https://www.youtube.com/watch?v=xRjMtTHS7Uw&list=PL-V05advrlDrADopt7RxjyAw3eYe7sZ3f
הלל בברכה
ביום העצמאות
החלטתי ללמודאת ענין ההלל ביום העצמאות וקראתי מיספר תשובות בניהם של הרב עובדיה יוסף זצ"ל וראיתי שעיקר הטעם של הטוענים שאין לברך מבוססת על דברי בה"ג שאין אומרים הלל עד דמכנפי כולו ישראל שהרב פרש אולי בעקבות דברי הראש שהכוונה שינצלו כל ישראל ולכן לא אומרים הלל אפילו על הצלת מדינה שלמה
והנה מעיון בדברי בה"ג רואים שהוא מדבר על הצלה של כמה אלפים
ונראה שכוונתו שלא אומרים הלל עד שינצלו כמות מספיק גדולה של ישראל כך שמסתמא אם כל ישראל התאספו ודאי יסכימו שיש להודות על ההצלה לכן לא אומרים הלל על הצלה של כמה מאות ואפילו כמה אלפים אבל אם היו נצלים חייהם של עשרות אלפים ובודאי מאות אלפים ובודאי יושבי ארץ ישראל אחרי השואה הנוראה ודאי שכל ישראל היו רוצים להודות על כך
וזה לדעתי הפשט בדברי הבני יונה ששאל הרי בימי חזקיה ובימי החשמונאים הרי לא נצלו כל ישראל ולמה אומרים הלל? אלא כיוון שהמקדש ניצל מסתמא אם כל ישראל היו מתאספים ודאי היו מסכימים לאמר הלל
ספר הלכות גדולות סימן טו - הלכות לולב עמוד רט
קמאי, משום דחג חלוקין קרבנותיו ופסח אין חלוקין קרבנותיו. ויחיד דקאמרינן וגומר בהן את ההלל, לאו יחיד ממש קאמרינן, אלא כל היכא דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון, והאי דקא מפיק להון בלשון יחיד, משום דכד כניפין כלהון ישראל ובעי למימר הלל כל יומא על כל צרה שנגאלין ממנה, אמרי, דאי ס"ד יחיד ממש אבל ציבור יש להם ימים שאומרים בהם, והא (תענית כח ב) כדאיקלע רב לבבל בריש ירחא ואשכח ציבורא דקארו הלילא, אמאי קפיד האי ציבורא הוא, אלא לאו ש"מ אפילו מאה ואפילו כמה אלפי, כל אימת דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון. השתא דאמרת הכי, רב דקפיד דאמר הני יחיד נינהו, וכד שמעינון דקא מדלגין, שבקינון, ואמר מנהג אבותיהם בידיהם. [פסק] שמעת מינה, יחיד דמצלי לחודיה דלאו בי עשרה ביומא דקארו ביה ציבורא הלילא ולא גמרי כגון ראש חודש וחולו של מועד, קארי הלל ומברך תחילה וסוף כי בי עשרה, דהא לא קרינן ציבור אלא לכולהון ישראל.
צרפתי קישור לשיעור קולי
