קללת איוב (פ"ג וההמשך)

כדי להתחיל להבין את ספר איוב כדאי לדעתי  לקרוא את המאמר בקישור הבא :



http://tchelet.org.il/article.php?id=90&page=all


 הנה טעימה אחת שמתייחסת לשלבי התבגרות המוסרית של איוב כפי שעולים מן הפסוקים בהתאמה לששת שלבי ההתפתחות המוסרית על פי קולברג: (נחשו באיזה שלב הץפתחותי נעצרו החרדים....)


ששת השלבים של ההתפתחות הפסיכולוגית המוסרית על פי קולברג הם כדלקמן:


(א) שלב מדיניות העונש, המאפיין את נקודת המבט הבוסרית של איוב בתחילת הטקסט, שם הוא פועל רק מתוך יראה וכניעה לסמכותו של אלוהים;

(ב) שלב מדיניות השכר, שהוא הפחות מוסרי מכל השלבים. מאפיינת אותו התערערות הסמכות החיצונית מבלי שזו מוחלפת עדיין במוסריות פנימית ואישית. איוב מגיע לשלב זה בפרק ג. הוא משער השערות בנוגע לאנושות, אבל הוא זועם כיוון שלא יצא נשכר מכל עמלו ומכל "צדיקותו". נאומו בפרק זה ממחיש גם את מה שקולברג מכנה "נקודת מבט מבוֹדדת". בהתאם לנטיות הרלטיביסטיות המאפיינות אף הן את השלב הבעייתי הזה, נאומו הראשון של איוב משקף את האמונה שכולם - קרבנות וחוטאים כאחד - שווים זה לזה במוות, בלי קשר להתנהגותם בחיים;

ג) שלב מדיניות "הילד הטוב" כרוך בקוד מוסרי בין־אישי בזעיר אנפין, המתייחס אל בני־לווייתו המיידיים של אדם (בבחינת "תן לי ואתן לך"). התפתחותו המוסרית של איוב מגיעה לשלב זה כאשר הוא מתחיל לדבר על חבריו, משפחתו, משרתיו וכו'. בהתאם לדגם של קולברג, זהו גם השלב שבו מתחיל איוב להשתלב בחברה דרך הכרת ערכם של תפקידים חברתיים, וטוען - לראשונה - שהוא עצמו "ילד טוב" - דהיינו צדיק;

(ד) שלב קיום הסדר החברתי הוא עניינו המרכזי של אדם בשלב ההתפתחותי הרביעי שמציין קולברג. החל בפרק כד, איוב מאשים את אלוהים שהוא מושל בחברה שבה אין סדר כזה, חברה שבה בני אדם מדוכאים וסובלים מהתעללות. "החשיבה של שלב ג פועלת במיטבה ביחסים בין שני בני אדם, עם בני משפחה או עם חברים קרובים…
בשלב ד, לעומת זאת, האדם מתחיל להתעניין באופן רחב יותר בחברה בכללותה". William C. Crain, Theories of Development (Englewood Cliffs: Prentice-Hall, 1985), p. 138 (להלן תיאוריות של התפתחות). כאשר איוב ממשיך לדבר, הוא עובר בבירור מעיסוק ביחסים של אחד־על־אחד בתוך המעגל החברתי הסגור שלו, לתפיסת החברה כולה;

(ה) שלב החוזה החברתי, שבו מתחיל האדם להכיר בתפקידו המוסרי בעזרה לכלל, כפי שקורה אצל איוב מפרק כט ואילך;

(ו) שלב הקבלה של עקרונות מוסריים אוניברסליים הוא שיאה של ההתפתחות שקולברג מתאר. העקרונות הללו נוגעים להדדיות, לשוויון בני האדם כבריות בעלות זכויות, ולשמירה על כבודם כאנשים עצמאיים. כפי שמציין ויליאם קריין, "תפיסת הצדק של קולברג הולכת בעקבות הפילוסופים קאנט ורולס, כמו גם בעקבות מנהיגים מוסריים דגולים כגון גנדי ומרטין לותר קינג. על פי אישים אלו, עקרונות הצדק דורשים מאתנו להתייחס לטענותיהם של כל הצדדים בלא פניות ולשמור על כבודם הבסיסי של כל בני האדם כיחידים. עקרונות הצדק הם אפוא אוניברסליים" (תיאוריות של התפתחות, עמ' 140).
איוב מגיע לשלב זה בנאומו האחרון, שבו הוא מצהיר לא רק על אחריותו האישית אלא גם על אידיאלים מופשטים ונעלים יותר של מוסריות וצדק. ניתוחו של קולברג הוא מודרני במובהק, אבל מאפשר לנו להסיק שמחבר ספר איוב ניחן בעין חדה במיוחד לדפוסי שינוי התנהגותי ולהתפתחות המוסרית, מן השיפוט האגוצנטרי של הפעוט ועד לתחושת ההגינות והצדק הבוגרת. "

אפרים

הניתוח מעניין, רק הערה:

עד כמה שהבנתי מגעת,
שלב ג' בניתוח הזה מופיע בספר איוב רק לאחר שלבים ד' וה'.
שלב ו', לעומת זאת, לא הצלחתי למצוא אותו באיוב בכלל...

זאת אומרת, הניתוח כנראה מבוסס על הסברה שאיוב מחכים ביחסו לאלוקים במשך הזמן, עד שהוא יודע להתייחס אליו במושגי צדק נעלים ונכונים. לזה אינני רואה את שלב ו'.
אם לעומת זאת היה פה ניסיון להראות על הדרגה שונה, בנושא אחר - אזי כדאי להסביר, כי זה כנראה מופיע פחות מפורש...