הואיל ולפי כותרת האשכול - נושאו הוא השגחה פרטית. והואיל ובאשכול זה - כמו גם באשכול אחר - הועלו שאלות בנושא, אני רוצה להתייחס לאשכול ההשגחה. אינני רוצה להתייחס לדברים באשכול השני, מכיוון שאינני יודע באמת מה נאמר ולמה ולא בדקתי את נכונות הדברים. אבל כאן, שהנושא הוא השגחה באופן כללי, אכתוב זאת.
לאמונה בה' - ובהשגחה - יש כמה רמות.
באופן כללי אפשר לחלק, למשל, לאמונה באלוקים פילוסופי שמנהיג את העולם כ"בירה דולקת" (מגדל מואר) - כמו שדרשו חז"ל על מה שראה אברהם, משמע - מנהיג את החיים בעולם באופן שבו העולם ימשיך לחיות.
יש גם אמונה באלוקים שמשגיח על מעשי בני אדם, משמע - מנהיג את העולם באופן שהצדיקים יקבלו שכר והרשעים ייענשו.
ויש גם אמונה - בדבר שאקרא לו, לצורך העניין - "האמונה בהנהגת פרטי עולם מושלמים" (להלן:אנפע"ם). אמונה זו משמעותה, שאם למשל מצאנו גימטריה זהה לשני דברים, הרי שבהכרח יש ביניהם קשר אלוקי הדוק שמסביר פרטים לא ברורים, וכן כל כיו"ב.
אני מאמין, באופן עקרוני, בכל רמות האמונה. זאת אומרת, אני מאמין שיש השגחה מושלמת - מההשגחה הכללית היותר ועד ההשגחה הפרטית ביותר. אבל, השאלה במה להאמין היא שאלה מעשית - על מה לחשוב, את מה לבדוק וכיצד לשפר את עבודת ה'. ולכן אני אומר: מבחינתנו היום לפחות, העיקר צריך להיות באמונה של בניין האמונה האישית, וחוט שדרה אמוני לאדם. דהיינו, אם למשל קורה דבר, אל לנו להתעמק בשאלות כמו האם יש מנהיג לבירה (זה היה מתאים בזמן אברהם למשל, שאמרו אחת לאלף ותרנ"ו שנה הרקיע מתמוטט), או האם נכונה אמונת האנפע"ם. אלא צריך לברר ולשפר את הבנת כוחות הנפש הפועלות - ביחיד ובציבור, ויחסי הגומלין ביניהם וכל כיו"ב. מכיוון שזה הדבר המוכר ומובן בעולמנו, והקב"ה לא ברא את העולם על מנת שנתעמק בדברים שאינם בהשגתנו, ועל כגון זה נאמר, שאין לנו עסק בנסתרות. לכן אני חושב גם שאין טעם לחפש פילוסופית האם יש או אין השגחה במובנים כמו אנפע"ם וכדומה, אלא צריך לברר את העיקר דרך האדם והחברה, וכמובן שבכל דור זה משתנה, כי בכל דור אפשרויות ההבנה שהקב"ה מציב לפתחנו הם שונות, ואנו צריכים להתאים את עצמנו לשפע השכל האלוקי השופע על העולם בכל פעם ופעם.
ועוד הערה: דווקא תורת הקבלה, נותנת אפשרות להבין זאת יותר בקלות, באשר היא מייחסת כל דבר לכוחות במציאות. זאת אומרת, יש כוח דין יש כוח חסד. אין דברים שקורים סתם כי הקב"ה רצה. זה היה טוב אולי לפני אלפיים שנה, אבל בעידן החדש זה חידוש - אולי לא רק של בעלי הקבלה אלא גם של חכמי ישראל והדתות האחרות והמשכילים בכלל (שהרי הקב"ה משפיע את שפע השכל על כל העולם), אבל גם תורת הקבלה הצטרפה לחידוש זה של הבחנה בכוחות המציאות, וסיווג אותם כוחות לפי הגיון מסויים בכל מצב ומצב שהוא. ובאשר הקבלה עושה זאת דווקא לחלק הניסים - זהו יתרון להבינם כראוי, ולא להאמין בהם באמונה פתאיית.
 |
|
|
