|
|
| נשלח ב-6/11/2018 09:36 |
 |
| |
'בירור שיטות בהשקפה'
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2018 09:58 |
|
| |
תודה מיימוני על הבאת הספר לתשומת לב. בהחלט ספר חשוב ורעיון מבורך.
אבל עד כמה ניתן לסמוך על סיכומיו/מובאותיו? איני יודע.
פתחתי באופן אקראי בערך "אגדות - האם לעסוק בהן". ומיד בלטו לעיני שני דברים:
1. הוא מביא בתור "דעת הרמב"ם" את מה שכתב הרמב"ם על המחלוקות בענייני ימות המשיח - כאילו היתה זו דעת הרמב"ם בנוגע לאגדות בכלל. שלא יתעסק אדם באגדה ולא ישימה עיקר מאחר שלמוד אגדה לא מביא לא לידי יראה ולא לידי אהבה. בזמן שהרמב"ם בעצמו סייג שם להדיא את דבריו (וכמו שמבין בהיגיון פשוט כל מי שקורא שם את הרמב"ם) רק לתחום זה של ענייני ימות המשיח וכיוצא בהן (שסידור דברים אלה באמת לא מוסיף דבר למידות או אהבה או יראה וקיום מצוות), ולא לאגדות המיישירות את האדם במוסר ומידות טובות וכיו"ב:
"אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה".
2. הוא מביא כ"דעת הירושלמי" שאסור ללמוד אגדה. בזמן שזה לא מובא שם בסתמא אלא זו דעה של אמורא אחד, רבי יהושע בן לוי, שמזכיר בעצמו שישנם "ספרי אגדה". כלומר שאחרים סברו לא כמוהו ועסקו ולמדו אגדה וכתבוה. לא זו בלבד, אלא שרבי יהושע בן לוי הוא בעצמו מבעלי האגדה המפורסמים ביותר, ומוזכר בבבא קמא נה, א כ"בקי באגדה" ועל כן אוטוריטה באגדה, מה שמכריח אחד מהשנים: או שתרי ריב"ל הוו, או שריב"ל בירושלמי מתכוון לסוג מסוים של אגדה בלבד. איך א"כ אפשר להביא מימרא כזו כ"דעת הירושלמי"? באותה המידה היה יכול להביא את דעת רבי זעירא בירושלמי מעשרות ג, ד "היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום" ולהתעלם מרבי אבא בר כהנא ורבי לוי המוזכרים שם באותו מעשה ודעתם הפוכה (וגם הם בעלי אגדה מפורסמים).
לכן הרושם הראשוני שהתקבל אצלי מהמחבר הוא של לקות הן בהבנת הנקרא והן במתודה. אמנם זה בעקבות ההצצה הראשונה בספר אך כאמור היא היתה אקראית, ולמצוא שתי טעויות (לדעתי) כה בולטות במקום האקראי הראשון שאני פותח, בזו אחר זו באותו נושא... זה מצריך לבדוק אחריו בכל מקור ומקור שהביא. וחבל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2018 10:21 |
|
| |
| רב_מחשבות כתב: |  |
1. הוא מביא בתור "דעת הרמב"ם" את מה שכתב הרמב"ם על המחלוקות בענייני ימות המשיח - כאילו היתה זו דעת הרמב"ם בנוגע לאגדות בכלל. שלא יתעסק אדם באגדה ולא ישימה עיקר מאחר שלמוד אגדה לא מביא לא לידי יראה ולא לידי אהבה. בזמן שהרמב"ם בעצמו סייג שם להדיא את דבריו (וכמו שמבין בהיגיון פשוט כל מי שקורא שם את הרמב"ם) רק לתחום זה של ענייני ימות המשיח וכיוצא בהן (שסידור דברים אלה באמת לא מוסיף דבר למידות או אהבה או יראה וקיום מצוות), ולא לאגדות המיישירות את האדם במוסר ומידות טובות וכיו"ב:
"אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה".
|
|
כנראה העתיק מהערך 'אגדה' שבאנצ' 'אוצר ישראל' של איזנשטיין ששגה בכך לראשונה, כמו שכבר העירו הרידב'ז מסלוצק במכתב שהעתקו מופיע כנספח באחת מהמהדורות של אוצ'י.
תוקן על ידי ספרן ב- 06/11/2018 08:25:00
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2018 10:26 |
|
| |
מיימוני
יישר כח
נותר משהו מוסכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2018 10:31 |
|
| |
בע'ב,
ראה דברי הראי'ה ('מאמרי ראי'ה) ועוד דברים בנקודה זו מש'כ בכמה הודעות באוצה'ח (קישור לעיל בראש הדף)
כמו בגופי הלכותיה של תורה ישנם פנים שונים וחילוקי דעות, ואנו נוהגים לקיים בהם את מדת התורה של עשה אזנך כאפרכסת ושמע דברי המטהרים ודברי המטמאים, דברי המזכים ודברי המחייבים, דברי הפוסלים ודברי המכשירים, מפני שכולם נתנו מרועה אחד, אע"פ שלענין ההלכה למעשה ישנה הכרעה מיוחדת לאחת מן הדעות, כך מדה זו עצמה נוהגת בהלכות הדעות והאמונות שהעלו חכמי ישראל המוחזקים לאבות האומה גדולי התורה ואנשי הקודש, חלילה לנו להקל ראש נגדם, ולהחליט על אחת מדעותיהם שהם דברים חיצונים, ושהם נדחים מגבול ישראל, וקל וחומר שאסור לנהוג מנהג זה נגד דעותיו של אביהם של ישראל המאיר עיני הדורות בתורתו חכמתו וקדושתו, רבינו הרמב"ם ז"ל.
וגם באילו הדעות אשר אנו מוצאים שרבים מחכמי הדורות חולקים עליהן, יכולים אנחנו רק לומר שהננו מוכרעי מוכרעים להחזיק בהדעות שרוב גדולי ישראל נטו אליהן, אבל חס לנו להחליט על דעותיו של רבינו הגדול שהן דעות חיצוניות, חלילה! ואחרי שרבינו הרמב"ם, שתורת ד' היתה מקור חייו, מצא את לבבו נאמן לד' ולתורתו ועמו באלה הדעות, הלא זה הדבר בעצמו הוא הצד המכריע, שאין בהן דבר שיוכל להטיל טינא בלב או לדחות את מי שהוא מקדושת התורה וקדושת ישראל.
וההכרעה בזה היא נתונה לפי המצב הנפשי ותפיסת הציורים הרוחניים של כל אחד לפי תכונתו והכל לפי מה שהוא אדם. אין שום ספק שישנם אנשים שדעות מיוחדות פועלות עליהם פעולה טובה, לקשר את לבבם לקדושה ולטהרה לאמונה ולעבודה לתורה ולמצוה, וישנם אנשים אחרים שדוקא דעות אחרות הן מסוגלות לקרב את לבבם לכל הדברים הקדושים והנשגבים הללו. ואם הדעות שנתפרשו בספר המורה התאימו לרוח קדושתו ותוקף אמונתו ודבקות עבודתו הקדושה והאמיתית של הענק הגדול מאור הקודש רבינו הרמב"ם ז"ל, לכל אוצר הטוב והקודש, לכל הזהירות והזריזות לכל הקדושה והטהרה ולכל תוקף יראת השם יתברך ואהבתו, שהיתה תמיד כשלהבת אש קודש בלבבו הטהור, אין שום ספק שרבים מאד הנם בישראל שאלה הדעות עלולות לפעול עליהם את הפעלת הקודש הזאת לטובה.
ואם גם ימצאו רבים שאינם יכולים לקשר את מערכי רוחם באמונת אומן עם כל הדעות הנאמרות בספר המורה, הרשות נתונה להם לקשר את מחשבת לבבם גם עם הדעות של גדולי ישראל אשר סללו להם דרך אחרת, אבל חלילה לנו להוציא לעז של חיצוויות וקל וחומר של יוניות וזרות על אלה הדעות, אשר קדשתם רוחו הקדוש של רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2018 10:38 |
|
| |
מהו הלמעשה באמונות ודעות?
(ולך תספר את זה לישיבות מסוימות)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2018 10:41 |
|
| |
בע'ב, אחזור על הצעתי לעיין בקישור הנ'ל שם נידון הנושא על היבטיו השונים. אפשר להניח שדברי הראי'ה יהיו מקובלים אף בחוגים חרדיים, לפחות כהוראה ליחידים. לציבור, ראה שם כמה מובאות שאכן התנגדו.
תוקן על ידי ספרן ב- 06/11/2018 08:44:39
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2018 10:43 |
|
| |
סבר וקיבל
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2018 11:00 |
|
| |
רב_מחשבות
| מיימוני כתב: | | המקור הבא חשוב מאד לכל מי שרוצה לסקור גישות לתלמוד תורה. לי חלק מהדברים חדשים והם נושא לעיון.
וזו רק דוגמא לדברים הטובים שיש בספר הזה עבור מי שמחפש מקורות.
ביטול תורה
א) אבן האזל: מותר להתבטל בשביל להתענג, ורק למלך אסור (אבן האז ל
מלכים פ״ג ה״ה).
ב) אור שמה: תלוי בכל אדם - יש כאלה שמוכשרים לזה וצריכים
ללמוד בכל רגע, ויש שלא, ופטורים (אור שמח תלמוד תורה פ״א ה״ב).
ג) לא חייב ללמוד בכל רגע פנוי, אלא ישתדל ללמוד כפי יכולתו.
ד) יש חובה לכל אדם ללמוד בכל רגע פנוי (רמ״א יו״ד סי׳ רמו סעיף כה,
משנה ברורה קנה סק״ד. והמנחת אשר (שמות פכ״ד פ״ב) חקר האם חייב ללמוד בכ ל
רגע או שישתדל ללמוד כפי יכולתו).
ה) על ביטול תורה אפילו של כמה שעות (ויש גורסים: שעה אחת) יש
עונש כרת בעולם הזה ובעולם הבא (ר׳ חיים מוולוז׳ין המובא בבניין עולם פי״ג
אות ב ד״ה כתב). |
|
גם בענין הזה, במעט התבוננות (אפילו לא "העמקה") ניתן לראות שביחס לרוב הדעות לא מוכרח כלל שיש כאן דעות חלוקות, אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי כלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2018 11:05 |
|
| |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2018 14:26 |
|
| |
רב_מחשבות
| ספרן כתב: | | 1. הוא מביא בתור "דעת הרמב"ם" את מה שכתב הרמב"ם על המחלוקות בענייני ימות המשיח - כאילו היתה זו דעת הרמב"ם בנוגע לאגדות בכלל. שלא יתעסק אדם באגדה ולא ישימה עיקר מאחר שלמוד אגדה לא מביא לא לידי יראה ולא לידי אהבה. בזמן שהרמב"ם בעצמו סייג שם להדיא את דבריו (וכמו שמבין בהיגיון פשוט כל מי שקורא שם את הרמב"ם) רק לתחום זה של ענייני ימות המשיח וכיוצא בהן (שסידור דברים אלה באמת לא מוסיף דבר למידות או אהבה או יראה וקיום מצוות), ולא לאגדות המיישירות את האדם במוסר ומידות טובות וכיו"ב:"אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה".
כנראה העתיק מהערך 'אגדה' שבאנצ' 'אוצר ישראל' של איזנשטיין ששגה בכך לראשונה, כמו שכבר העירו הרידב'ז מסלוצק במכתב שהעתקו מופיע כנספח באחת מהמהדורות של אוצ'י.
תוקן על ידי ספרן ב- 06/11/2018 08:25:00
|
|
מילא, אבל לא לדעת את דברי הרמב"ם עצמו בהקדמת פירוש המשנה?
וזה העניין הרביעי, רצוני לומר הדרש הנמצא בתלמוד, איו ראוי לחשוב שמעלתו מעוטה ותועלתו חסרה, אבל יש בו תבונה גדולה, מפני שהוא כולל חידות פליאות וחמודות נפלאות. כי הדרשות ההם, כשיסתכלו בהם הסתכלות שכלי, יובן בהם מהטוב האמתי, מה שאין למעלה ממנו, ויגלה מהם מן העניינים האלוהיים, ואמתות הדברים, מה שהיו אנשי החכמה מעלימים אותו ולא רצו לגלותו, וכל מה שכלו בו הפילוסופים דורותיהם. ואם תביט אותו על פשוטו, תראה בו עניינים רחוקים מן השכל, שאין למעלה מהם. ועשו דבר זה לעניינים נפלאים, האחד מהם, ללטוש רעיוני התלמידים וללבב לבותם. ועוד כדי לעוור עיני הכסילים, שלא יזהירו לבותם לעולם, ואילו היו מראים להם זוהר האמתות, יסבו פניהם מהם, כפי חסרון טבעיהם, שנאמר בהם ובדומיהם, אין מגלים להם את הסוד, מפני שאין שכלם שלם כדי לקבל האמתות על בוריים, וכן החכמים לא היו רוצים לגלות קצתם לקצתם סודות החכמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2018 21:52 |
|
| |
רמ"ח
הוא יודע. באגדות תמוהות מובאת דעת הר"מ
זו חוברת שנכתבה מן הסתם יותר להפניה ןהערת תשומת לב ולא חוברת מדוקדקת
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2023 13:07 |
|
| |
למתעניינים בנושא זה של ליקוטים בענייני ספרי מחשבה.
אולי יעניין אתכם גם הספר "אמונה טהורה"
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2023 13:11 |
|
| |
לכל המתעניינים בספרים ממין זה (ליקוטים בענייני מחשבה)
אולי תאהבו גם את הספר "אמונה טהורה"
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2023 13:12 |
|
| |
הנה קישור אליו
|
|
|
|
|
