המוות שאחרי המוות

מואדיב

ברוך השב!

שאלה מסכמת קצרה ומוצלחת.

מה שהתחדש לי הוא משהו שהפחיד אותי. תיאור של רגע המוות שהוא ארוך ומיוסר, או עלול להיות מיוסר. רגע של חשבון נפש שבעצם צריך לעשותו מדי יום ביומו וכמובן ליישם את מסקנותיו. כך לפחות אני הסקתי מן הדברים.

אשר לשאלות של גופנפש (איקון ירוק על המונח. תחדיש לשוני שלך?) - כבר כתבתי לעיל שאיני סבור שניתן להבין ראיה לכאן או לכאן מן התגלית, אם היא אמינה. מה שכן, יש כאן הסבר חדש לתופעה שמדווחת זה זמן רב.

***
שלישישי

לוקח שלוש שעות לעשות כפרות? לא ניסיתי, אבל זה נשמע מוגזם.

הרשה לי לחלוק, גם על החשבון שלך, לפיו אפשר לקזז שעות שנחסכו כאן על שעות שנתבזבזו כאן. בכל מקרה, זו אמורה להיות החלטה שלי איך לחלק את זמני.

וזה כמובן מה שעשיתי. הסתמכתי על המלצתך. וחלילה לי לבקר אותך. המלצת על מה שנראה לך חשוב ותודה על כוונתך.

רק זה אני ממליץ מהצד שלי. כאשר אתה מביא לינק, (וזה נכון לגבי כל אחד), ראוי לספר בקצרה מה יש שם. במקרה דנן: לומר שיש שם מרצה מאוניברסיטה באמריקה שעוסק שנים רבות באיסוף מקרים בהם נראה שהתודעה מתפקדת גם ללא מקביל מוחי ברור. וזה מתחלק לדיווחים על רגע המוות ואחריו (לאחר החיאה), פעילות אינטלקטואלית אצל פגועי וחסרי מוח, וסיפורים על גלגול נשמות (תקרא לזה בכל שם אחר).

אילו היית מציין זאת מראש, לא הייתי משקיע בסרט הזה אותה שעה.

אילו היית מציין שיש חולקים על הגישה ועל האיש מבחינה מדעית, גם הייתי חוסך זמן. (אם כי כאן אני הוא שנכשלתי, התפעלתי מכך שהוא פסיכיאטר בהכשרתו וסברתי שהדברים אמינים יותר מכפי שהצטיירו לי).

בכל אופן, מה שכתבתי על גזל שעה נועד להיות בהומור. שוב, זו היתה החלטתי האישית אם להשקיע או לא. והפורום נועד שנציע זה לזה לינקים מעניינים, אם כי עדיף תמיד להציע סיכומים.

***

אליקים

איקון ירוק

פשטות היא סוד הגאוניות

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מיימוני,
עזוב תשטויות....

מהי "מודעות"? איפה היא נמצאת? איך יודעים שזה נכון?

שלישישי

שאלת שאלה מצויינת, ואחת מן השאלות הגדולות ביותר שאני מכיר.

אבל אל תתפלא אם כדי לענות צריך לעסוק גם באופן שבו נטפל בשאלה.

למשל, ביאור המילים.

למה אנו קוראים "מודעות"? זה דבר כל כך ישיר ומוכר, ובכל זאת.

דומה ש"מודעות" הוא השם שאנו מכנים (או המילה שאנו משתמשים בה) כדי להתייחס לכך שאנו ערים וקולטים דברים אלו ואחרים, שנתפסים אצלנו בתחושות. זה יכול להיות מן העולם ש"בחוץ": היום והלילה, השולחן שעליו מונח המחשב ואינו נופל ממנו. אנו מכירים את העולם מבחוץ דרך החושים שלנו, ויש לנו תמונה ברורה מה הוא מכיל. רק כאשר לומדים פילוסופיה - או מחקר המוח - מגלים עד כמה התפיסה הזו אינה ברורה מעצמה, כמה היא בעצם בנויה משילוב של מה שמבחוץ ומה שאנו תורמים לעיצוב שלה.

ואנו מכירים את עצמנו, את תחושותינו. הטעם של הגלידה והכאב של כאב בטן.

אנו מכירים את העצמי שלנו. הנה, אני, מיימוני, עם מה שאני יודע שאני עושה כעת (מקליד לך תשובה), המחשבות שלי (מה לומר, איך לנסח). האם ה"אני" הזה באמת מלווה את כל תחושותינו (קאנט) או שבאמת אין "אני" וזו רק המצאה (בודהיזם), או טעות לשונית (תלמידי ויטגנשטיין). אבל אם ה"אני" הוא טעות, מי טועה (דקארט).

המילה "מודעות" עשויה לציין אם כן את התופעה של הכרה, או תפיסה, או את היש המסתורי הזה של "אני" שתופס וקולט, חושב ומתכנן מה להגיב.

יש לשים לב: המילה הזו יכולה להתייחס למקטע של העולם שלי, הפנימי או החיצוני, כלומר לתשומת הלב שלי שמוענקת לו ואולי גם בונה אותו. כביכול יש לי זרקור שבו אני מאיר כל פעם שטחים אפלים מסביבי. כך תשומת הלב שלי מתמקדת כל פעם במשהו אחר, ב"חוץ" או ב"תוכי".

והמילה הזו יכולה להתייחס לעצם התופעה שכל כך מוכרת לנו, אבל בעצם אנו רוצים להסביר אותה ואיך מסבירים אותה. כי הסבר פירושו לתרגם משהו שהופך פתאום ללא מוכר ולא מובן למשהו שמתפרש על פי הנחות יסוד. אלו הנחות יסוד ואלו מושגים מתאימים לתשובה. ומצד שני, האם ה"אני" והתפיסות שלו שמוכרים לי והם אני, האם צריך בכלל לתרגם את זה למשהו אחר?

כאן עברתי לאופן השני שבו אפשר להבין את שאלתך. איך מסבירים את התודעה או המודעות?

אני מכיר כמה תיאוריות. התיאוריה המטריאליסטית (הגישה שהזכיר מואדיב) שאומרת "המודעות היא בעצם מוח או תהליכים במוח". והתיאוריה שטוענת שאי אפשר להסביר מודעות על ידי תהליכי מוח בלבד. תהליכי מוח, שנמדדים במעבדה, אולי הכרחיים אבל האם הם מספקים את התשובה במלואה (לא, גם המטריאליסטים או חלקם מודים בזה).

תראה כמה הרבה הייתי צריך לכתוב כדי להתחיל לספק בסיס לתשובות אפשריות. אבל זה הכרחי. גם מפני שהמילה "מודעות" מצביעה על דברים שונים, גם בגלל שהנושא קרוב לכולנו אז איך מדברים עליו, גם בגלל שאין לנו מערכת מילים מקובלת לכל זה (בניגוד נניח לפיזיקה, שבה יש לנו מונחי יסוד כמו חומר, אור, תגובה, ומתמטיקה).

אז אני חוזר:

השאלה "מהי מודעות" יכולה להיות מובנת בשני אופנים.

א. תראה לי  דוגמאות למודעות.

התשובה: מה שאני חווה כשאני עושה או חושב, "בפנים" בתוכי או "בחוץ" בעולם.

ב. תסביר לי מהי מודעות.

והתשובה: מודעות המוכרת לנו ונבדקת במעבדה נבדקת דרך מחקר המוח ויודעים כמה וכמה דברים עליה. אבל התשובות אינן אדקווטיות, כלומר אינן עונות על כל מה שאנו מצפים מתשובה מדעית טובה שתספק.

זו ההתחלה.

מה שיש בינתים מספק אותך? אז נוכל לנסות להמשיך.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");