מצווה גדולה להיות בשמחה
"מצווה גדולה להיות בשמחה", "אין ייאוש בעולם כלל": עכלשה"ק:
השמחה לא צריכה להיות שום שמחה של פילוסופיה שאין שום מה לסמוך עליו למטה אלה שכזו שיש לה נקיטת מטה ברת משמעות וחשיבות ועיקר חיוני ומהות ולא מדברים טפלים שבסוף כשמתפוגגים מביאים לעצבות רעה יותר אך לפעמים יהיה נקיטה לאיזה שהוא משהו בעתיד או היה והאדם נזכר בדברים טובים שקרו לו בעבר ואז מתמלא שמחה וזו לא שמחה של פילוסופיה כי נקב חי מקפל את כול ההיה הווה ויהיה להיבהובא של נקודה בהיכלא ונופלת לאדם שמחה של אמת בלב מדברים שנעשה כבר חזקה שיקרו לו ויהיו טובים בעתיד או זיכרונות מהעבר וככה זו שמחה של אמת.
אך באמת את רוב זמנו של האדם הוא צריך לבלות מתוך תחושה של אושר וסיפוק פנימי שקט לא רועש יותר מידי שיחייה את קיומו כי השמחה היא בריאה מאוד לגוף גם כאושר וסיפוק קלים ודקים המלווים את רגשותיו של האדם.
ולא צריך ליפול לשום עצבות ייאוש חשכות קדרות משום חטא עברה פשע עוון ואוון, ביזיון חרפה ובושה כי יש שטויות שאין להם תקנה אלה לפלוט את השטות והמדור ב5 המדורים של העולם העולם הזה ימי המשיח גן עדן תחיית מתים ועולם הבא לפלוט את השטות זה כאן בעולם הזה עלמא דשיקרא משחא דחיוואה עפר רימה ותולעה נאד מלא צואה ודם טיפה סרוחה ילוד אב ואם בן הדורות האלו וגם לזה נועד העולם הזה בסוד סוד הדחת הכלי כדי שהאדם יגיע מצוחצח ל4 הגבוהים ולא צריך להתעצבן אם נופלת לו לאדם איזו פדיחה במעשיו כי העיקר להיות תמיד בשמחה אושר וסיפוק פנימי תדירי.
 |
|
|
