פניתי אל הרב דוד בלוך (בעל מחבר "נטפי שפיות") והוא הוסיף דבר מעניין. אני מעתיק:
עברתי על הדיון שבקישור, מרתק, ניסיתי לדייק מאוד במה שאמר לי [לא נגעתי, אך אכן הביטוי ספרי מינים נושרים מחיקו ייתכן שזה ביטוי שלי ולא של הגר"ח אך אכן סימנים של החזו"א להתדרדרות הייתה קריאת ספרים לא ראויים אין לי מושג אילו ספרים ]
ובכן, ראשית מתחוור לנו שבעיני החזו"א קריאת ספרים "לא ראויים" היא התדרדרות.
ידוע לנו כי החזו"א השקיע, אישית, בקירוב בעלי כישורים, לפעמים מתוך שחשש להם. כך היה עם בעל מחבר "צמח אטלס" שדמותו שלו משתקפת בספר כאותו צעיר רדוף בתאוות גיל ההתבגרות שהחזו"א משקיע בו.
שנית, הביטוי "ספרי מינים" הוא כנראה של המספר. וזו דוגמא מאד טובה לתופעה של מעבר דיווחים מדור לדור, מאדם לאדם. המספר משתמש במילים משלו מפני שהן מביעות בעיניו את הרעיון בצורה הטובה ביותר או אולי היפה ביותר, בלי לחשוש שהביטוי הזה יהפוך לחלק מההיסטוריה וייוחס אחורה.
התופעה הזו מתרחשת לפי תומו של כל מספר ומספר. אנו עשויים לשאול באיזו מידה היא התרחשה בעוד מקומות ובעוד זמנים, גם אצל המשתדלים לדייק. למשל בתלמוד.
בכל אופן, היוצא לנו הוא שהחזו"א לפי המסורת של הגר"ח גריינמן לא רצה להשקיע בתפילה עבור חולה שהיה עלול להמשיך ולהתקלקל. ואני תמה: שיתפלל עליו שיהיה בריא ויתקן את עצמו? אם תפילה זו מועילה אז גם זו, והרי בשמו של החזו"א אומרים שתפילה ברוחניות תמיד עושה רושם? (מקובל בשמו בעולם הישיבות).
ותודה לרב דוד בלוך על תשובתו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
