חזרה לפורום סקופים וחדשות
ראשיכותרות הסקופים
החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום סקופים וחדשות אשכול 793421
דודידו 30.04.2319:06
ישראבלוף ושמו ''צבא העם'': כיצד צה''ל מעודד אבטלה בחברה החרדית. מקרב הגברים היהודים33%לא התגייסו בשנת 2020 לעומת 21.5%בשנת 2000
מאמר דעה/פרשנות
ישראבלוף ושמו "צבא העם": כיצד צה"ל מעודד אבטלה בחברה החרדית
רוצים לשפר את ביצועי המשק, לשחרר את הצעירים החרדים מעול הרבנים ולדרבן אותם להשיג משרות איכותיות? העניקו להם פטור משירות צבאי כבר בגיל 18 – ובמקביל הפסיקו את מתן הקצבאות שלהם
חיים רמון 12:45 29/04/2023 5 דק' קריאה
תגיות:
צה"ל / חרדים / גיוס חרדים
הפגנה נגד חוק הגיוס (צילום: פלאש 90) הפגנה נגד חוק הגיוס (צילום: פלאש 90)
"צבא העם", "שוויון בנטל". אלו סיסמאות נבובות וריקות מתוכן, שכן זה עשרות שנים שצבא העם לא קיים. ומובן מאליו שאין שוויון בנטל בין כלל אזרחיות ואזרחי ישראל זה שנות דור. עצוב שסיסמאות השווא האלו נשמעות מפי ראש ממשלה לשעבר, שרי ביטחון לשעבר, רמטכ"לים לשעבר ואפילו רמטכ"ל מכהן – המודעים היטב למציאות העומדת בסתירה מוחלטת לקלישאות היוצאות מפיהם.
העובדות ברורות. בשנת 2020 רק 48% משנתון בני ה־18 התייצבו בבקו"ם. 45% לא התגייסו כלל, ו־7% עשו שירות לאומי מקוצר בתנאים מפנקים (שנתון כולל את כל חייבי הגיוס על פי חוק שירות ביטחון, לרבות ערבים ונשים). מקרב הגברים היהודים 33% לא התגייסו בשנת 2020 לעומת 21.5% בשנת 2000 – גידול של 65% במספר הלא מתגייסים.
בקרב החרדים התמונה חמורה עוד יותר: בשנת 2000 רק 8% מקרב הלא מתגייסים היו חרדים. בשנת 2020 החרדים היוו 16% מתוך אלה שכף רגלם לא דרכה בבקו"ם. גידול של פי שניים. בנוסף לכך, רק כ־1% עד 2% מכלל חיילי המילואים עושים שירות מילואים.
זה בקושי צבא חצי העם, וברור שאין שום שוויון בנטל.
כל הניסיונות של הממשלה והכנסת להגדיל את מספר המתגייסים מקרב הציבור החרדי נכשלו כישלון חרוץ. מאז קום המדינה ועד יום העצמאות ה־75 לא גויס ולו צעיר חרדי אחד בכפייה, והמצב רק הולך ומחמיר. תהום פעורה בין הקלישאות למציאות.
כמובן, בג"ץ לא פספס אף הזדמנות לתרום את חלקו לתסבוכת, כשפסל את כל הניסיונות לפתרונות שעליהם החליטו הממשלה והכנסת, בטענה שפתרונות אלו פוגעים בעקרון השוויון. באופן לא מפתיע, העובדה שערבים פטורים משירות צבאי, לא הטרידה מעולם את בג"ץ.
רבים בציבור החילוני שקוראים לשוויון בנטל ולגיוס חרדים, מגלים הבנה מוחלטת לפטור מגיוס שניתן לצעירים ערבים, אך אטומים לחלוטין לאופיו המיוחד של הציבור החרדי.
צבא גיוס לישיבות
צעיר חרדי מגיע ללשכת הגיוס. קצין הגיוס, באופן טבעי, מבקש לגייסו לצבא על פי חוק. החרדי טוען "אינני רוצה להתגייס, כי חרדי אני". קצין הגיוס מסביר לו שאם לא יתגייס, הוא חייב ללכת לישיבה.
החרדי משיב "אני לא תלמיד חכם, איני רוצה ללכת לישיבה". הקצין אומר לו "או ישיבה או צבא". החרדי נכנע ואומר "בסדר, אלך לישיבה, אך הרשו לי לעבוד ולפרנס את עצמי".
"לא ולא", עונה הקצין, "אם תעבוד במקביל ללימודים בישיבה – מיד תגויס לצבא". האברך תוהה "אבל ממה אתפרנס?". הקצין מרגיע אותו "אל תדאג, עם ישראל יפרנס אותך".
הדיאלוג הזה אולי דמיוני, אבל הוא מתאר היטב כיצד הפך צה"ל לצג"ל – צבא גיוס לישיבות. אף על פי שאנו פוטרים את רוב ערביי ישראל ואת רוב הבנות הדתיות מגיוס, אנו מתעקשים שלא לפטור חרדים משירות צבאי. אבל לא רק שאנו לא מצליחים לגייס חרדים בדרך זו, התעקשותנו קושרת אותם לישיבות עד השחרור משירות.
היות שרוב החרדים אינם חפצים להתגייס, בכל שנה הם צריכים לבקש פטור משירות צבאי מראש הישיבה. כלומר, במקום לשחרר צעירים חרדים בני 18 עד גיל 26 ללימודים ולעבודה, אנו מכפיפים אותם במו ידינו לשלטון הממסד הרבני ולמרותם של ראשי הישיבות והעסקנים החרדים. קצבאות הקיום לאברכים עולות למשלם המסים קרוב ל־3 מיליארד שקל בשנה, וזאת מלבד התמיכות בישיבות עצמן.
רק בגיל 26 מקבל האברך את הפטור משירות צבאי ויכול להשתחרר מעול הישיבה. בשלב זה אותו אברך לרוב מטופל במשפחה עם מספר ילדים. ללא תואר אקדמי וללא בגרות, סיכויו להשתלב בשוק העבודה הם אפסיים.
מקסם שווא
לאחרונה העלו חברי הכנסת בני גנץ וגדי איזנקוט הצעה האומרת כי צה"ל יבחר את מי שהוא יחפוץ מקרב בני ה־18 והיתר ילכו לשירות לאומי. הצעה זו רק תרע את המצב. ברור שהצבא לא יבחר חרדים, ערבים, חרדיות, ערביות ודתיות. סביר להניח שהצבא גם לא יבחר נערים מהשכבות הסוציו־אקונומיות הנמוכות ביותר שצריך להשקיע בהם יותר משאבים. כלומר, מספר המתגייסים לצה"ל לא רק שלא יעלה – הוא יקטן.
במקביל, תביא תוכנית גנץ־איזנקוט להקמת "צבא" של כ־140 אלף צעירים וצעירות שישרתו בשירות לאומי. במה יעסיקו כל כך הרבה משרתי שירות לאומי? מי יפקח על הצבא הענק הזה? מדובר בפרויקט שיעלה מיליארדים רבים ושתועלתו מועטה. משרתי שירות שישמשו כעובדי כפייה זולים, יחדרו בהדרגה לתוך שוק התעסוקה האזרחי על חשבון העסקתם של עובדים מוחלשים. הנזק הכלכלי של רעיון עוועים זה – מובטח.
יתרה מכך, עד היום כל הניסיונות להקים מערך של שירות לאומי התנדבותי משמעותי נכשלו כישלון חרוץ. אם גנץ ואיזנקוט ינסו לממש תוכנית זו, הם יעוררו התנגדות עצומה בציבור החרדי והערבי, ורק ירחיבו את השסעים בחברה הישראלית.
בשורה התחתונה, התוכנית היא מקסם שווא ללא שום היתכנות חברתית ופוליטית, והיא תסוכל בעודה באִבה.
יש פתרון
הפתרון היחיד לבעיה החברתית האקוטית של גיוס חרדים היא לתת פטור מלא משירות בצה"ל לכל חרדי שאורח חייו ואמונתו אינם מאפשרים לו לשרת בצבא. זאת בדומה לפטור הניתן לצעירים ערבים, לצעירות ערביות, לצעירות חרדיות, לצעירות דתיות ולצעירות מסורתיות (ב־2003 הגשתי הצעת חוק ברוח זו).
יש לנהוג בצעירים החרדים שלא מתגייסים כמו בצעירים וצעירות שפטורים מגיוס כיום. בגיל 18 יקבלו הנערים החרדים פטור ויוכלו לעשות ככל העולם על רוחם – ללכת לישיבה, להיכנס לשוק העבודה או ללכת ללימודים. כמובן, מקבלי הפטור לא יקבלו יותר קצבאות קיום (כפי שצעירים ערבים לא מקבלים).
מימוש התוכנית יוסיף לתקציב המדינה כ־3 מיליארד שקל, וסכום זה יופנה לתשלום בגובה השכר הממוצע במשק לכל חייל בשירות חובה לשנת שירותו השלישית. כך, כשחיילים ישתחררו לאחר שלוש שנות שירות, יהיה בחשבון הבנק שלהם מעל 130 אלף שקל, בנוסף להטבות של חייל משוחרר. כמו כן, שחרור המשאבים המוקצים למימון אברכים כיום יאפשר להעלות את משכורות חיילי החובה בשנתיים הראשונות לשירותם.
יישום תוכנית כזו יחולל מהפכה בחברה החרדית. התוכנית תשחרר את הצעירים החרדים משלטון הממסד הרבני, תדחוף אותם לשוק העבודה ותניע אותם לרכוש השכלה גבוהה כדי להשיג משרות טובות. חלק מהחרדים אפילו יתגייס לצבא מרצונו כדי לזכות בהטבות שהצבא מעניק.
השתלבות החרדים בשוק העבודה תעלה את התמ"ג ב־1%־2%, והמשק כולו ייצא נשכר. יציאתם לעבודה תגדיל את השתלבותם בציבור הכללי, ותסיר מסדר היום את אחת הסוגיות הנפיצות ביותר, הקורעת את החברה הישראלית מאז הקמת המדינה.
לצערי, אין סיכוי שהצעה ברוח הזו תתקבל. המשך המצב הנוכחי נוח ומועיל לצדדים הנִצים: הממסד החרדי נהנה מהזרמות של מיליארדי שקלים ומכך שהצעירים החרדים כפופים למרותו, וגורמים אנטי־חרדיים כמו יאיר לפיד ואביגדור ליברמן יכולים להמשיך להבטיח הבטחות חסרות כיסוי על גיוס המוני של חרדים כדי לקושש כמה מנדטים.
וכך, תמשיך הפוליטיקה הקטנה והקטנונית לנצח את ההיגיון, והחברה הישראלית תוסיף לשלם את המחיר הכלכלי והחברתי על כך.
menahem 30.04.2319:07
1. הבלוג האמיתי של ''צבא העם'' הוא ש79% מהחיילים שנהרגו בבטש הם מהפריפריה
בתגובה להודעה מספר 0
דודידו 30.04.2319:12
4. גם זה נכון: פריפריה - משפחות עולים מברית המועצות לשעבר, אתיופים, דתיים, ועשירונים 3-6
בתגובה להודעה מספר 1
Taltal 30.04.2319:15
7. אתה יודע כמה קיבוצניקים נהרגו ביחס לאחוזים שלהם באוכלסיה? תבדוק ותחזור עם תשובה
בתגובה להודעה מספר 1
menahem 30.04.2319:18
12. אני לא עובד אצלך, אתה מוזמן להביא לפה נתונים ולדון עליהם
בתגובה להודעה מספר 7
Taltal 30.04.2319:20
13. כי אתה מביא נתונים לא רלוונטים אז תעשה עבודה רצינית עד הסוף..
בתגובה להודעה מספר 12
Deep Instinct 30.04.2319:23
17. אל תאתגר אותו עם האמת, הוא לא ישתנה. הוא גם לא קהל היעד, תנגיש את האמת לקהל הגולשים הנאמינים.
בתגובה להודעה מספר 13
אני מהמובייל ובעייתי לי לעשות כרגע מחקר זריז. אשמח אם תוכל לעשות
menahem 30.04.2319:24
18. מה לא רלוונטי בדיוק? איך אתה יכול לומר צבא העם כשרוב מוחלט מהלוחמים הוא מהפריפריה?
בתגובה להודעה מספר 13
אתה מכיר נתון על קיבוצים? מוזמן להביא.
אומר מעט 30.04.2319:21
15. בעבר הרחוק אתה צודק, לא כיום
בתגובה להודעה מספר 7
דודידו 30.04.2319:29
21. זה היה פעם. 78% מההרוגים בפעולות בטש הם מהפריפריה
בתגובה להודעה מספר 7
78% מחללי צה"ל בבט"ש - מהפריפריה: "על הביטוי 'צבא העם' צריך לשים מירכאות"
במשך יותר מ-20 שנה ליקט פרופ' יגיל לוי נתונים, שהתכנסו למחקר עם קביעה צורבת: 78 אחוז מחללי צה"ל בלחימה השוטפת בגדה ובגבול הרצועה הם בני הפריפריה החברתית–מעמדית. "כור ההיתוך הוא הפרה הקדושה של צה"ל", אומר לוי, "אבל למעשה המדינה שמה את נטל הסיכון על גב הצעירים שמגיעים מהשכבות החלשות"
חן ארצי סרור|05.02.22 | 13:45
הר הרצל בירושלים
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ארכיון
(צילום: רויטרס)
בכל פעם שנהרג חייל בפעילות ביטחונית, פרופ' יגיל לוי נדרך. שנים רבות הוא אוסף שם-שם, ובודק אם הוא בן לפריפריה החברתית-מעמדית בישראל. את הניתוח הוא לא מבצע רק על פי מקום מגורים או שם משפחה, אלא באמצעות עשרה פרמטרים שונים כמו מעמד סוציו-אקונומי, שכונת מגורים, השכלה, ומוצא ההורים. לשם כך נדרש מאגר מידע מורכב ומרובד, ופרופ' לוי מלקט אותו מהכתבות בתקשורת, מההספדים, מהרשתות החברתיות של ההרוג ואפילו מתמונת ביתו ושכונתו כפי שהם מופיעים בגוגל מפות. הממצאים בלתי נתפסים. 78 אחוז מההרוגים בלחימה השוטפת בגדה ובגבול עם רצועת עזה הם בניה ובנותיה של הפריפריה החברתית-מעמדית בישראל.
אז למי טוב למות בעד ארצנו? 78 אחוז, רוב מובהק וצורב של מתים, מבשר לנו שצבא העם הוא למעשה צבא הפריפריות, וחלקם בלחימה השוטפת של בני המעמד הבינוני-גבוה ממרכז הארץ הולך ומצטמק עם השנים. את המחקר המקיף שלו החל פרופ' לוי, חוקר יחסי צבא-חברה באוניברסיטה הפתוחה, בשנת 2005. ראשית הוא בחן את ההרוגים במלחמת לבנון הראשונה כבסיס להשוואה, ואז החל לעקוב אחרי כל חלל וחלל שנהרג החל משנת 2000: באינתיפאדה הראשונה, במלחמת לבנון השנייה, במבצעים הצבאיים בעזה ובשמירת הביטחון השוטף והיומיומי בגדה ובגבול עם רצועת עזה. בסטטיסטיקה פרופ' לוי לא מכליל תאונות אימונים או מוות בפיגועי טרור שכוונו נגד אזרחים.
נתונים על חללי צה"ל שנהרגו בפעילות מבצעית ובמלחמות ישראל
"עלינו לשאול את מי הצבא מציב בקדמת הזירה המבצעית?" אומר לוי, "המעקב אחר ההרוגים לא משקף באופן מלא את ההרכב החברתי של הצבא, אבל הוא כן עונה על השאלה על מי מוטל הנטל. הצבא איננו נוטה לעסוק במיפויים אתנו-מעמדיים, לעומת צבא ארצות הברית למשל, שם ידעו לתת ניתוח אתני.
בצה"ל מאז ומתמיד, תחת הפרה הקדושה של כור ההיתוך, לא ספרו כיפות או צבעים. במחקר שלי גיליתי שבמלחמת לבנון הראשונה ההרוגים מהמעמד הבינוני החילוני, כולל מזרחים שהגיעו מהמעמד הזה, היו 68 אחוז.
באינתיפאדה השנייה (עד שנת 2005) ההרוגים מהמעמד הבינוני-גבוה ירדו ל-45 אחוז, והוואקום הזה התמלא בקבוצות של מהגרים, מזרחים, דתיים, דרוזים ונשים. מספר ההרוגים מהקבוצות הללו זינק ל-55 אחוז.
ניתוח יותר מדויק של הנתונים מראה שבמלחמת לבנון השנייה או אפילו ב'צוק איתן' יש עלייה בהרוגים ממעמד בינוני-גבוה, כי מעורבות בלחימה האינטנסיבית יחידות מיוחדות, חיל הים וחיל האוויר. אבל אם בוחנים את ההרוגים רק בפעילות של ביטחון שוטף, רואים שהמשקל של המעמד הבינוני-גבוה מתכווץ מ-45 אחוז ל-22 אחוז.
78 אחוז מההרוגים בתפעול הביטחון השוטף מגיעים מהפריפריה החברתית-מעמדית, ולמעשה מדינת ישראל שמה את נטל החשיפה והסיכון היומיומי על גבם של הצעירים שמגיעים מהשכבות החלשות יותר במדינת ישראל".
נייר הלקמוס של ההרוגים
כשסמ"ר בראל חדריה שמואלי נהרג בגבול רצועת עזה, יצאו לוחמים ואזרחים למחאת רשת שביקשה לשנות את כללי הפתיחה באש. המחאה הזו, בצורות רבות, דמתה למחאות של מקרים שונים בתכלית: למשל התמיכה בחייל אלאור אזריה שירה במחבל והרג אותו על אף שהיה מנוטרל, או מחאת הרשת למען החייל דוד אדמוב, שכונה "דוד הנחלאווי", ונצפה בסרטון דורך נשק על נער פלסטיני שהתעמת עימו בחברון.
אמנם אין דמיון בין נסיבות מותו של חדריה למעשיהם של אזריה ואדמוב, אבל שלושת המקרים גררו תגובה דומה - מחאה עממית שדרשה גיבוי ללוחמים ונולדה בקרב הצווארון הכחול של הצבא. "למחאות הללו יש סממנים מעמדיים ואתניים", אומר לוי, "החיילים ובני משפחתם בעצם אומרים לחברה הישראלית: 'אנחנו עושים את העבודה הכי כפוית טובה ומלוכלכת, ואנחנו לא מתוגמלים בכסף או בסטטוס. הדרישה שלנו היא גיבוי'.
ואכן שיח ההפקרה היה חזק מאוד בפרשת אזריה, ולהבדיל, הוא חוזר עכשיו בפרשת חדריה בטענה שהצבא לא מאפשר לחיילים להגן על עצמם". למרות השוני המהותי בין השניים, ההזדהות איתם נשענת על אותו בסיס - הזדהות של קבוצות חלשות עם בניהם שנמצאים באופן תמידי במוקדי החיכוך, תוך סכנת חיים ובלי הטבות ומקפצות באזרחות.
אלאור אזריה, בראל שמואלי
שיח הפקרה חזק בשתי הפרשות. אלאור אזריה ובראל חדריה שמואלי
(צילום: AFP, דוברות המשטרה)
כלומר, נייר הלקמוס של ההרוגים בבט"ש מלמד לא רק על פגיעה בחיי אדם, אלא על מי נדרשים לעשות את העבודה הבלתי אפשרית שדורשת חיכוך יומיומי עם האויב ועם חברה אזרחית ולשאת גם במחיר המוסרי. דוגמה אקטואלית במיוחד היא מותו של עמאר אסעד, פלסטיני בן 80 שהופקר על ידי חיילי גדוד נצח יהודה ומת מהתקף לב.
גם פה מדובר בחיילים שמגיעים מהפריפריה החברתית המובהקת של מדינת ישראל - יוצאי החברה החרדית. "גם בתוך קבוצות שוליים יש היררכיה", אומר לוי, "החרדי האשכנזי יגיע ליחידות חרדיות בצנחנים או למערך הטכנולוגי, והחרדי הספרדי יגיע לנצח יהודה ויעשה את העבודה הכי קשה ושוחקת עם מי שהוא הכי הורגל לשנוא".
פרופ' לוי זכה לאחרונה בפרס "הישג הקריירה" של האגודה האמריקאית לחקר יחסי צבא-חברה. זהו פרס יוקרתי שמכיר בהישגיו הרבים של לוי בניתוח מורכבות החברה הישראלית ומערכת היחסים שלה עם צבא העם. "הביטוי 'צבא העם' הוא ביטוי שצריך לשים עליו מירכאות", לוי מבקש, "הוא שגור על הלשון משנות ה-90, בגלל הפאניקה המוסרית שמא הוא הולך להיעלם לנו, וזה אומר הכל. כפי שזה נראה כרגע, מודל גיוס החובה לא ישרוד לאורך זמן, כיוון שאחת הסתירות המרכזיות היא שלמרות שנראה שהצבא הוא מרחב של מוביליות, ובעל אידיאולוגיה של שוויון, הוא למעשה מקבע אי-שוויון.
אמנם קבוצות פריפריאליות מטפסות בתוך הצבא וזוכות למוביליות, אבל אלו 'מדרגות נעות יורדות' - כלומר אמנם יש התקדמות בתפקידי קצונה ולחימה, אבל אלו תפקידים שאיבדו את היוקרה החברתית והכלכלית שלהם בחברה האזרחית ככל שהמערך הטכנולוגי התפתח. אחת הסכנות הגדולות של צבא מקצועי היא שהוא יהיה כתובת לעניים, לאוכלוסיות חלשות וללאומנים, וכרגע הצבא מקדם מבלי משים את המעבר שלו לצבא מקצועי. בסופו של דבר, תופעת ההסללה בצבא קיימת מאז ומעולם, היא פשוט לובשת צורות שונות. כיום ילדי המרכז מופנים אל המערך הטכנולוגי ואל היחידות המיוחדות".
אפקט הצווארון הוורוד
התפתחותו המרשימה של המערך הטכנולוגי בצבא, לצד בועת ההיי־טק העצומה שצמחה בחברה הישראלית, רק מחדדת את גודלם של הפערים. נראה שבצה"ל הפנימו את הביקורת הזו, ונעשים מספר צעדים חשובים כדי שבני ובנות הפריפריה יגיעו גם הם אל המקצועות הטכנולוגיים מתוך דאגה ואחריות, וגם מתוך אינטרס להרחיב את כוח האדם.
"הצבא נמצא בריצת אמוק בשביל לשווק או לקדם את הנגישות של המקצועות הטכנולוגיים לפריפריה", אומר לוי, "הוא עושה את זה כי הוא מבין שהוא מאבד לגיטימציה ככל שהביקורת גוברת, וגם מתוך הבנה שכשהמערך הטכנולוגי יירד לדרום יהיה קשה יותר לגייס את ילדי המרכז. צריך לומר שחלק מהפעולות, כמו שליחת מורות חיילות לפריפריה בשביל ללמד את המקצועות המדעיים, מעלה שאלה על המקום של הצבא במקום מערכת החינוך".
אני שמה סימני שאלה על הבחירה הזו של צה"ל, גם אם היא חיובית בבסיסה. ראשית, גם אם יותר ילדים מהפריפריה יגיעו למערך הטכנולוגי, עדיין ילדי המעמד הבינוני-גבוה לא מגיעים מספיק אל התפקידים הקרביים, בטח לא אל תפקידי הבט"ש השוחקים והמסוכנים. כלומר, המשוואה מתאזנת רק בצד אחד שלה. לוי מסכים. "גם אם נראה שינוי קל בבועת ההיי־טק, לא נראה שינוי במרחב הכי קשה - מי הולך להתחכך יומיום בסכנת המוות? יש שינוי חיובי, אבל עדיין בקושי רואים את הנער מרמת השרון בחטיבת כפיר".
פרופסור יגיל לוי
פרופ' יגיל לוי
(צילום: הרצל יוסף)
שאלה נוספת היא האם תפקידו של הצבא הוא להמשיך ולנפח את בועת ההייטק, שיצאה מכל פרופורציה, או לעשות בדק בית מהותי בנוגע לגיוס חיילי החובה שלו. "הצבא צריך לשנות ככל האפשר את גיוס החובה", לוי מסכים, "זה מודל שעדיין מצליח, אבל זה זמני. בשביל לתת לו משך חיים צריך לעבור לגיוס בררני לפי קריטריונים שקופים וברורים, ובלי משחקי מספרים כמו לגבי חרדים. גם מענקי השחרור הם כלי שיכול להבטיח צמצום פערים בהשכלה למי שלא השתלבו במערך הטכנולוגי. נדרש פה פיצוח מורכב. אגב, הכניסה של נשים אל המערך הלוחם גם משקפת את הירידה בערכו בחברה הישראלית, והעובדה שהצבא נזקק למאגרי כוח אדם חדשים גם נתפסת כמאיצה ירידת ערך. לא סתם ההחלטה הזו קשה לעיכול גם למי שאיננו דתי אדוק. היא פוגעת באתוס ה'גבריות' של הלוחמים, שהוא למעשה ההון הסימבולי היחיד שנותר לרבים מהם". התפיסה ולפיה נשים מורידות ערך של מקצועות ברגע שהן נכנסות אליהם כשוות, נכונה גם על מקצועות באזרחות. התופעה הזו נקראת "אפקט הצווארון הוורוד".
בסופו של דבר הצבא הוא מראה כואבת של החברה הישראלית כולה. צבא הפריפריות משקף בחדות ובבוטות את מארג הכוחות החברתי שבו אנו נתונים. אנחנו רואים את הפערים הללו בהשכלה הגבוהה, במקצועות החופשיים, ברמות האלימות, בקשיים הנפשיים, באיכות הרפואה או השירותים החברתיים. עם זינוק המחירים הנוכחי וטיפוח בועת ההיי־טק הישראלית, הפערים רק יחריפו והמעמדות יתקבעו. את המחיר ישלמו, שוב, הילדים שנולדו במקום הלא נכון.
עוד באותו עניין: במחקרו של פרופ' לוי הוא מונה את ההרוגים שהגיעו מקרב ההתנחלויות והציונות הדתית כפריפריה חברתית-מעמדית. מתוך 78 אחוז של הרוגים בבט"ש שמגיעים מהפריפריה החברתית-מעמדית, כחמישית, 17 אחוז מכלל ההרוגים, מגיעים מהציונות הדתית. מדובר על 7.5 אחוזים מכלל ההרוגים בבט"ש. ככלל, בני הציונות דתית מגיעים לרוב אל היחידות שנחשבות ליותר איכותיות (צנחנים, שריון, יחידות מיוחדות) וגם האחוז שלהם ביציאה לקצונה גבוה יותר, אך הם משרתים בשיעורים גבוהים גם בחטיבת כפיר.
מצאתם טעות? כתבו לנו | המייל האדום גם בווטסאפ
דודידו 30.04.2319:07
2. תקציר:מקרב הגברים היהודים 33% לא התגייסו בשנת 2020. 16% חרדים, 17% חילונים.
בתגובה להודעה מספר 0
רק כ־1% עד 2% מכלל חיילי המילואים (החיילים שהשתחררו מצהל בגילים המתאימים) עושים שירות מילואים.
זה בקושי צבא חצי העם, וברור שאין שום שוויון בנטל.
Taltal 30.04.2319:16
9. 10 אחוז מתוך האוכלסיה החרדית בגיל 18 מתגייסים..
בתגובה להודעה מספר 2
70 אחוז משאר האוכלסיה מתגייסים..תצייג את זה ככה זה נראה יותר פשוט ונכון..
מת לדעת 30.04.2319:22
16. נא לדייק - 16% חרדים לא התגייסו (מתוך 1.2 מיליון חרדים), 17% משאר האוכלוסיה היהודית (מתוך 5.8 מיליון איש)
בתגובה להודעה מספר 2
זה בערך פי 5 משתמטים אצל החרדים מאשר באוכלוסיה היהודית
דודידו 30.04.2319:32
23. לא לא מבין הגברים היהודים שלא התגייסו 16% חרדים + 17% לא חרדים סהכ 33%
בתגובה להודעה מספר 16
Sceptical 30.04.2319:25
19. חחחח ואתה צוחק על לפיד שהוא חסר השכלה...
בתגובה להודעה מספר 2
ג'ק ספארו 30.04.2319:11
3. לא קראתי הכל, אבל יש פרט שחשוב לזכור - הפוליטיקאים החרדים עשו ככל שביכולתם למונע את הורדת גיל הפטור
בתגובה להודעה מספר 0
מחשש שיעזבו את הישיבות.
דודידו 30.04.2319:13
5. הגיע הזמן לשחרר את הצעירים החרדים מהשבי
בתגובה להודעה מספר 3
לדעתי בסופו של דבר חלק מהם התגייסו ואחוז החרדים המתגייסים יעלה
Taltal 30.04.2319:17
11. וגם את כל בני הנוער בני 18 לשחרר את כולם מי שרוצה שיתגייס ומי שלא שיעבוד בלי בלי קצבאות.
בתגובה להודעה מספר 5
דצכ_עדש 30.04.2319:14
6. אכן
בתגובה להודעה מספר 3
פטור חרדים בגיל צעיר יותר יגרום להרבה מאוד בני נוער ורווקים חרדים לצאת ללימודים ועבודה (ואפילו לצבא).
עצם הנצחת הקונפליקט הזה גורמת לרתיעה מהצבא.
Existent 30.04.2319:16
8. חוסר השוויון זה הטעות הגדולה ביותר של בן גוריון
בתגובה להודעה מספר 0
שאיפשר לחברה שלמה שהולכת וגדלה פשוט להשתמט משירות
דודידו 30.04.2319:17
10. השינוי יאפשר תשלום בגובה השכר הממוצע במשק לכל חייל חובה בשנתו השלישית. כשחייל ישתחרר, יהיה בחשבוןהבנק שלו מעל 130 אלף שח
בתגובה להודעה מספר 0
Naf869 30.04.2319:21
14. הצעה מעולה. רק שזה לעולם לא יקרה
בתגובה להודעה מספר 0
כי אפילו אם 120 חברי כנסת יצביעו בעד ההצעה הזאת, בג"ץ יפסול.
Deep Instinct 30.04.2319:26
20. חלום שלי לפטור חרדים מגיוס לחלוטין / לגייס בכפייה. בשני המקרים יגדל שיעור הבורחים
בתגובה להודעה מספר 0
ישראלי5 30.04.2319:31
22. לגמרי נכון
בתגובה להודעה מספר 20
לשחרר את הצעירים החרדים מגיוס חובה .
למרות הקושי המוסרי הם בשום מצב לא יאיישו את מחלקות גולני או גבעתי .
הפחד הכי גדול שלהוא שישחררו מגיוס חובה.
כל הזכויות שמורות לרוטר.נט בע"מ ©