|
|
| נשלח ב-9/5/2003 10:51 |
 |
| |
1. אם-כן, מוסכם שהאחרונים אינם שוללים את פירוש חז"ל, אלא מציעים נקודת מבט שונה שלפיה פירושם פשוט יותר. אין כל בעיה בכך.
2. גם מחלוקת בפרשנות עובדתית תלויה בשכל, וכיון שבשכל יש מקום לשני הפירושים, שניהם אמת הם. העובדה שמבחינה מעשית התקיים רק אחד מהם אינה שוללת את אמיתותו של השני בעולמו הוא.
3. הרשב"ם מפרש ש"ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי" קאי על הערב שאחרי יום השישי (שהוא אליבא דהלכתא ליל שבת) והבוקר שאחריו, שרק כשהגיע בוקר זה נסתיים יום השישי והחל יום השבת. כלומר, ליל שבת הוא חלק מיום השישי ולא מיום השבת, ולא רק שעיקר משמעות השבת הוא ביום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 11:07 |
|
| |
אפרים היקר שוב אענה בתוך דבריך
1. אם-כן, מוסכם שהאחרונים אינם שוללים את פירוש חז"ל, אלא מציעים נקודת מבט שונה שלפיה פירושם פשוט יותר. אין כל בעיה בכך.
.אין לי אלא לחזור על דבריי, שבמקרים שהבאתי פירושי האחרונים והראשונים אינם הולמים יחד, ולא שייך בזה אלו ואלו דברי אלוקים, כי במקרה של החכמת שלמה שינוי הפירוש הוא שינוי עובדתי אשר לא שייך לגבי אלו ואלו.
2. גם מחלוקת בפרשנות עובדתית תלויה בשכל, וכיון שבשכל יש מקום לשני הפירושים, שניהם אמת הם. העובדה שמבחינה מעשית התקיים רק אחד מהם אינה שוללת את אמיתותו של השני בעולמו הוא.
.אתה מתכוון שיחסית לדמיון של האומר זה אמת?? כל שקר זה כך. אמת לגבי עובדא הוא מה היה, ואי אפשר שאני יאמר עכשיו יום ואתה עכשיו לילה (ששנינו באותו איזור) ונאמר שזה אמת. אמת עובדתית היא אחת ונראה שאף אתה מרמז על כך בין בתרי דבריך.
3. הרשב"ם מפרש ש"ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי" קאי על הערב שאחרי יום השישי (שהוא אליבא דהלכתא ליל שבת) והבוקר שאחריו, שרק כשהגיע בוקר זה נסתיים יום השישי והחל יום השבת. כלומר, ליל שבת הוא חלק מיום השישי ולא מיום השבת, ולא רק שעיקר משמעות השבת הוא ביום.
.חבל שלא ידעתי שזה הרשב"ם שאתה מתבסס עליו. אין כאן כל כוונה לומר ששבת היום גם מתחיל מהבוקר. הוא רק אומר שבבריאה זה היה כך שסיום המלאכה היה לפני בוקר של שבת, אבל ברור שאם נתקדשה השבת להיות יום מיוחד הרי שהיא מקודשת כחטיבת יום שלם ואין כאן בלל הו"א שסבר הרמב"ן שהשבת שלנו מתחיל מהבוקר, ואף לא אמר דבר זה מעולם.
א גוטען שבת
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 12:54 |
|
| |
תמי, ויהוסף
האמת היא שאינני בקיאה בכל המסקנות שאליה הגיעו חברי הפורום, אבל קרוב לוודאי שמסקנה הזאת נכונה במשמעות מסויימת - ה"ידיעה" מורכבת, ויש לה משמעויות שונות.
בכל אופן, בעצם זה שהקבלה מתיימרת לתת תשובות היא אלילית באופן מסוים כי אז מצייר לו האדם איזה שהיא תמונה של "ידיעה" על האלוקות . והרי ה' אין לו גוף ולא דמות הגוף –
הנקודה עליה הצבעתי בדבריי היא העובדה שהקבלה מספקת תשובות נוגד את – הי אין לו גוף ולא דמות הגוף
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 07:19 |
|
| |
יהוסף,
1. ראה 2.
2. אכן, אמת "עובדתית" היא אחת. אבל אמת אינה חייבת להיות עובדתית. דבר שהוא אמת בעולמו הרוחני של אומרו - אף הוא בכלל אמת ביחס אליו (בניגוד לשקר במזיד, שאינו אמת גם בעולמו הרוחני של אומרו).
מוסיפה על כך תורת הקבלה והחסידות: יהודי הלומד תורה לשמה - עולמו הרוחני-שכלי מייצג עולם רוחני אמיתי (הקיים לא רק בדמיונו של האומר), ולכן דבריו הם גם אמת אובייקטיבית - גם אם אינם אמת "עובדתית" ("עובדה" - מתייחסת למציאות פיזית בעולם הזה).
3. כל יסוד ההלכה שהיום הולך אחר הלילה הוא משום שחז"ל מפרשים כך את הפסוק "ויהי ערב ויהי בוקר" (ברכות כו, א). לפירוש הרשב"ם נפל היסוד ונפל הבנין.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 11:09 |
|
| |
אפריים
ביחס לעובדא, אני מתכוון על פרשנות על מעשה שהיה. שם לא שייך דעה המפרשת על דרך הפשט באופן שונה ממה שהיה באמת שתקרא אמת, גם אם זה משלים איזה בניין בעולמו הרוחני ובסדר מחשבתו.
ביחס לרשב"ם, לא הפסוק הזה לבדו הוא היסוד, יש לכך הוכחות נוספות. [ותדע שרוב דרשות חז"ל הרי אלו דברים שהסברא נוטה אליהם והכתוב עיקרו אסמכתא ומקור היכן ניתן לראות בתורה שהתחשבה בכך].
לדוגמא, בפסח אתה רואה בבירור שמתחילים מהלילה וכו'. קרוב לוודאי כי בספרות התלמודית עצמה תמצא עוד מקורות לעניין הזה.
|
|
|
|
|
