|
|
| נשלח ב-31/8/2018 12:32 |
 |
| |
ספרות ההיכלות אינה קבלה, היא מציירת עולם עליון התואם לתנ"ך עם היכלות ומלאכים ומלך יושב על הכסא, ולא נזכר בה 10 ספירות.
היא בסה"כ אומרת שיש טכניקה שבעזרתה ניתן לצפות באותם היכלות ומלאכים. ונראה שגם חכמי התלמוד כך אמרו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2018 12:43 |
|
| |
הזורע רוח יקצור סופה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2018 13:07 |
|
| |
דרום
מי המחבר של ספר ההיכלות? ומהיכן מקורותיו? דברים כאלה אפשר ללמוד רק ממלאכים יושבי מרום כרמבמניסט האם אתה גם סובר שיש מלאכים יושבי מרום? האם יש ישויות אחרות מלבד אלוקים?.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2018 14:43 |
|
| |
ספרות ההיכלות נכתבה בתקופת הגאונים, והיא כוללת בתוכה שקיעי מסורות עתיקות.
איננו יודעים מי כתב אותם, וגם את שמות הסבוראים חותמי התלמוד איננו יודעים, ואנו מקבלים את דבריהם.
כפי שכתב יש 3, לא כל הכתוב בהם מקודש, אולם יש בהם דברים אמיתיים, ואם הדברים מתאמתים מהתלמוד, שהוא מקור גלוי עם מסורת, נקבל אותם.
בודאי שאני מאמין במלאכים, זה כתוב בתורה בנביאים ובכתובים, וכבר היקשה הרמב"ן על הרמב"ם שכתב שהמלאכים שהיו לאברהם היו במראה נבואה ולא במציאות, וצדקו דברי הרמב"ן.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2018 22:51 |
|
| |
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כד עמוד א
מאי בבל? אמר רבי יוחנן: בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד. +איכה ג'+ במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה: זה תלמודה של בבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2018 23:46 |
|
| |
לפי הרמב"ם, כוונת רבי עקיבא באומרו, אל תאמרו מים מים, להגדיר את חומר השמים. לפי הרמב"ם, העולם מורכב מארבעה יסודות, אש, רוח, מים, ועפר, ואף השמים נעשו מהמים, כמו שמצאנו בדברי חז"ל, הוגלדה טיפה אמצעית ונעשה ממנה שמים. ולכך מכוונים דברי רבי עקיבא, אף שמתחילה נעשו השמים ממים, אבל לאחר מכן הם אינה מים, אלא נוצרה מהתרכובת מציאות חדשה. כמו שאר החומרים בעולם, שהם מורכבים מארבעה יסודות, אולם לאחר שהורכבו נוצרה מציאות חדשה. אם ניקח כדוגמה את האדם, הוא מורכב ממים עפר אויר ואש, אולם אין האדם דומה לאחד מיסודותיו שמהם מורכב, אלא נוצרה מציאות חדשה של אדם. ואף השמים כך, הם נוצרו מהמים, אבל מה שנוצר מהם היא מציאות חדשה. והזהיר רבי עקיבא את תלמידיו שלא יגדירו את השמים כמים. וזה לשון הרמב"ם במורה נבוכים חלק ב פרק ל: "וממה שאתה צריך לדעת כי אמרו ויבדל בין המים וגו', אינה הבדלה במקום, שנעשה זה למעלה וזה למטה וטבעם אחיד, אלא פירושו שהוא הבדיל ביניהם ההבדלה הטבעית כלומר: בצורה [=הגדרה עצמית], ועשה מקצת אותו אשר קראו תחילה מים דבר אחר בצורה טבעית שהלבישו, ועשה מקצתו בצורה אחרת והם המים הללו, ולפיכך אמר גם ולמקווה המים קרא ימים. הנה אמר לך בפירוש כי אותו המים הראשון האמור בו על פני המים אינו זה אשר בימים, אלא מקצתו נבדל בצורה מסוימת מעל האוויר [=המים שהפכו לשמים], ומקצתו הוא המים האלה [המים שהפכו לים]. ויהיה אמרו ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע וגו' כמו אמרו ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך, שהוא כהבדלה בצורה מסוימת [=שעשה ה' את היום ואת החושך והגדירם מבחינה מציאותית, ולא שהבדיל והפריש ביניהם]. והרקיע עצמו מן המים נתהווה, כמו שאמרו הוגלדה טיפה האמצעית (בראשית רבה ד ב). וכן אמרו ויקרא אלוהים לרקיע שמים כמו שביארתי לך לבאר שיתוף השם, ושאין שמים האמור תחילה באומרו את השמים ואת הארץ, היא זו אשר נקראה שמים. וחיזק עניין זה באומרו על פני רקיע השמים לבאר כי הרקיע זולת השמים. ומחמת שיתוף זה שבשמות, פעמים קורא גם לשמים האמיתיים רקיע, כמו שקרא לרקיע האמיתי שמים, והוא אמרו ויתן אותם אלוהים ברקיע השמים. ונתברר עוד בלשון זה מה שכבר הוכח, שכל הכוכבים והשמש והירח תקועים בגלגל כי אין חלל בעולם, ואינן על שטח גלגל כפי שמדמה ההמון, לפי שאמר 'ברקיע השמים', ולא אמר 'על רקיע השמים'. הנה נתבאר כי חומר מסוים היה משותף וקראו מים, ואחר כך נבדל בשלוש צורות: ונעשה דבר ממנו ימים, ודבר ממנו נעשה רקיע, ודבר ממנו נעשה מעל אותו הרקיע, וכל זה מחוץ לארץ, והנה תפש בדבר תפישה אחרת לסודות נפלאים. אבל לעניין שאותו אשר מעל לרקיע נקרא מים בשם בלבד, לא שהוא מין המים הללו, כבר אמרוהו גם חכמים ז"ל אמרו במאמרם ארבעה נכנסו לפרדס וגו', אמר להם ר' עקיבה כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, שכך כתוב: דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. התבונן נא אם אתה מאנשי ההתבוננות, כמה ביאר במאמר זה והיאך גלה את כל הדבר אם התבוננת בו והבנת כל מה שהוכח בדברי חכמים, וידעת כל מה שאמרו בני אדם בכל דבר מהן".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2018 06:59 |
|
| |
דרום חוקר
איקון ירוק. (סוף סוף נמצא לי זמן לעיין בדבריך!)
אם אסכם את הסיכום שלך, אז ההסבר לסיפור המוזר על רבי עקיבא המזהיר את חבריו שלא לומר "מים מים" הוא שהם צופים בעולמות עליונים, ויש שם תופעה שיכולה להיראות כמו מים, אבל היא לא, היא בעצם שיש בהיר ויפה, כמו שירוחמ מעיד שיש בסין היום...
ואז מי שיתפעל מן השיש מוזמן להתבטא, אבל לא לומר שזה רק מים.
מדוע טעות כזו עולה כל כך ביוקר? מפני ש"דובר שקרים לא יכון לנגד עיני". מי שמגיע למעלה צריך להקפיד עוד יותר לא לומר דברים לא נכונים, ולא ללכת, כך נראה, אחרי מראה עיניו השטחי.
המסר הזה הוא יפה וחכם, "חכמים היזהרו בדבריכם", אבל לא נראה שזה רק משל על הצורך בזהירות וגם לא, למרות דברי הרמב"ם למשל, תיעוד מרומז על ויכוח קדמון בנושאים פיזיים ומטאפיזיים. זה סיפור על נסיון להגיע למקומות שהאדם המעולה יכול לשאוף אליהם, אבל שם צריך להיזהר.
ועדיין הקטע שלפנינו מדברי ר"ע ואודות חבריו יוצר רושם של חוסר נחת. האם מכל הכשלונות שיכולים לקרות בהעפלה להיכלות הסכנה היא דווקא בטעות בין שיש למים?
האם מספרי הסיפור ובעלי החויה סבורים שהם רואים שיש? חשים שיש? חשים שיש שנראה כמו מים? האם הם מאמינים שזה מה שיש "למעלה", בהיכלות הללו?
לא לחינם יש תחושה שמשהו יותר מזה מונח בסיפור הזה. שעלינו למצוא משמעות נוספת. אם בפירוש של השיש והמים כסמלים למשהו אחר, אם בפירוש הטעות והעונש כמצביעים על משהו אחר, בעולמם הנפשי של היורדים למרכבה.
על פי הפשט, איך אפשר להתווכח עם דבריך? ועדיין.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2018 07:02 |
|
| |
במחשבה נוספת:
מים הם היסוד הראשון בבריאה. העולם שלנו יוצא לאט בדבר השם מתוך המים הראשונים (שלפי הבנתנו גם הם נבראים). במהלך ימי בראשית יש הבדלה בין מים למים. לפי קריאה פשטנית, אבל אולי היא הפשט הפשוט, האלוקים נמצא בשמים והשמים הם מים.
אם כן, אז מי שעולה "למעלה" אכן יגיע למים. מהיכן השיש?
אולי רבי עקיבא בא לומר שאלוקים אינו נמצא בשמים הפיזיקליים של המים?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2018 12:58 |
|
| |
מיימוני
אתה מחפש מסר בסיפור, ומתקשה בפירושו של דרום חוקר כי המסר לא מספק בעיניך.
אבל ההנחה שלך שיש כאן איזה מסר מעבר לפירוש הפשוט צריכה ראיה. מדוע שיהיה כזה מסר? ספרות ההיכלות והמרכבה מתארת כיצד יכול האדם לצפות במרכבה אחרי שהוא עובר בהיכלות השונים שלא כל כך קל לעבור ביניהם. בין השאר באמצעות אמירות מדויקות. באחד ההיכלות יש תופעה מאוד מבלבלת שיכולה לגרום לאנשים להגיד דבר לא נכון ולהינזק משומרי ההיכל. הבלבול הזה יכול גם להביא לאיבוד השפיות או האמונה. הסיפור מזהיר את המנסים להגיע מפני זה. הא ותו לא.
אתה כמובן יכול לא להאמין כלל בקיומם של היכלות כאלה, או לפלפל במהותם פלפולי סרק תיאולוגיים, אבל בהנחה שמחבר הסיפור האמין בהם, בהחלט סביר שהוא ייתן אזהרה כזו. אם היית מוצא את הסיפור רק בספרות ההיכלות הרי לא היית מחפש מסר, אלא היית בז לו (בדרכך המכובדת :)) ומזהיר מפניו. נראה שהשיפוט שלך את הסיפור הוא לא על פי תוכנו אלא על פי החלטתך שהטקסט שהוא נמצא בו לא אמור להגיד דברים כאלה כי הם לא מוצאים חן בעיניך.
|
|
|
|
|
