופח על כתפו של ד"ר הידש.
דוברת הדסה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2017 20:13 |
|
| |
יש לשים לב לתקציר שסיפק אחד המומחים לגבי איפיוני המגדר. קצר משל שטיינברג וגם שונה ממנו.
ד"ר גיא הידש, אורולוג ילדים בכיר במרכז הרפואי הדסה, אשר ביצע את ניתוח הסרת האשכים מחלל בטן הנערה מספר:
"המגדר של בני האדם מורכב מארבעה פרמטרים ברורים.
מהגנטיקה (האם הוא כרומוזום XY או XX),
מהמראה של איברי המין,
מהמצב ההורמונלי - האם נושא טסטוסטרון או אסטרוגן
ומהזהות המינית – כלומר איך הוא עצמו תופס את עצמו, כגבר או אישה.
ברגע שיש הלימה בין כל אלו, וכל הארבעה מכוונים לבן או לחלופין לבת – הרי שאין כלל בעיה", הוא מסביר. "אבל ברגע שקיימת סתירה בין חלק מן הפרמטרים, אנו מזהים בעיה בהתפתחות המגדר, ועלינו להבין לעומק – עוד לפני ביצוע ניתוח כלשהו מהו הטיפול הנכון למטופל הספציפי ולתפיסת עולמו".
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2017 20:19 |
|
| |
אם כן, יש מגדר ביולוגי ויש מגדר תפיסתי. ויש פניה לרופאים שיתרמו מיכולתם כדי - מה? מה תפקידו של הרופא? זוהי שאלה באתיקה רפואית - או בהלכה, או בחוק, שעשוי להיות שונה ממדינה למדינה.
אני מבקש להשלים את החסר, גם על ידי כמה לינקים.
ראשית, ניתוח קצר של הסיפור. הנערה ראתה בעצמה תמיד נקבה. היא גם התפתחה בנקבה. משפחתה רואה בה נקבה. ניתן להציג את השאלה האם הפתרון שהוצע לה הוא באמת מה שהיא רוצה, או מה שהיא מדווחת שהיא רוצה. והאם למשל הובא לידיעתה שיתכנו פתרונות אחרים? האם ניתן לסמוך על מה שמובא בשמה או אפילו על מה שהיא אומרת?
עלי להבהיר שכל הקטע האחרון נראה לי מופרז. אבל השאלות האלו ודומות להן מוצגות לעתים ביחס לטרנסג'נדרים או לסוגי להט"בים אחרים. אם יש דיון לגבי המשיכה המינית, אזי הגישה הליברלית קיצונית (לדעת הכותב) תובעת לראות בכל סוגי המשיכה גישות תקניות שאסור לזלזל בהן. יותר מכך, יש תמיד להיזהר ולברר אם אלו שאינם מכירים בעצמם כחד מיניים, אולי הם באמת כאלו?
אין כוונתי לפגוע חלילה באלו שחשים שהם כאלו ורוצים שיכבדו אותם. אני כן סבור שיש הפרזה יתרה ברגישויות הנתבעות מכלל הציבור. ורציתי להשתמש בדוגמא של השאלות שאולי לא נשאלו ולא הוצגו לנערה המדוברת.
אמשיך בהודעה הבאה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2017 20:26 |
|
| |
בציטוט מדברי הרופא ניתן להבין שמגדר אינו רק נתון ביולוגי אלא גם מה שהאדם יכול לרצות.
נראה שאם נסכים לגישה כזו, אזי יש לפנינו קריטריון שאולי הוא קודם לרכיב 1, המבנה הכרומוזומי. זהו הרצון. צריך להוסיף לרשימה את
0. הרצון והבחירה.
לקמן אעלה את השאלה איך יתכן רצון שמנוגד לביולוגיה. האם כאן אנו מגלים שאלו שדוגלים בזכות האדם להגדיר את מגדרו כרצונו, גם בניגוד למבנה הגופני הנתון, בעצם מאמינים בבחירה חופשית?
המשך לקמן.
***
שאלה אחרת היא מי אמור לממן ניתוח שמשנה סימנים.
בסיפור שלפנינו, שאותו לקחתי מרוטר
הניתוח החיוני מומן בתרומה מארגון "הדסה". היו שניסו לנחש את הזהות המגזרית של המטופלת. חרדית? דתית? ואולי ערביה? אבל זו שאלה ממש רכילותית, אם גם מסקרנת ביותר (ואין לה תשובה).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2017 20:28 |
|
| |
השארתי קודם את סעיף 2 ריק. עכשו אמלא את החסר.
בדיון שהתפתח ברוטר העלו את הטענה שגם משהו במוח, ואולי המוח כולו, קובע אם האדם יהיה זכר או נקבה. נראה שגם זו אמורה להיות תוצאה של המבנה הכרומוזומי.
שם צויינו הלינקים הבאים. כולם באנגלית, סורי.
Is There Something Unique about the Transger Brain?
Brain scans show trans people feeling at odds with their body
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2017 20:37 |
|
| |
מה הכיוון שאני מבקש לדיון הזה? ובכן, אין לי משהו מסויים, או בעצם יש לי כמה.
א. מה קובע ומה מאפיין את המיניות האנושית? סבורני שניתנו כמה תשובות. אני מעתיק ומסכם:
0. הרצון האנושי (אבל האם זה מתחיל מכאן? האם יש בחירה חופשית ורצון חופשי?)
1. הכרומוזומים.
2. מבנה המוח.
3. איברי המין הראשוניים. (אשכים מול שחלות).
3ב. ההורמונים (תולדה של 3).
4. איברי המין המשניים
5. סימני המין.
ב. האם ניתן לגזור מן הנתונים האלו (המצוי, התיאורטי והספציפי בכל אירוע לגופו) גם לגבי הראוי.
לעתים כן. במקרה של המנותחת, השארת האשכים החבויים בגופה היתה עלולה להביא לגידולים סרטניים. הצעד הרפואי המתבקש היה להוציאם. זה אומר שהיא תישאר נקבה, למרות שאין לה רחם ואינה מסוגלת להוליד.
ג. האם ניתוח לשינוי מין הוא דבר ראוי? קודם יש לשאול אם זה אפשרי. היום זה אפשרי חלקית. נדמה לי שאפילו היה ניסוי בהשתלת רחם, אם כי מאשה לאשה. דומה שניתוחים כאלו כבר אינם מדע בדיוני.
ד. לפי מה אנו קובעים את התשובות לשאלות ב ו-ג. מה הן הנחות היסוד שלנו לביסוס תשובה?
ה. מה דעת ההלכה (סוף סוף אנו בפורום עצור כאן חושבים).
ו. אם אנו מבינים מהתורה שזה אסור ונניח שנמצא לזה מקור בתורה או בחז"ל, האם ניתן לטעון שהאיסור היה נכון לשעתו אבל השתנו הטבעים ולכן יש לשנות גם את הדינים? (כפי שיש מקום לטעון, למשל, לגבי חד מיניים, אם כי גישה כזו כמדומה אינה אפילו נחלתם של הרפורמים, לא כולם). אבל אנו עוסקים בשאלה של פרשנות. אם בן סורר ומורה לא היה ולא נברא, ועוד קביעות פשטניות בתורה פורשו מחדש, אולי יש לעשות זאת גם לתופעה של חד מיניים או אלו שרוצים ניתוח לשינוי מין?
לפני שאני מסיים את סיכום ההקדמה, אוסיף הפניה לספרה של חברת הפורום (לצערי, לשעבר) דליה מרקס, רבאית רפורמית. בספרה "בעת אישן ואעירה" על ברכות השחר היא מקדישה פרק נכבד לשאלה של שינוי מין ותולדותיו, עד לביטוי שלו בברכות השחר. גישתה ודאי שונה משלי, אבל המחקר, כולל המחקר הלמדני, ראוי לשבח ושימושי בהקשר שלנו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2017 21:23 |
|
| |
תוקן על ידי יש3 ב- 05/09/2017 21:32:19
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2017 21:28 |
|
| |
א. לגבי הרצון האנושי. זה נחמד מאוד שמישהו רוצה, אבל כל הבסיס להבחנה בין שני מינים הוא ביולוגי, כך שהרצון כאן לא רלוונטי כלל. אין שום בעיה לחלק את בני האדם לעץ ופאלי, כשכל אחד מהם יבחר לפי רצונו, אבל זו לא החלוקה של זכר ונקבה. החלוקה של זכר ונקבה לא נולדה לה סתם כך אלא על בסיס ביולוגי. אפשר לתקוף את הבסיס הביולוגי (לטעון שיש חמישה מינים למשל, חפשו בגוגל five ss*) או לטעון שההבדל הביולוגי הזה לא משמעותי יותר מצבע העיניים; אפשר כאמור גם להמציא הבחנות אחרות בין בני אדם, אבל אי אפשר לקחת את ההבדל הביולוגי ולהפוך אותו למשהו אחר.
השאלה מה בדיוק מבחינה ביוולוגית קובע את המין נראית לי מיותרת. בדרך כלל יש הלימה, וכשאין הלימה אנו רואים בזה בעיה וקטגוריה נפרדת (למשל בהלכה טומטום ואנגרוגינוס). בכלל שאלת הגבול של ההגדרה לא מאוד חשובה אלא אם יש לה השלכה. אז מבחינה הלכתית כמובן שיש השלכה, ואם זה הדיון צריך להכניס גם את המושגים הנ"ל פנימה, אבל זה כבר דיון הלכתי ולא דיון פילוסופי.
ב. אתה שואל האם השאלה אם להתערב בסימני המין הביולוגיים תלויה במציאות? כלומר אתה שואל האם האם השאלה אם להתערב במצב של אדם שרוצה להיות גבר תלויה בשאלה האם יש לו פין או פות? זו נשמעת לי שאלה די טיפשית. כמובן שהשאלה אם להתערב תלויה במצב הנתון. כנראה לא הבנתי את כוונתך.
ג. ניתוח לשינוי מין בכל המובנים הוא בהחלט דבר דמיוני כי המין נקבע (גם) לפי הגנטיקה. השאלה היא אם ראוי לשחק במאפיינים החיצוניים. מבחינה מוסרית אני מתקשה לראות מניעה כאשר אין סירוס. כשיש סירוס אפשר לטעון שמשחקים כאלה מזיקים ליכולת של הגזע האנושי (או של חלק מסוים ממנו), לשמור על עצמו ולפרות, אבל יש מי שיטען שפרייה בימינו אינה דבר ראוי.
ד. לא הבנתי. כמו כל דבר, דעתנו מבוססת על הדעת שלנו.
ה. יש איסור סירוס. מעניין באמת לתהות אם במצב שבו היה אפשר לעשות ניתוח שיאפשר לגבר להפוך לאישה פורייה או להיפך, האם יש בזה איסור. על פניו יש כאן איסור סירוס, והדבקה של משהו אחר לא אמורה לשנות, אבל נראה לי שאפשר לנסות לטעון אחרת. על פניו יש גם איסור לא ילבש/יהיה אבל כאן אפשר לטעון בקלות שהאיסור הוא על גבר ללבוש כלי אישה אך אין שום איסור אם הגבר עצמו הופך לאישה (וכאן באמת הגדרת המין ההלכתית תהיה רלוונטית, ודי ברור לי שהיא נקבעת לפי איברי המין ולא לפי הגנטיקה, שהרי מאז ומעולם היו מקרים של פנוטיפ וגנוטיפ שאינם תואמים ואף אחד לא ידע על הגנוטיפ והמין ההלכתי נקבע לפי הפנוטיפ).
ו. אילו טבעים השתנו? ייתכן שאפשר לפרש מחדש, אבל אתה צריך להעלות איזה טיעון כדי שיהיה אפשר לדון עליו. אני יכול להתיר כל איסור בגלל שנשתנו הטבעים בלי שום הסבר.
*חמישה מינים בלע"ז. מסתבר שהאתר מצנזר את המילה המאוד תמימה הזו מתוך פרשנות תאוותנית
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2017 07:41 |
|
| |
אליקים ביקש להוסיף והסינון שלו (רימון, זה פירסום לצורך דומני) מנע ממנו:
האין מדובר כאן בסוג של אנדרוגינוס? (למעשה: שילוב של טומטום ואנדרוגינוס - הואיל והחלק הגברי היה מכוסה)
זה משנה, כי זה אומר שיש כאן באמת משהו יותר "אמיתי" מבחינת ההגדרה של האדם כאישה
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2017 08:05 |
|
| |
יש
תודה על דבריך. הרשה לי להגיב.
א. נתון כי יש כאלו הטוענים שהם כלואים בתוך מיניות לא להם. זאת למרות שמכל המאפיינים שנזכרו כאן, הם ייחשבו, ביולוגית, כבעלי מין אחד והם מבקשים להיות במין ההפוך.
כתבת
לגבי הרצון האנושי. זה נחמד מאוד שמישהו רוצה, אבל כל הבסיס להבחנה בין שני מינים הוא ביולוגי, כך שהרצון כאן לא רלוונטי כלל.
אני מסכים. אבל מה נעשה ויש כאלו שטוענים שהרצון שלהם אמור לקבוע. וגם אם הגוף שלהם עד היום אינו עומד בציפיות שלהם, הם מוכנים להשקיע, או תובעים שישקיעו, בשינוי הביולוגיה שלהם.
אתה צודק שלפי המילון שלנו אדם שתובע לשנות את המגדר שלו מבחינה ביולוגית הוא מודה בעצם שהוא שייך למין א ורוצה להיות ב. אולי הייתי בהתאם צריך לשנות את השאלה. אולי ניסוח מדוייק יותר הוא: איך יש להתייחס לכך שיש בני אדם החפצים לשנות את הביולוגיה שלהם?
שאלה נוספת שעלתה אצלי לנוכח הסיכום שערכתי היא: האם מכך שיש כאלו המבקשים החלפת מין לא נובע שיש רצון חופשי מכל גורם ביולוגי, שהרי הביולוגיה שלהם היא חד משמעית בכיוון הלא רצוי בעיניהם? (או שמא נתלה זאת בהשפעה תרבותית שמגיעה אחרי ההשפעה הגנטית)?
ב. כן, אני שואל אם יש מצבים עובדתיים שמהם אנו נוטים להסיק מסקנות שמחייבות התערבות של ניתוח ושינוי.
השאלה אם מן המצוי אפשר להסיק מסקנות טופלה באופן יסודי בידי הפילוסוף, שהוריש לנו את האבחנה כי מן המצוי אין לגזור ראוי אלא בתוספת של הנחה סמויה מהו הראוי.
עם זאת, יש מצבים שבהם הראוי נראה לנו ברור, ללא צורך בדיון פילוסופי או ויכוח. ועיון שינסה לזהות את הנחות היסוד יראה לנו מדוע. למשל, אם ללא הניתוח צפויה סכנה למנותח, כמו במקרה שלפנינו.
אלו עוד מקרים יכולים להיכנס מתחת למטריה הזו לפני שנצטרך להתמודד עם הביקורת היומיאנית כפי שאני משתמש בה. זו שאלתי.
נניח שיש אדם שמביא מכתב הסכמה מפסיכיאטר כי הוא סובל מאד עקב היותו בעל ביולוגיה כזו או אחרת והוא רוצה להפוך אותה לצד השני. זו דוגמא אחת. וטוענים כי יש כאלו תופעות.
אני מניח שמכאן אפשר להגיע לביקורת, שאני שותף לה, כי הגישה המודרנית הליברלית של "אדם מגדיר את מינו כרצונו" מגיעים לחוסר המוכנות של הדור החדש לקבל מצב עובדה כמשהו שחייבים לחיות איתו. הרצון, או אפילו הפינוק האישי, מעל לכל. ואולי גם יש תביעה לחברה מסביב שתסייע, תממן, תכיר ותאהד. זה גם אומר שהמילון שלנו יהיה נתון לשינוי. יש "זכר" ו"נקבה" במובן היומיומי, יש במובן הרפואי (כמו אצל שטיינברג) ויש מילון חדש, מיניות זה מה שאני רוצה.
א2. העלית בסעיף קודם את הטענה שזה משחק מילים. מתי משחק מילים הופך לתופעה לשונית שיש לכבד ולהתרגל אליה? האם זו שאלה של מספר משתמשים?
(כאן כבר יש נושא אחר בתחום השפה. יהיה זה א2).
ג. יפה כתבת. אם הבנתי, אז מבחינה מוסרית הטענה היחידה נגד היא על סמך פגיעה ביכולת ההתרבות האנושית. וגם אותה ניתן כדבריך לעקוף. וראה לקמן.
ד. לא הסברתי עצמי מספיק. לכל אחד מאיתנו דעתו שלו, ובכל זאת נראה שאנו יכולים להגיע להסכמות. וגם אם לא, אנו יכולים לפחות לעיין ולהוציא את סברותינו לעיני זולתנו ועצמנו. והשוואה כזו היא לימוד חשוב, האין זאת?
ה. יפה כתבת וחידשת. יש שני איסורים אפשריים על ניתוח מין: איסור "לא ילבש" שמוצדק להשתמש בו בטענה שאין "לא ילבש" גדול מזה. ואיסור סירוס, שאפשר להבין כפגיעה באברי ההולדה.
יפה כתבת שיש לדון אם היה אפשר להחליף מין ולקבל יכולת הולדה במין החדש. האם נראה בכך עבירה, סילוק הפוריות מהסוג הקודם, ואז המעבר לפוריות במין החדש אינו מתקן את האיסור. זה צד פורמלי של הניתוח, אבל הוא חשוב.
ו. לא הסברתי מספיק והסתפקתי במשל שאמור להסביר גישה וכנראה זה לא מספיק. אמנם ההשלכות הן לא רק על החלפת מין אלא גם על נטיה חד מינית.
נתון הוא שיש מצוות בתורה שמעוררות אצלנו תמיהה מוסרית. כאלו הן הריגת שבעת העממין בארץ ישראל ולקיחת ארצם (ויש שתרצו זאת באופנים שונים, כגון שעם ישראל לא לקחו רק שטחים מיושבים אלא גם אחרים, ועוד). חלק מאיסורים אלו פורשו מחדש בידי חכמינו כך שנוטרלו. בן סורר ומורה, עיר הנידחת. יש מצוות שנעלמו מעצמן כמו גאולת הדם. (הגר"ח קנייבסקי לא כתב ספר הלכה על גאולת דם, למרות שכתב ספרים רבים אחרים על מצוות שאינן נוהגות).
כלומר, מנגנוני פרשנות שמאפשרים לבצע מה שכיניתי כאן "ניטרול הלכה" קיימים. פורמלית ודאי שכן. זה מאפשר חופש פעולה, מבחינה פורמלית, גם בתחום של ניתוח לשינוי מין. הודאה כזו ברבים היא אולי מסוכנת מפני שאין די ביכולת פורמלית. צריך גם יראת שמים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2017 08:13 |
|
| |
לאליקים
סקירה טובה מאד של המונח "אנדרוגינוס" נמצאת, כפי שכתבתי לעיל, בספרו של ד"ר שטיינברג, "אנציקלופדיה הלכתית רפואית". יתכן שהספר מצוי ברשת, אולי באתר דעת?
הידע הרפואי שלנו רחב מזה שהיה לחז"ל. לכן אנו יכולים להשתמש במונח שלהם, "אנדרוגינוס" באופן רחב יותר עבור תופעות שונות. אבל דומה שיש משותף לכולן: סתירה בין סימנים מזהים של המין.
לגבי המונח "טומטום" נראה שהוא אינו בר שימוש במקרה שתואר לעיל. זאת מפני שלמנותחת היו אברי מין נשיים מבחוץ.
מבחינה ביולוגית, הגנטיקה של הכרומוזומים והנוכחות של שחלות ואשכים, המייצרים את ההורמונים המפתחים את האברים החיצוניים אצל הולד ומאוחר יותר, במיוחד בגיל ההתבגרות, את הסימנים המשניים, אלו הם המגדירים. אולם בעיני מי שאינו מומחה ובעיני חז"ל שהלכו אחרי מראית העין, אבר המין הוא הסימן המובהק. דומה שיש כאן שתי גישות מתודולוגיות. לפי הגישה שהולכת אחרי מה שאדם רואה בחוץ, וזוהי גם גישתו של מו"ר ע"ה הרב נדל, היה לנו להגדיר אותה נערה אכן בתור נקבה. ותגלית שאין לה רחם ויש לה אשכים נסתרים היא הבעיה כי הולכים אחרי הסימן החיצוני. (והעובדה שבמשך רוב שנותיה חשבו שהיא נערה וכך תיפקדה וכך גדלה).
לפי הגדרים הרפואיים והביולוגיים, מראית העין היתה, אולי, טעות. נוכחות האשכים מתגלה כנושא בעייתי ומסוכן כי הם כנראה לא יועילו לגוף ורק יהיו גורם סיכון. אילולא כן, היה לנו לומר שהיא בעצם זכר שלא ידע על עצמו ולכן היה צריך באמת להפוך אותה לזכר עם אברים חיצוניים כי הגנטיקה והשאלה של אשכים/שחלות קובעת באמת.
הדוגמא הזו מראה לנו כי הדיון של חז"ל נעשה מתוך הנחות יסוד ברמות שונות, והתגליות המדעיות מצריכות אותנו לדעת איך להבין את דברי חכמינו ואיך לפרשם ואיך ליישמם. למרות שיתכן שבסופו של דיון נאמץ את דברי חז"ל כפשוטם או קרוב לפשוטם, אבל על מנת לעשות זאת צריך חכמה והכרת המציאות הרפואית והכרה של הפילוסופיה ההלכתית, כלומר המטא-הלכה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2017 08:20 |
|
| |
לעיל כתבתי, בעקבות דברי יש החכמים, כי אפשר לטעון שיש "לא ילבש" בהחלפת מין על ידי ניתוח.
זו נקודה שצריך לפתח. וראשית נבדיל בין שני מקרים.
א. התופעה של הטרנסג'נדר, שהוא בן מין אחד המתלבש בבגדי מין אחר. בלי ניתוח.
לפי דיווחים, הטרנסג'נדר טוען שהוא מתלבש בהתאם למין שהוא חש, או שהוא רוצה להיות, כנראה על פי איזה כורח פנימי או על פי האמת שלו שהוא אינו יכול להוכיח לאחרים אבל הוא מספר עליה.
האם בהתלבשות כזו יהיה איסור "לא ילבש"? פורמלית ודאי שכן. אבל האם יש לקחת את המניע בחשבון? זו רק הזמנה לדיון נוסף.
ב. האם החלפת מין על ידי ניתוח היא גם כן "לא ילבש"? האם נפרש את "לא ילבש" גם כמתייחס לאברי הגוף שגם אותם אנו "לובשים"? האם האפשרות להחליף מין (שהיא אמנם קשה ויקרה ולא מושלמת) הופכת את האברים שלנו ללבישים?
השאלה האחרונה נוגעת לא רק להחלפת מין אלא לכל אותם איברים שנוספים לאדם. בין מלאכותיים, בין מושתלים.
ככל שהטכנולוגיות מתקדמות, אנו צפויים להשתלות מכל מיני סוגים. עלינו לפתח מנגנונים הלכתיים עבור מצבים כאלו.
ג. ניתן לטעון כי האיסור על החלפת מין אינו, פורמלית, "לא ילבש" אבל הוא נלמד ממנו בקל וחומר. כדי להמשיך לדון בכך, צריך גם לברר את גדרי קל וחומר בדאורייתא.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2017 08:34 |
|
| |
לגבי ההגדרה של "אנדרוגינוס" - יש כאן פתח לנושא רחב אחר, והוא, באמת, האם אנו הולכים אחר סימנים חיצוניים או "מקצועיים", או לפי 'דעה שלישית' - שהיא דעתי: דרך בני אדם. במונח למדני: מה ה"שם" שלו. וה"שם" נקבע על פי תהליכים שונים שכוללים גם את מה שנראה בחוץ וגם את המקצועי, וכמובן שה"שם" ההלכתי אינו בהכרח ה"שם" הרווח בקרב הרופאים או בקרב ההמון או בקרב האקדמיה ללשון או האקדמיה בכלל ואכמ"ל. אבל מה שחשוב הוא שיש איזה מבט כללי שאנו נותנים, שהוא מורכב מכל הנתונים שלפנינו, כולל המקצועיים, ואעפ"כ אין שום סיבה שהגדרים המקצועיים היבשים והלפעמים חסרי כמעט כל משמעות או בעלי משמעות משנית מבחינה "אמיתית" - אין שום סיבה שגדרים חסרי משעות כאלו יקבעו לנו מה לחשוב ואיך לנהוג.
ונושא נוסף: המצאות שלנו והמציאות של חז"ל. אצל חז"ל כנראה היו נפוצים מקרים של אנדרוגינוסים וטומטומים. בימינו זה נראה לי הרבה פחות שכיח. בימינו יש בעיות אחרות: פיגור, אוטיזם (זה המצאה מודרנית, כנראה). אני מניח שפשוט בכל דור, מסיבות הקשורות ל (השלם את החסר) אז כמו שמשתנים דברים רבים אצל בני האדם, משתנים גם החריגים הביולוגיים/פסיכיאטרים/לא משנה. לכן לא בטוח שיהיה נכון להתחיל להגדיר "אנדרוגינוס" לכל עירוב של מיניות, אולי כן, אולי לא, זה תלוי בכל מיני הגדרות שנשים(שי"ן שמאלית) וכפי שמובהר ע"פ מה שכתבתי בנושא הראשון שנפתח מפה, וגם איך שנגדיר את "אנדרוגינוס שלהם" - ושוב ע"פ המבט הנ"ל שלדעתי צריך להביט דרכו. בכל מקרה, מה שאני רוצה להגיד פה, שפשוט צריך לקחת בחשבון שינם "נשתנו הטבעים" בדרכים פשוטות - בדיוק כמו שיש שינוי בין כאן לסין, בין סין לאמריקה. כך יש שינוי בין דורותינו ודורותיהם, ואמנם קשה להידבר איתם, כיוון שהם לא בחיים, אבל "פתח פיך לאילם", ואז אפשר לחשוב מה הם היו אומרים היום, ומה אנו היינו אומרים אז, איך הם היו מגדירים אנדרוגינוס בימינו, ואיך אנו נגדיר את ה"אנדרוגינוס" שלהם בשפתנו היום, ובסך הכל מגיעים למסקנות הרבה יותר סבירות (גם בהבנה של "מה הם התכוונו"). כך נראה לי.
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 06/09/2017 08:42:37
|
|
|
|
|
|
