סיווג האסכולות ביהדות התורנית

וטו ציטט באשכול הלכה למשה מסיני:

"וכי מה אמר לכם [שאל רב שך מבחורים שהלכו לשיעורו של ר"ג], וכשענו לו תפילין שחורות ומרובעות כי כך וכך (איני יודע מה) אמר להם: לא נכון, אלא כך הלכה למשה מסיני. (וזו הסיבה)."

ועוד כתב שם:

..... מסקנא ברורה מניסיון כמו מהיגיון שדיונים ענייניים החותרים לאמת נעשים באישי.

עד כאן דברי וטו.


וטו,

בהודעתך הקצרה נגעת בשני דברים שלכאורה שונים הם לגמרי, אבל האמת ששניהם נוגעים לכנות הרצון ללמוד ולהתקדם ושניהם נעוצים בעוקץ של הפורום. (אני עונה כאן כי אני רוצה להצביע על 'סיווג אסכולות' בנושא.)

הדבר בראשון הוא מה שהבאת על השוני ביחס לשכל-תורה בין ר' שך להרב נדל. כל משכיל מבין שאלוהים שנתן את התורה ואם אלוהים הוא תורתו תתאים לשכל שהוא נתן לאדם. בכל זאת מובן שמי ששכלו לא מתחיל להבין את השכל שבתורה יקבל את התורה ללא קשר לשכליותה ויגיד ששכל התורה זה משהו אחר ולא יסבול כל ניסיון שכלי להסביר אותה. לעומתו מי ששכלו התבגר והתקדם יהיה לו יחס שונה. (השוה אמונת חכמים של גינגית ומיימוני).

אין בעיה בכך שקטני השכל יתרחקו מלהתעסק בספירות (סגול הפ') הגבוהות מהם. אבל העוול והנוכלות היא שמנסים להאליה את הבורות שלהם ולהשפיל את כל הגבוה מהם.

הדבר השני הוא שהבעת עייפות מדיונים שבהם הינך רואה חוסר מוכנות לרדת לעומקם של דברים. זה שוב בגלל שגם אלה שאינם כל כך מעוותים להאליה בורות ומושחתים להשפיל גבוהים, בכל זאת הם לא יכנסו לדיון במגמה שאם יתבררו כטועים, ישתנו.

בקיצור:
1. ההמון משפיל את הגבוה ומגביה את השפל.
2. החושב הסטנדרטי מוכן לחשוב ולא להשתנות ולכן יעצור בשלב מסוים.
3. החושב הרציני ילך עד הסוף (או ההתחלה ) גם אם יידרשו שינויים בחשיבה ובהתנהגות ועוד אפילו ישמח בהזדמנות להשתנות לטובה.