הנאה מרובה נהניתי היום.
בצהריים נרשם אחד לפורום ביזוי גדולים, וכתב וז"ל:
הכותב הוא יהודי מאמין שאינו מזדהה עם הסגנון הבוטה של מרא דאתרא. אולם מאד נהניתי מהספר מה שאלוהים לא יכול, שחושף את שקרי חב"ד ודמיונותיהם כעת נהניתי לראות שנגעת בנושא שהעסיק אותי מכבר בעניין שקרי חב"ד לגבי השגחה פרטית בדצ"ח כתבתי על כך מאמר לפני 15 שנה. כשיתאפשר הדבר מבחינת המערכת כאן אצרף לינק לדרייב למאמר.
כתבתי לו:
לכאורה, אם המאמר טוב ומעניין, חבל שיהיה רק בדרייב, אשר ברבות השנים מתבטלת האפשרות להורידו משם כידוע לקוראי הפורומים. אולי מוטב להעלותו כאן בכמה חלקים, או באיזו דרך אחרת, ואם צריך אתה לעזרתי, הגד ואתן לך כתובת מייל.
ואכן שלח לי מאמרו למייל, והעליתי אותו שם.
אינני רואה אופציה כאן בהיידפארק להעלאת קבצים, ולכן אני נותן לינק לאשכול בפורום ביזוי גדולים, והרוצים בכך יורידו משם ויעיינו:
https://bizuygedoylim.forumhebrew.com/t59-topic#977
ואף אעתיק כאן את מה שכתבתי לו שם, לאחר שעיינתי במאמרו:
העלאת המאמר ששלח לי 'מציץ' הצליחה - עכ"פ, אני הצלחתי להורידו לאחר ההעלאה למחשבי, ואני מקווה שגם אחרים יצליחו בכך.
כעת אכתוב עליו כמה מילים.
מחבר המאמר הזדהה בפניי, אבל ביקש שלא אכתוב שמו ושאמחק שמו מראש המאמר ששלח לי, וכמובן כיבדתי זאת.
כפי שכתב 'מציץ' בהודעתו דלעיל, המאמר אכן נכתב מתוך יראת-שמיים, ובכל זאת יש בו לדעתי כמה נקודות מעניינות, ואני ממליץ לכל אחד להורידו ולקוראו, ובהמשך אולי נדון בחלק מאותן הנקודות.
עכ"פ, לא אמנע מלכתוב כבר עתה, כי קריאת המאמר גרמה לי תענוג גדול.
ראשית, שמחתי לראות, כי בניגוד לגישת ה'אמונה פשוטה' השוררת כיום, בה דנתי במאמרי, עדיין יש בזמננו אברכים שחוץ משטויות כגון דיני הנחת השניצל על הפלטה בשבת, מתעניינים גם בנושאים העומדים ברומו של עולם, באלוקות, בתיאולוגיה, וכשאף אחד לא רואה, אפילו מעיזים לפתוח מו"נ.
אמנם, חיפשתי את שמו של כותב המאמר ב'גוגל', ומצאתי שהוא משתייך לקהילת מאמיני הר"ל מינצברג ז"ל; והנה מתברר עתה, כי לא על חינם נידהו להלה מיכל יהודה קאקוביץ' זל"ל - ואשים מחסום לקולמוסי, פן אשתנק מצחוק.
שנית והוא העיקר, נהניתי לראות כי לא זו בלבד שמעיינים באלוקות, אלא אף מעיזים לפקפק בשטויותיהם של אנשי חב"ד, שהללו מפיצים בכל מקום כביכול מדובר בגופה של יהדות, וכמובן, כשבודקים אחריהם ואפילו מעט, מגלים במהרה את סורחנם הנודף.
רבותיי! שטיפת המוח הציבורית בידי אנשי חב"ד, היא נוראה. הללו, סמוכים על "חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם", כפתגמו של רבם, דומה שהיו יכולים לתת שיעורים גם לגבלס. בכל בית כנסת, בכל בית מדרש, בכל פינה, בכל חור, מטילים הללו את "שיחת השבוע" שלהם, "שיחת הגאולה", "אור וחיות", "כי קרוב", פרסומיו הרבים של שילת שנועדו לשטוף מוחם של מזרחניקעס (השוק הייחודי שלו, וכסף לא חסר לו), וכן הלאה. אנשים כה רבים, מתוך שיעמום, ומהיעדר אלטרנטיבה, נוטלים את עלוניהם ופרסומיהם וקוראים בהם, וכך מתקבעות שטויותיהם בליבם, כביכול הם גופי תורה. הרי סתם אדם לאו בר הכי הוא להתחיל לבדוק אחריהם ולחפש במקורות, וכשהוא קורא שוב ושוב מדברי סורחנם שיש השגח"פ בבע"ח למשל, סוף סוף מתיישב הדבר בדעתו ומתערבל אצלו יחד עם 'הדף היומי' שהוא שומע בכל ערב וכיוצא, עד שנקבע אצלו שכך היא דעת היהדות.
לדעתי, אפוא, פרסום סורחנם, הודעת קלונם, בשורת חרפתם, וגילוי ערוותם של הללו, היא ממש עבודת קודש, הצלה לדורות ממש. מזה כמה שנים שאני עוסק בכך, וב"ה רואה ברכה בעמלי. אמנם אין לי כסף וכוח אדם כמותם, אבל מקובלנו כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. אני קורא לכל אחד ואחד שידע ויודיע בסביבתו, כי בכל פעם שבפרסום חב"די מופיע בהערות "מקור", במקרים רבים מדובר במ"מ שאינו קשור לנושא כלל, ולא מעט פעמים כתוב שם ממש ההיפך. בפרט נטפלים הללו לרמב"ם, שאילו קם לתחייה וראה את מה שהם כותבים משמו בספרי סורחנם, חוששני שהיה קופץ מיד בחזרה לאדמה. אולם, יש שכר לעמלי, ולאור ההד שעוררו ספריי ומאמריי בשנים האחרונות, אני מקווה כי הציבור בסופו של דבר יעמוד על טיבם, ויתן לסילופי סורחנם את המשקל הראוי לו.
תוקן על ידי I_N_RUBIN ב- 03/12/2020 23:38:04
 |
|
|