תמורות בציבור הדתי

שחיקה בחשיבותן של המצוות המעשיות. הרב שילת מתנחם בכך שזו מגמה עולמית של פוסט מודרנה. חושבני שאלו תנחומי הבל. השחיקה נובעת בראש ובראשונה לא ממגמה עולמית אלא       א. מנטיה יהודית למהדרין -  מהקושי לקיים מצוות בעולם נהנתן.  ב.  מהקושי החברתי (יותר מזה – לפעמים מאות הקין החברתי)  שמצוות מטילות על מקיימן בחברה חילונית למהדרין.  ג. מהקושי הגדול בלימוד תלמוד,  שלימודו ועיסוק בו מביאים את האדם לידי הכרת החשיבות הגדולה שיוחסה משך הדורות למעשה ולדקדוק במצוות.  בכל מקום שבו ירדה חשיבות התלמוד ירדה גם רמת ההקפדה במצוות (גם כגורם. לא רק כתוצאות מקבילות לתופעה אחרת). צא וראה מעמדו של לימוד תלמוד בישיבות תיכוניות.  ד. גורם נוסף וחשוב מאוד הוא הרדידות הדתית בהתמודדות [ברמת הכלל וברמת המחנך] עם תשובות טובות לאתגרי המודרנה  - תורה ומדע, תורה ומוסר [במוסגר – אין הרבה דמויות מנהיגות הנטועות בדקדוק ההלכה מחד ובהכרה בעובדות שאי אפשר להתווכח עליהן מאידך].

כאשר יהדות קלאסית אינה תופסת, אין ברירה למחנכים אלא לנהל קרב נסיגה לקו היערכות שני של מיסטיקה. קרב שגורלו ידוע מראש. ויש גם קו נסיגה שלישי (בדר"כ התנועה איליו מישירה מהקו הראשון)– ליברליות בהלכה. שתי אלו דרכים לקיים איזושהי רציפות דורות (אמיתית או מדונה) תוך זניחה (יחסית) של קיום מצוות משמעותי.

צא וראה בציבור החרדי את הפכן של נטיות אלו.  א. האדרת חיי עוני והנזרות ממותרות (בתיאוריה...) ודקדוק הדין במרחב הציבורי בצורה מוגזמת.   ב. מאמצים כבירים לביצור בועה חברתית.   ג. דגש שחושבני שלא היה כמותו על ת"ת.  

ברוך ה' שבנקודה הרביעית שני הזרמים שווים ולא אלמן ישראל.