| נשלח ב-12/3/2003 22:13 |
 |
| |
שחרית
איפה לקחת שר' חיים ויטל כותב שהוא מנהג יחידים, כמדומה שהוא לא כותב כך.
ואם אני כבר כותב לך, אז איך זה מבלי לאחל מזל טוב לבן הנולד, ושנכנס בבריתו של אברהם אבינו עליו השלום. וכפי שמאחלים בחוגים שלנו: אידישע און חסידישע נחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2003 22:34 |
|
| |
מסתברא,
לפי מה שאני יודעת, העותק הקדום ביותר של הספר "סדר היום" נדפס בשנת ששון וש'מ'ח'ה = שנ"ט בונציה (יש עותק אחד שלו בירושלים ואחד בבר-אילן בנדירים).
מאיפה אתה מכיר עותק משל"ד?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2003 22:41 |
|
| |
הם מובאים ראשונה בסדר היום הנ"ל. וגם זכור לי ב"הנהגות" שפירסם שכטר מחבורת הרמ"ק בצפת שם מוזכר המנהג. אך זה כבר מופיע בסידוריפ שלפני סידור השל"ה תע"ז כפי שמציין כהן במקורות וקורות. ב"סדר תפילת כל השנה" אמשטרדם תכז, תמ"א, למשל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2003 23:31 |
|
| |
חפרפרת
ועותק אחד בספריית חב"ד:
http://www.chabadlibrary.org/catalog/C47/C47276.HTM
מסתברא
המקור הראשון שראיתי הוא עונג שבת שנדפס בשנת תס. אבל שם לא נזכר שהוא מהרמ"ק
כן, ראיתי שהוא גם בסדר היום. האם סדר היום לקח מהרמ"ק?
תוקן על ידי - הלבן - 3/12/2003 11:46:26 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2003 00:32 |
|
| |
טעות טעיתי ואכן דפוס הראשון בשנת שנ"ט.
אינני חושב ש'סדר היום' משקף מנהגי הרמ"ק, אעפ"י שלפעמים הם חופפים. אני כתבתי צפת על סמך ה"הנהגות" של צפת בזמן הרמ"ק וש"עין זיתן", מקום מגורו של בעל סדר היום, סמוך לצפת.
מאיפה לקח היעב"ץ לנקוב בשם הרמ"ק אינני יודע?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2003 01:04 |
|
| |
היעב"ץ לקח כנראה מסידור השל"ה
השאלה היא מי לקח ממי, הרמ"ק מסדר היום, או הפוך?
האמת נראה שר' משה ב"ר מכיר חיי קצת אחרי הרמ"ק, אבל מעולם לא בדקתי, אם הוא לקח את הנהגותיו מהאריז"ל והרח"ו ואם לקח מהרמ"ק
תוקן על ידי - הלבן - 3/13/2003 1:49:49 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2003 05:00 |
|
| |
הלבן,
תודות על הברכות, יתברך המברך.
לגבי ברכת 'מגביה שפלים', ודאי שהאר"י לא היה הראשון שהתנגד אליה. חלמיש מביא במאמרו רפרנסים רבים להתבטאויות רבניות נגד הברכה הזו, עפ"ר מן הטעם שציינת - התנגדות לברכות לא מן התלמוד.
עם זאת מוצאים את הברכה בהרבה סידורים ישנים רבים! היא נמצאת כבר בסידור רע"ג ורב נטרונאי גאון מונה אותה בין מאה ברכות שלו.
מה שטוען חלמיש הוא שלמרות הפופולריות של הברכה הזו, מה שגרם להוצאתה בסופו של דבר מרוב רובם של הסידורים היה התנגדותו של האר"י, שעל פיה פסק הר"י קארו.
(סדרת מאמריו של חלמיש בנושא ברכות נדירות לא נמצאת פה לידי, מה גם שקראתים לפני כמה שנים והרי לפתח הזיכרון רובצת השיכחה, כך שאני מקווה שאני מדייקת)
אם הקריטריון לדחיית ברכות הוא העובדה שהן לא מופיעות בתלמוד, הרי שעולה השאלה מדוע שפר גורלה של ברכת 'הנותן ליעף כוח' למשל, שגם מקורה אינו תלמודי לעומת 'מגביה שפלים'. חלמיש טוען שלמרות ההתנגדות אליה 'הנותן ליעף כוח' שרדה בגלל ההכשר שנתן לה האר"י.
כלומר, דרכי התפתחות התפילה, גם אם אינן מוזרות כפי שגרס אלבוגן... הן מעניינות ולא תמיד ניתן לתת תשובה חדה וחלקה לשאלות שעולות לגביה.
לגבי היחס לברכות שאינן תלמודיות, ראה גם את הפרק השני בספרה של רות לנגר "To worship G-d properly"
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2003 05:51 |
|
| |
מאמריו של חלמיש נאספו בינתיים לתוך ספרו "הקבלה" בתפלה בהלכה ובמנהג.
בנוגע מגביה שפלים אינו מזכיר שום דבר על דעת האר"י, והרי אין שייך לכתוב שרבי יוסף קארו לא הכניס משהו על פי אר"י. כידוע שלמרות פירוסומו של האר"י לא נהג הב"י על פיו ובוודאי לא כתב על פיו. והרי השו"ע כבר נדפס בשנת שכה, טרם שזרחה שמשו של האר"י.
ואכן בנוגע ליעף כח, כותב כדברייך
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2003 12:20 |
|
| |
בשלחן ערוך הרב סי' מו ס"ו דן בנושא החילוק בין הנותן ליעף כח ובין מגביה שפלים, ומחלק ביניהם לפי הכלל שתלוי אם הברכה נתפשטה תקנתם ברוב הציבור.
נכון שהיא מובאת בכתבי האריז"ל, אבל כפי שכותב מסתברא, השלחן ערוך נדפס הרבה לפני התפשטות תורת האריז"ל. אמנם העובדה הזאת שברכה זאת התפשטה במנהגי האשכנזים מובאת בסמ"ג, ובטור סי' מו בשם סידורי אשכנז, ובודאי ובודאי שהטור היה כמה מאות שנים לפני האריז"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2003 12:56 |
|
| |
המנהג להסתובב ב"בואי בשלום" ידוע לנו כביטוי לקבלת שבת המלכה.
אך קראתי שהמנהג בא כי בביהכ"נ בצפת [שם היה גר מחבר ה"לכה דודי" - ר' שלמה אלקבץ] פנו לכיוון הר מירון היכן שקבור רשב"י ופתחו את הדלת לקראת משיח עליו בישר רשב"י.
האם יש מקור אמין לדבר?
|
|
|
|
|
