מקור המנהג להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת

אם כך, דין בית כנסת ודין אולם שווה? כמו שמברכים בבית כנסת מברכים באולם, לפי דברי הבית יוסף בשם הכלבו שזה פרסום לברך במקהלות, ובהצטרף לפי דברי הריב"ש שזה מדין הדלקה בפנים, ועד היום מדליקים ומברכים בבית כנסת ומדליקים בתוך הבית, וה"ה באולם, הפרסומי ניסא נעשה בו. (משא"כ בכיכר, שעבור העוברים ברחוב מדליקים מבחוץ בדלתות ובחלונות)

והדחיה בקש לחנווני באוקימתות והכי תימצי לא מבטלת את הפשט, שיש להדליק בחנות.

תוקן על ידי תלמידתלמיד ב- 16/12/2018 19:45:44

א. 1. "נר איש וביתו" זה כנראה גדר במדליק ולא במקום ההדלקה, ועל כן אין הכרח שהדלקה היא רק בבית.
2. לפי רש"י דף כ"ג ע"א ד"ה חצר שיש לה ב' פתחים, לדעת רש"י ההדלקה היא בפתח הבית ולא בפתח החצר, ולכן גם אם יש חנות ההדלקה עדיין צריכה להיות בפתח הבית. ויש לדון ואכמ"ל. ואמנם יש חולקים אבל לרש"י כך הוא.
3. ועיין כאן הערה 11   -   www.yeshiva.org.il/midrash/3047.
4. יפה ונכון הוא שבבית הכנסת יש טעם של "כינוס רבים", רק מה לעשות שבכיכר העיר אין זה מקום "כינוס רבים", כי אם מתכנסים מעטים באופן אקראי לשתי דקות של הדלקה ומייד מתפזרים ומניחים הנרות עזובים, ואין זה כלל מה שהתכוון הריב"ש בדבריו על פרסומי ניסא שיברכו ה' במקהלות, וגם אולם אינו בהכרח כבית הכנסת, שבית הכנסת הוא מקום לתפילות ודין הוא שיפרסמו בו הניסים, מה שאין כן אולם, והוי כמו שכתב הרמ"א שרק אם אומרים שירות ותשבחות הוי סעודת מצווה, והכי נמי שמא מצוות הדלקה לפרסומי ניסא לא הוי אלא אם כן עוסקים בפרסום הנס, לבד מביתו שהדלקה עושה מצווה.

ב. 1. אין לומר "מי יימר שהחנות בשוק דילמא היא על פתח ביתו", אין לומר כן שאם כן "מי יימר שהחנות על פתח ביתו, דילמא היא בשוק". מאידך, אין לומר שזו אוקימתא בעלמא, כי זו אוקימתא סבירה בהחלט, כי לא נאמר שם שחנות היא מקום חיוב הדלקה, אלא שנר חנוכה על פתח חנות יש בו מצוות הדלקה, ודילמא הוי כחצר שיש לה ב' פתחים, אחת לביתו ואחת לחנות, ואם כן הוי כמו שכתבו אורזולא ונישטאיך. ואין לומר מי היה גר בשוק, כי ודאי אחר שלמדנו שחנות בחצר היא דבר רגיל הרי שדחייה נכונה היא
2. עם זאת עיין ביאור הגר"א למשלי פרק א' פס' כ', וכן ישנם ראיות כמו משנת עשר חנויות שחנויות רבות היו מרוכזות במקום אחד, ומ"ש בלא יחפור אינו אלא שחנות בחצר היא דבר רגיל, אבל לא שכל החנויות הם בחצרות, ובפרט שערים צפופות אולי בונים חנויות בחצרות, וכמו ערי מבצר שלא רוצים לצאת מחוץ לחומה, אבל עיר פתוחה למה להו להצטופף יותר אם אפשר לבנות בהרווחה, ואי בונים בהרווחה כמו שיש בכמה מקומות גם בימינו, אז גם חנות שליד בית יכולה להיות רחוקה במידה שלא תיחשב בכלל לחלק מהבית. אבל כל זה דורש לימוד של היאך היו מסדרים הערים אז, ואין לנו ידיעות ברורות בנושא. על כן נראה בעיני בסתמא שאלו ראיות שוות בתוקפן, לומר שחנות היא מקום הדלקה, ומאידך שמא רק חנות שבחצר היא מקום הדלקה, ומי שיבחר אחת מהדרכים דווקא יש לו על מה לסמוך.

עד היום ממשיכים להדליק בתוך הבית, אף שהתבטל הטעם שהתירו להדליק בתוך הבית, וכל מה שהתירו באותו היתר, לא התבטל. 
ובדברי הריב"ש שכתב להדליק בברכה בבית כנסת מטעם זה, הוא הדין לכל בית, וכן הכלבו, אין בדבריו חידוש לגבי בית כנסת דווקא, ואמר את דברו על מקום איסוף קהל רב. ובזמנם המקום המרכזי בו היו מתאספים העם, היה בית כנסת, וטעמם שייך בכל מקום איסוף המונים. אבל, רק בתוך מקום הדומה לבית, כדברי הריב"ש, ולא בכיכר העיר. שכן התקנה קשורה לבית בכל מקרה, או פתח ביתו או בתוך ביתו, אבל לא בכיכר העיר.
     

נכון שכולם משתדלים להדליק בפתח הבית,אבל אף אחד לא מדליק בבית?  וכי מה עושים הגרים מעל 20 אמה למשל, ופתח ביתם פונה לחדר מדרגות שאין בו עוברים ושבים, אם לא סומכים על כך שמדליקים בבית?! ומה המקור שהיום אין מדליקין בתוך הבית ? לכה"פ כשאי אפשר להדליק בבית.

וראה הדיון כאן - 

תלמידתלמידזה נכון שראוי להמשיך המנהג כמו שהיה נהוג בעבר כולל הדלקה בבית הכנסת.
אבל הטעם שכתב הריב"ש הוא שיברכו ה' במקהלות וזה הגדר.
ומהיכן אתה מביא את הגדר של "במקום הדומה לבית"? איזה סברא יש בגדר הזה ואיזה מקור יש לו?
בכיכר העיר אילו יהיו מתאספים לתפילה ולשירה, ודאי יש בזה טעם הריב"ש, גם אם אינו דומה לבית. ולעומת זאת בסתם מקום, שמתאספים שם, גם אם דומה לבית, אבל אם אין מתאספים להודות ולהלל אלא כגון כנס מקצועי, אז אילו יעשו הודאה והלל יש הטעם, ואילו לא יעשו אז אין הטעם (אבל כיכר העיר אפילו מקום כינוס רבים אינה, שהרי מתפזרים שם כל אחד לדרכו, אלא אם כן בשעת אסיפה, כמ"ש לעיל). הברכה לבדה לא מסתבר שהיא נקראת "להודות ולהלל" ו"לברך ה' במקהלות", כיוון שהיא רק חיוב ההדלקה עצמה, ועל כן נראה שאין "להודות ולהלל" אלא אם כן במשך החצי שעה של ההדלקה יהיו עסוקים בפרסומי ניסא, ובבית הכנסת הלוא אין לך פירסומי ניסא גדול מזה שעסוקים בתורה ובתפילה ומסתמא גם מזכירים את עניין החג, ופשיטא בתפילה. אמנם בכיכר העיר יש העניין שיראו העוברים ושבים את הנרות, וזה נכון שלזה צריך מקום כינוס, לא מקום "הדומה לבית" אלא מקום "ששוהים בו", ואי הוי מקום ששוהים בו הוי מקום כינוס, וכאן אמנם לא שוהים בו אך מאידך הוי רבים צופים בו, שהרי כל העוברים ושבים יראוהו, אבל השאלה אם יש פה גדר הלכתי של הדלקה, ועל זה כתבתי. אם יש "עניין" להדליק זה שאלה נוספת, כמו בבית הכנסת להדליק בבוקר וכדומה, שאולי יש "עניין" אבל אין חובת הדלקה (ועל כן גם אין ברכה). וכאן מבחינת הגדר ההלכתי ייתכן שגם כן אין חובת הדלקה, גם אם אולי יש "עניין".

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 18/12/2018 08:42:51

ערבבת את הכלבו והריב"ש, הכלבו מביא שזה סיבה להודות במקהלות, ומה שרצית לחלק בין אולם לבית כנסת, הרי גם בבית כנסת וגם באולם אומרים 'על הניסים', ואדרבה, אם זו מסיבת חנוכה, הרישבאולם ממשיכים להודות בשירה או בנאומים ודברי תורה, בשונה מבית כנסת שההדלקה לוקחת כמה דקות ומייד אחריה כולם מתפזרים לביתם.
לפי הכלבו היה גם מקום לומר שמברכים על כל הדלקה גם בחוץ, אך הריב"ש מסייג ומביא טעם, שאחר הגזירה אין פרסומי ניסא לרבים, כי מדליקים בתוך הבית, אך בבית כנסת יש גם פרסומי ניסא לרבים.ולפי זה אין מקום לברך על הדלקה בחוץ, כי כל הטעם קשור לכך שמדליקים בפנים, ובית כנסת היא דוגמא למה שהיה מקום הכינוס אז. 

 

הריב"ש מסכים לטעם הכלבו אלא שמוסיף בטעם זה תוספת, כמו שאמרתי יש חילוק בין אולם לבית הכנסת, ומסיבת חנוכה יכול להיות בה "עניין" של הדלקה, אבל לא בהכרח "חיוב", וכמו שכתבתי בבית הכנסת עוסקים בלימוד ובתפילה ומזכירים על הניסים (ובאולם לא תמיד) ואומרים מעוז צור, ולומדים ומתפללים והנרות לנגדם, וזהו פירסומי ניסא, וזה עיקר העניין להראות שאנו שומרים את תורת ה' ומצוותיו שעל זה נעשה לנו הנס, ותשבחות לה' אינם רק אכילה (שאדרבה היא לא בהכרח יש בה גדר סעודת מצווה), וגם לא רק שירים, אלא גם תפילה בסתמא היא תשבחות (שלכן מדליקים בבוקר בזמן התפילה), וגם אין זה פיזור כלל, כי אם הרי יושבים שם כחצי שעה לפחות מזמן ההדלקה, לעומת זאת ברחוב אינם נשארים שם, וזהו פיזור,אבל על בית הכנסת בןדאי אין מקום לקרוא לזה פיזור
ומ"ש שלדברי הריב"ש הטעם הוא משום פרסומי ניסא, הרי זה מה שאני כתבתי ואתה דחית, אבל מכל מקום אין לזה שום קשר לכך לומר שצריך להדליק 'דווקא בפנים', וכי משום שיד העו"ג תקיפה לכן יש פחות מצווה כשאפשר להדליק בחוץ, אדרבה, אלא שלדעתו הדלקה בבית הכנסת מפרסמת הנס במקום ההדלקה בפתח בחוץ, ועד שאתה מתלונן על מה שנראה לך כערבוב שמות, שים לב בדברי עצמך למה שהוא ערבוב עניינים, והריב"ש גם לא כותב שזה רק משום מקום כינוס כלשהוא, אלא שמשום שהוי פרסומי ניסא, ומסתמא כוונתו כמו שכתבת בהתחלה שהוי פירסומי ניסא בבית הכנסת דווקא שהוא מקום הודאה לה', וייתכן שלדעתו כל מקום כינוס, אבל לא נמצא בדבריו במפורש, והוא פתוח לדיון, אבל אין הוכחה ממש, ואין לדחוס בדבריו דברים,
סוף דבר, מי שרוצה להרבות בהדלקות - ייתכן שיש עניין, מי שרוצה לחדש עניינים - בשמחה, אבל בכל מקרה אין לדחוס דברים או כל חידושים בתוך דברי הפוסקים, גם הלכות יש פוסקים שפסקו מתוך דימוי למילתא, אבל צריך שיהיה ברור מה כתוב ומה לא כתוב