טופ:לראשונה אני מנסה לחשוב!

מנדי
דוקא היום היית צריך לנהוג כך, ואף אחד לא היה שואל אותך למה ומדוע (לא יחול פורים פעמיים בשבוע)

לא יכולתי להתאפק:

עצה מאדם בעל נסיון מועט אבל עשיר:
אל תחשוב. אם אתה רוצה להרגיש שליטה על מה שקורה איתך, תפסיק לחשוב. כי תחשוב = תהרוס לך את החיים.(ואחר כך, למען שלימותך הנפשית תצטרך לבנות, וזה נורא נ ו ר א קשה לעשות.) דברים שנראו לך קודם חשובים כבר לא יהיו כאלו ולהיפך. אז תפסיק. למען השם אל תיפול לבור הזה.

אבל אם מעניין אותך, אני דווקא בעד לחשוב. רק שתזכור, "אין המערכת אחראית..." וכו' וכו'.

והסתייגות, אם אתה נשאר בתחומי חשיבה כמו זה שהוצג במישלוחי המנות כאן, אז, אז לא נשקפת לך יותר מידי סכנה.

בהצלחה!

מנדי

התחלת לחשוב בנושא מצויין.

התשובה לשאלתך היא:

הסיבה שתמשיך להתלבש כך, היא כי לבושך מוכיח שאינך חושב לבדך אחרת ממה שמצהיר הלבוש. הסיבה שתעשה כך היא או כי באמת אינך בוחר לחשוב, או שהנך בוחר, אבל מכל מיני סיבות אתה מעדיף שלא להצהיר על כך באמצעות לבושך!

תמיד טוב להתחיל לחשוב
אבל את המחשבה הזו צריך להתחיל מפורום סמוך
וחשוב מאד
פורום האופנה

למה תמיד כשמתחילים לחשוב זה בה עם הצורך לשנות את הבגדים?!


לא יכול להיות שיקול דעת
כאשר אין דעת

כי זה הזיהוי העוצמתי ביותר המשמש כנקודת אחיזה גם לללובש עצמו. הלבוש משייך את האדם להשקפה חברתית נפוצה, יותר מקיום כל המצוות ה'דתיות'.

טוב מראה עיניים מהלך נפש!

תמיד לומדת יקרה!

האם את באמת חושבת שהמחשבה מביאה למשבר וכאב?

אני אישית חושבת שהמחשבה (בכיוון הנכון כמובן) מביאה לשלמות, לרוגע ולאושר.

אדם שנמלט ממחשבות מלא תהיות, ספקות ואי בהירות, אין אפשרות להתעלם לחלוטין מרציונליות, הדחקה של הספקות גורמת לאדם "להסתכסך" עם עצמו ולהתמלא בקונפליקטים.

אני מעידה על עצמי שמאז שהתחלתי לחשוב באומץ ובלי משוא פנים, אני מאושרת יותר ושלווה יותר.

ברכתי לחושב החדש (בתוך שאר החושבים), ואחולי לו למצוא תשובות אמיתיות לכל ספקותיו.

פלאית היקרה

השאלה היא כמה זמן לקח לך עד שביססת את עצמך

ואם כל אחד יכול לבסס את עצמו במהירות כזו

אבל -

מסכים איתך בכל לב, ראי עוד באשכול "היוסיף דעת יוסיף מכאוב?"

נשאר לנו להתפלל שלכולם תהא הדרך מהירה וקצרה כמו שנראה מדברייך שלא סבלת מדאי הרבה בדרך