| נשלח ב-2/3/2003 13:22 |
 |
| |
צדק!
אמנם הצדק חד הוא ומוחלט הוא,
בכל זאת נראה שאפשר לחלקו לשני משמעויות:
א. צדק משפטי- צדק המבוסס על הדין.
ב. צדק כולל- צדק הלוקח בחשבון גם נתונים שאינם מובאים במשפט, כמו חולשה, קושי וכדו'
הצדק הכולל הוא זה שממנו נובע הויתור.
מהי ההגדרה המדויקת לויתור?
אם יש למישהו הגדרה מדויקת אנא יכתוב, ומתוך כך נוכל להגיע למסקנה מתי ראוי לותר ומתי לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2003 13:57 |
|
| |
פגית
צדק- מהמילה צודק, נכון, ראוי, ישר
כדי לקבוע אם הענין צודק, נכון וישר ישנם חוקים משפטיים של הדת ואו החברה.
בין אדם לעצמו, לחברו, לסביבתו, למדינתו וכו'.
למה קישרת ויתור לצדק- האם התכוונת שהמעשה מצדיק ויתור?
ויתור- היא דרגה אחרת לפשרה.
ויתור- נטמעה בו הסטיגמה של הקרבה למען...מתוך אין ברירה, כורח שלא כפשרה.
אולם ויתור אם מטרתו לעזור הוא ויתור שנותר עם ההסכמה לעשות משהו אחר ממה שהיה רצון לעשותו מלכתחילה, להעדיף משהו אחר למען מישהו או עצמך מתוך בחירה ולא מכורח.
ויתור למען עזרה, חסד, רחמים, כל המידות הטובות גם בהתאם לסדר העדיפויות שאדם צריך להתנהג לפיהן.
תוקן על ידי - degelltd - 3/2/2003 1:58:03 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2003 14:33 |
|
| |
צדק כולל-
אינו ויתור, אלא תנאי לעשיית צדק תוך הכרה ביכולתנו המוגבלת לחקירת האמת המוחלטת:
אלוהים בוחן כליות ולב...
או התחשבות ברקע שיכולה להיות לחומרה או לקולה.
לדוגמא:אדם הנשפט על עברה מספר פעמים,ההתחשבות ברקע הופכת לחומרה.
ויתור-
הינו ביטול העצמי מול האחר, על ידי מחילה על זכותי בזמן צורך אמיתי.
המילה ויתור אינה מוזכרת בתנ"ך ומוזכרת במסכת נדרים ל"ב: "אפילו ויתור אסור במודר ההנאה".
היום אנו תופסים את המילה "ויתור" כמושג נאור לכאורה, אך אין הוא נאור ולו רק בגלל שאינך קיים כשאתה מקיים אותו.
צדק ומשפט-
צדק אמיתי ומוחלט הוא אלוהי, שנאמר:
"צדק ומשפט מכון כסאך".
פגית,
תודה על השאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2003 09:40 |
|
| |
פגית,
הבדלת בטוב טעם בין הצדק הניתן לקביעה בגבולות קונקרטיים, לצדק הדורש התחשבויות מקיפות.
האחרון הוא תלוי לפי רוחב מבטו של כל אחד. לכן משתנה האובייקטיביות מאדם לאדם [אוהבים לקרוא לזה סובייקטיבי - שלא בצדק].
לא ניתן בקלות לתבוע מהשני את הצדק הזה לפי מה שאני מזהה, כל שאין לי הוכחות שההוא גם מזהה אלא פשוט מתעלם בזדון.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2003 11:38 |
|
| |
פגית
אני אתעכב בעיקר על עניין הויתור, אגב אולי זה עונה גם לעצם החלוקה.
הויתור משמעותו ככה: נניח ויש לראובן 100 שקלים מיותרים, ולשמעון חסרים מאה שקלים בדיוק, הרי שעל פי דין ומשפט אין שמעון יכול לקחת את מאה השקלים של ראובן ואין הם מגיעים לו, אך יודע ראובן שיותר שלימות יהיה אילו יפקיר לפני שמעון את ה100 שקל שלו ויזכה בהם, נכון?????
זהו עיקרון הויתור, בו אדם מנתק מעצמו מה שיש לו לטובת תועלת יותר גדולה שיהא מזה.
הובנתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2003 11:45 |
|
| |
תודה לכל העונים:
יהוסף היטבת להגדיר וענית על שאלתי במלואה. תודה!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2003 18:02 |
|
| |
יהוסף יקר,
זה אינו עיקרון הויתור ,פה מדובר ברצון חופשי.
ויתור משמעו סוג של אלטרואיזם,"להקריב" משהו מעצמך,נתינה מתוך הקרבה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2003 18:08 |
|
| |
לא הבנתי!
הן גם התנתקות שאני דיברתי עליה היא "הקרבה".
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2003 18:16 |
|
| |
הויתור הוא לא לתועלת גדולה יותר ,אלא נובע מתוך הקרבה עצמית:
ויתור-
הינו ביטול העצמי מול האחר, על ידי מחילה על זכותי בזמן צורך אמיתי.
הדוגמא שאתה נתת היא נתינה מתוך רצון חופשי - בבחינת: "זה נהנה, וזה לא חסר".
אשתמש בדוגמתך כדי להבהיר את מהות הויתור:
שמעון זקוק לכל ה100 שקלים,ובכל זאת נותן מחציתם לחברו, שמעון לא יוצא "פרייר" ונותן את מלוא הסכום עד כדי התבטלות עצמית,
אלא, מפחית מעצמו 50 ש"ח, כדי שגם האחר יהנה.
דוגמא ברורה להפחתת התועלת העצמית.
תוקן על ידי - YenMuza - 3/3/2003 6:34:19 PM
|
|
|
|
|
