להציל את הטרול

לא כולם טרולים, אבל יש.

באינטרנט, בפורומים, בפייסבוק, יש תופעה לפיה אנשים מרשים לעצמם להתבטא ביתר תוקפנות מאשר בחיי יום יום. (יתכן גם שזה מקרין בחזרה על חיי יום יום ומוסיף אלימות).

זה קורה גם אצלנו. ואצלנו זה מובן מאד. כאשר מערערים על מה שנחשב ליקר ביותר, אמונותינו שעליהן התחנכנו, שהן תקוותנו לכאורה לעולם הבא, האם אפשר לשתוק?

גישתי שלי היא שתמיד יש להתבטא בנחת, ככל האפשר. להסביר. להאיר פנים. לסבול במובן הראשוני, המקראי, של המילה: לשאת בסבלנות.

אינך מסכים? כתוב בדרך ארץ, הצע לדון ולבדוק.

מישהו כותב באלימות? נסה למשוך אותו בחזרה בנעימות לסגנון של דיבור מסודר ומנומק במקום להחליף עלבונות ולאיים.

מנסיוני, זה עובד.

הבוקר גיליתי את הסיפור הבא, שבו הופעל אותו עקרון, ובהצלחה ללא שיעור.

https://www.inc.com/bill-murphy-jr/sarah-silverman-twitter-troll-emotional-intelligence.html

כיון שזה באנגלית, ולא כולם זכו לרכוש את השפה המועילה הזו, אני מביא את עיקרי הדברים (גילוי נאות: גם אני לא קראתי הכל שם...).

מעשה באשת קומדיה בשם שרה סילברמן (Sarah Silverman) שמגישה סדרה בשם "אני אוהבת אותך אמריקה". היא מנסה ליצור קשר עם אנשים רחוקים מעולמה. והיא עושה זאת, בין השאר, דרך טוויטר. האם צריך להסביר מהו טוויטר? שירות הודעות קצר שמאפשר "לצייץ" משפט בעל אורך מוגבל.

הנה חילופי הדברים בינה לבין טרול, עם הערות באמצע מן הדיווח:

לא ידוע מה שרה סילברמן כתבה, אבל היא נתקלה בתגובה קשה של ג'רמי ג'אמרוזי (Jeremy Jamrozy). איני יודע מה ענה, אבל הוא השתמש במילה גסה שהעיתונאי כותב שאסור לומר (c-word).

והנה, שרה סילברמן יודעת לענות בהומור מושחז, כך מעידים עליה. אבל לא זה מה שהיא עשתה.

במקום זה, היא כתבה לו כך:

"I believe in you. I read ur timeline & I see what ur doing & your rage is thinly veiled pain. But u know that.  I know this feeling. Ps My back [F] sux too.  see what happens when u choose love. I see it in you."

8:36 PM - 28 Dec 2017

בעברית:

אני מאמינה בך. קראתי את רצף ההודעות שלך ואני רואה מה אתה עושה. הזעם שלך אינו אלא כאב שמוסווה בקושי. אני מכירה את הרגש הזה. גם לי יש כאבים/צער כאלו (? לא הבנתי בדיוק).  בוא תראה מה יקרה אם תבחר באהבה במקום. אני רואה בך שאתה מסוגל.

זה לא תרגום מילולי.

מה היא עשתה? היא הכילה את התגובה שלו, כפי שקוראים לזה, לא נגררה אחריו, אלא התחברה אליו. ראשית, היא שיקפה לו מה שהוא עושה (אתה כועס). שנית, היא הראתה לו מה יש מתחת לכעס (הרבה כאב וצער). והיא הראתה שיש בין כולנו מן המשותף. (תראה, גם אני חשה כמוך לפעמים).  והיא המליצה לו לעשות מה שהיא עושה, לפעמים. לאהוב. לספר כמה לי קשה וכמה אני זקוק לעזרה, ולא רק אתה.

וזה הצליח. באופן מדהים. הטרול פתח את סגור ליבו. ואת הקטע הבא לא כדאי לתת לילדים קטנים לקרוא.

ג'רמי ענה לה:

"I can't choose love. A man that resembles Kevin Spacey took that away when I was 8. I can't find peace, if I could find that guy who ripped my body who stripped my innocence I'd him. He [F] me up and I'm poor so it's hard to get help."

תרגום בערך:

אני לא מסוגל לבחור באהבה. אדם שנראה כמו קווין ספייסי לקח את זה ממני כשהייתי בן 8. אין לי מנוחה. אילו רק יכולתי למצוא את הברנש שקרע את גופי שקרע את תמימותי הייתי הורג אותו. הוא (מצונזר) אותי לגמרי ואני עני אז קשה לי להשיג עזרה.

מה עוד עשתה שרה סילברמן?

היא המשיכה להתכתב איתו. היא תמכה בו. היא אפילו חיפשה בשבילו רופא גב – הוא סובל מכמה פריצות דיסק. הם פתחו פרוייקט לגיוס כסף כי אין לו עבודה. והיא תרמה את החלק הארי או יותר מן המימון.

הבה נראה מה למד ביל מרפי

Bill Murphy Jr. utive editor of operations, Some Spider, and founder, ProGhostwriters.com@BillMurphyJr

מן הסיפור הזה.

במשפט אחד: זו אינטליגנציה רגשית, לגלות גם חמלה/רחמים/חסד (המונח האנגלי כולל הכל יחד) וגם פיקחות.

במספר שיעורים:

א.     לחכות קצת לפני שעונים

בקומדיה צריך לדעת לענות מהר. אבל כאן היא חיכתה לפני שענתה. בלי היכולת לאיפוק, לשליטה עצמית, היכן היה העולם שלנו?

ב.     להשקיע בהכרת הרקע

"כל אחד נלחם במלחמות ולחם בעבר במלחמות שאתה אינך יודע עליהן כלום" (טים פריס, Tools of Titans). סילברמן הבינה את זה, ולקחה פסק זמן כדי לקרוא את מה שכתב ג'אמרוזי קודם. היא גילתה שהוא סובל מכאבים פיזיים, והיא גילתה גם שהוא גם משתמש בשמו האמיתי וגם כמה שבועות קודם כתב לה תגובה יפה ואוהדת.

ג.      לקחת לפעמים את הסיכון

זה אינטרנט. את הטרול לא מאכילים. מתעלמים. אולי יש משוגע מהצד השני?

אבל לא, היא החליטה לענות ולהאיר פנים. זה חלק מן המסע שלה, וזה הצליח לה. כל הכבוד.

ד.      להציע אהבה וקבלה. ולדבר בשפה של האחר

הנה כמה מהמחמאות שמעניק לה ביל מרפי. יש להתגאות במה שכתבה. אותנטי, אמפתי, אישי. מה שכותבים לחבר שזקוק לאהבה, לא לזר מוחלט. לכן אולי זה עבד.

ה.     לא להתעלם. לא להמשיך בנסיעה

היא לא הפסיקה את ההתכתבות לאחר הקשר הראשוני. היא היתה מעורבת גם אחר כך. היא המשיכה לעזור לו בבעיה פיזיקלית חשובה: בעיות הגב של ג'אמרוזי.

והנה מה שהוא אמר אחר כך לאיזה עיתון:

"פעם הייתי אדם נחמד ונותן, אבל יותר מדי דברים הרסו לי את זה. הפכתי למר נפש, למלא בשנאה. ואז שרה הראתה לי איך לצאת מזה. אל תבינו אותי לא נכון. יש לי הרבה מה לתקן עוד. אבל זו התחלה".

אז זה הלקח: אם מנסים, אם מאירים פנים, אם מכילים ומשקפים ומתחברים, אפשר להעלות את השני על דרך המלך.

אני אהיה בסדר, אתה תהיה בסדר, כולנו נהיה בסדר.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");