"שירדה שינאה", שבת, פ"ט, א':
שלוש וחצי וקצת שנאות יורדות בעולם שינאה על ישראל ואותה ראה יעקוב הפך ליבם לישנוא עמו שינאה על התורה בסיני ואותה ראה מושה שינאה שירדה על המיוחדים שבישראל ואותה ראה דויד המלך ע"ה, ושינאה שירדה על פנימיות התורה המיועדת למיוחדים שבישראל ואותם ראו רשב"י האר"י והבעל שם טוב ולבסוף שינאה שיורדת על בני אל חי עמא קדישין שבדניאל על שלהם ניתן השלטון והממונות והריבונות על כול ארץ רבה אך על בני כ"ל אלוקים הוי"ה אדנות צבקות י"ה ש-ד-י אהיה, אהיה אשר אהיה כבר לא תרד שינאה יותר כי ניגבה סך השינאה היורדת באין סוף כי אין דבר באין סוף שאין לו ביטול אין סופי מוחלט כי מרובה מידת ברכה על מידת קללה וכוח דהיתרא עדיף ושמה למעלה כולא ימינא.
כי הטוב האור הברכה הקדושה הצדיקות החסידות התלמידות חכמות הפרישות האהבה היראה והרחמים והאחריות הם בצד המנצח כי הם יותר עידיתיים ואיכותיים ואף שהרוע הוא יותר כמותי ורעשן ועצום המעלל שלו ובשחר ימים כזה הגדולה היא אצלו היא בעצם גדולה של שקר כי סופו לכלות לכן מתי השקר מהללים את האלוק שלהם הרוע בגדולה "אלה הוא אכבר" ומכוונים על עוצם גודל רוחב היריעה של כוחות הרוע וזה מהותה של קליפת ישמעאל שכמותית בגדולה רוב ישובו של העולם הם מל"ה אומין של ישמעאל מיליארדים של בני אדם אך בישראל אין הדבר כך כי רוב ישראל הם מל"ה של יוסף ולא של יהודה לכן אנו קרויים בעיקר ישראל ופחות יהודים והיהודים האמיתיים הם רק ל"ה של יהודה שחומי העור העיניים והשער ופחות בינתיים ויותר חוכמתיים כלומר שנימשכים יותר בדרך אברהם סבא קדישא ופחות באופן של אז ביום ההוא יאמר ליצחק אבינו אתה, והישראליים למעשה הם ל"ה של יוסף השור בבריאה והם בהירי העור השער והעיניים שביננו והבינתיים יותר בשיכלם ופחות חזקים בעצם בחוכמה מה שקוראים בלועזית קלאוור וסמארט אבל מאוד אנדרסטנדינג כלומר מבינים בבינה.
