|
|
| נשלח ב-28/12/2003 09:05 |
|
| |
יש לי השערה ואשמח אם מישהו מהכותבים יוכל להתיחס עליה.
בספרו של פרופסור עזרא פליישר 'תפילה ומנהגי תפילה בארץ ישראל בתקופת הגניזה', שהוא ספר מרשים כשלעצמו וראוי לצרפו למדף הספרים של עצכ"ח, מובאים מספר מנהגים של בני א"י בפוסטאט, שלפתע מופיעים בצורה מחודשת בימי האר"י בצפת. שני מנהגים שאני זוכר הם קבלת שבת שלנו שהתגלגלה ממנהג ארץ ישראלי לפתיחת תפילות שבת וחג במזמורים מענין היום. כידוע מנהג קבלת שבת לא היה ידוע לא באשכנז ולא בספרד. ומנהג שני הוא הקפות בשמחת תורה, שמקובל לומר שהוא רק מתקופת האר"י.
האם יתכן לומר שמנהגי ארץ ישראל קדומים אלו התגלגלו לצפת של האר"י הקדוש דרך המוסתערבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2003 08:10 |
|
| |
על מוצאם של מנהגי אשכנז, ראה במבוא למנהגים דק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש, מכון ירושלים תשמח, עמ'78-85 , הכותב, בחן את חילוקי המנהגים שבספר חילוקי המנהגים שבין בני בבל ובני ארץ ישראל אחד לאחד, ומצא שמתוך 50 המנהגים הניתנים להשוואה, 20 מנהגים של ה"אשכנזים" הם כמנהגי בבל, 16 הם כמנהגי א"י, וביתר ה-14, השפעות מעורבות.
ממסקנותיו: תחילה היתה ההשפעה הארץ ישראלית חזקה יותר, ורק כשנשכחו מנהגי ארץ ישראל, אומצו המנהגים הבבליים.
תוקן על ידי - נישטאיך - 29/12/2003 8:22:00
תוקן על ידי - נישטאיך - 29/12/2003 8:43:22
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2003 13:17 |
|
| |
בענין "אחיזת הציצית בשעת קריאת שמע"' ועל ה"יהירות" באחיזתן, ראו את דברי דניאל שפרבר במנהגי ישראל ב' מעמוד פז. לדבריו, התנגדות גאוני בבל היתה למנהג הארץ ישראלי, ודוחה בהערה 26 את דברי אלבק (בהערותיו לספר האשכול), שהיה זה כדי להוציא מלבם של הקראים.
על הקלירי. אם היה תנא או לא היה, ראו: שדי חמד מערכת האלף, כללים פאת השדה, סימן קלד.
לפירוש "קליר", ואם היה מתושבי א"י, או היה איטלקי כדברי שי"ר, ראו את דברי יעקב שור, בסוף "תיקונים ומלואים" לספר העתים, הוצאת מקיצי נרדמים (קרקא, מעמ' 364.
|
|
|
|
|