רבנים קובעי מזוזה להמון, קידוש או חילול?

היכי דמי?
(מה היה המעשה במדוייק?).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

יענטע,

מה? את לא יודעת? [מיימוני, אמנם לא ברור אם היא מתכוונת לסיפור מסויים, אך אתייחס לכלל התופעה.]

הרי אין מי שרב גדול קבע מזוזה לביתו או לבית מסחרו, שלא ראה ישועה באחד מענייניו באותה שנה! [גם מי שלא קבעו לו, אבל זה לא מדגישים כמובן ]

לי ידוע על סיפור אחד. יש לי שכן שהוא מ"יוצא משרתיו" של אחד הגדוילים. הפצירו בו שיביא את הגדויל שלו לאחת הצרכניות הגדולות בבירה.
לגדויל כנראה היה קשה לסרב לבן ביתו-שומר ראשו וכו'. למרות שלא סביר שהגדויל עצמו מאמין בזה, אבל אינו ער דיו לחורבן הנגרם מחיזוק המיסטיקה שהוא עושה. הרי ברור שזה גימיק פרסומאי וכמו שראיתי מודעות "נהג טנדר בברכת....".

נמצא שהגדויל חושב שעשה חסד עם משרתו ועם בעל החנות ולא שם לב שמחזק את אביזרייהו דעבודה זרה ואבק הגזל [המקטרג בראש] שבהטייה הפרסומאית.

לעומת זאת הסנדק [במקרה המסוים שכני שהביא את גדוילו] לא רק שהבריג את עצמו בעסקונה החרדית, אלא לביתו נשלחים כל הזמן השאריות של הצרכניה עד שמספיק לא רק לו אלא גם לידידיו ושכיניו.

לפעמים אף הציע לנו משללו. אני עד היום מסופק אם זה ראוי או שזה רק רגישות יתר.

אולי יפתור הרב המיימוני שליט"א את ספקי?

תוקן על ידי - ווטו1 - 14/03/2003 14:54:16

וטו



שבת שלום ופורים שמח.

וטו

חז"ל אומרים בברכות על אלישע הוא קדוש ואין משרתו קדוש. הכוונה לגיחזי משרתו. ככה עם הגדוילים הרי הם צריכים להתמודד עם ההמוניות ועם הארצות שמסביבם.
מה יעשו הגדוילים כדי שיישמעו דבריהם? יפרסמו במעריב-ידיעות? הלא הם זקוקים ללבלרים החרדיים, עמי הארץ השולטים על הציבור ועל מוחו. לכן עליהם להיענות להם כדי שיוכלו להשפיע. מה נעשה?

קוני,

בתי הקברות מלאים מכאלה שחשבו שאלוקים לא יסתדר בלעדיהם. אם אינם יכולים להשפיע רק על ידי עיוותים והכשלות, יחזירו את המפתחות לאלוקים.

התורה מתארת לנו דמות של מנהיג. משה רבינו שלא רץ להנהגה אלא עד שלא חרה בו אף השם, סלד ממנהיגות.