הקדמה למשנת הרב הירש על אלוקות – סדרה ב'

בשבוע שעבר פתחתי אשכול על "השקפת הזוהר לעומת השקפת שפינוזה", כהכנה לסדרת שיעורים במשנת הרב הירש בנושא אלוקות.
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=392197

הכוונה באשכול ההוא לא היתה להכריע "מה סברו" כי במשנת הרש"ר בלבד אנו עוסקים כאן, אלא לפתח את הנושא ולדלות ממנו פנינים-הגדרות [ואכן הצליח כפי שיוכח]. יתר על כן, כללית אין מגמתי בבירור שיטות ולחקור מה סבר מי [כל שלא נחוץ לקיום הלכה], אלא לקבל האמת ממי שאמרה. ההתעסקות במשנת הרש"ר אינה אלא הזדמנות לכך באשר הוא נגע בנקודות יסודיות.

התחלתי לערוך הקדמה לבירור הנושא לקראת העיסוק במשנת הרש"ר, אותה התכוונתי להכליל באותו האשכול על משנת הרש"ר. הקדמה זו התארכה מדי ולכן אני מציג אותה בנפרד. המעוניין אך במשנת הרש"ר לגבי האלוקות, ללא העמקה בהבנת גוף הנושא על ידי עמל פילוסופי-אפיסטמולוגי, ידלג על אשכול זה.

מאחר והנושא כה יסודי ועדין, ראוי הוא למירב הדיוק. לא למען מניעת סכנה למציצים [כפי שהעירו לנו פה ושם] כי מציצים אלו בין כך אינם משיבים את מחשבותיהם לחייהם ולא ישנו את דפוסיהם. הדיוק הוא למען מניעת עיוות או חיסור מהרציניים שבחושבים.

אני מאד מבקש אנא אחי אל תרעו. מי שאינו יכול להתאפק וחש צורך להביע דעתו בדרך ציניות מופרזת, הכפשה וכדומה, אנא יפתח לכך אשכול מיוחד ושם יקללני כשמעי בן גרא את דהמע"ה [עד שיימחק], אבל אל נא יפגע בטוהר אשכול זה. אל נא יחצוץ האגו האנוכיי על הבירור הזה!

מושג האלוקות קיבל אינטרפרטציות רבות במשך הדורות, אבל ניתן לסכם אותן לפי שלושת סיווגי הידע האמורים למעלה.

א. ידוע בידע ישיר [לא נפרד כאילו מהמציאות],
ב. ידוע בידע מושלך שיהיה ישיר בעתיד,
ג. מושלך שלעולם לא ייוודע ישירות.

הגדרות מקדמות מדברי הכותבים באשכול הנ"ל ייקלו על הבנת הסיווג לגבי האלוקות [סימנתי בקו תחתי דברים יסודיים שיינותחו בהמשך]:

מלשון דוד12
א. האלוקים הוא כלל המציאות שלנו. לא מעבר למציאות העולם אלא שלימות המציאות.
ב. האלוקים הוא משהו נשגב ונפרד במהותו מן המציאות שלנו, אך המציאות היא אחת מאין סוף תוצאות "רצונו" (או אפילו מציאותו) של הא-ל. נמצאת למד: האלקים הוא מציאות מסוג אחר לגמרי אשר אחת מההשתקפויות שלה היא מציאות עולמנו הקטן.

מלשון אפריםלייב
א. "אלוקים" אינו אלא כינוי לכלל המציאות ותו לא. לתפיסה זו, כל המציאות היא גוף אחד שבין חלקיו שוררת הרמוניה, ולכן ניתן לכנות את כלל המציאות בשם כולל אחד.
במלים אחרות, בסיס המציאות הוא הקיום הפיזי, ו"אלוקים" הוא מין "תוצר" שלו.
ב. הבורא אינו תלוי במציאות. הבורא הוא "עצמות אין-סוף", סוג של קיום הנמצא לגמרי מעבר להבנתנו, ושהקיום הפיזי הוא חסר כל-ערך לגביו. אלא שדווקא משום שהוא אין-סוף, הרי הקיום הפיזי אינו מחוץ לתחומו אלא נובע ממנו, ולכן "לית אתר פנוי מיניה".
במלים אחרות, בסיס המציאות הוא הבורא, ש"מציאותו מעצמותו", והקיום הפיזי הוא ה"תוצר".
אם ננסה לתמצת עוד יותר: לפי א', האלוקים הוא בתוך העולם; לפי ב', העולם הוא בתוך האלוקים.

מלשון אידך_גיסא
א. אלוקים זהה עם מכלול היש (עם העולם, עם הטבע). לכן זו למעשה גישה אתיאיסטית, כי במקום לומר 'אלוקים' ניתן לומר 'הטבע'.
זו גישה האומרת שהכל (כולל הטבע, כמובן) מצוי באלוקים, אך לא להיפך.
[לא ברור חד משמעית אם גישה זו] מבטאת דתיות עמוקה (הרי אלוקים נזכר על כל צעד ושעל) או שמא אתיאיזם מוסווה, המוצנע בשל שיקולים טקטיים (שהרי את כל איזכורי אלוקים ניתן להחליך באיזכורי הטבע).
ב. על-טבעי המתבטא בתארים אין-סוף. רובד נסתר ונעלם ("אין-סוף"), אך נובע ממנו "אור" המחייה את כל המציאות. בינו לבין העולם הזה ישנן דרגות ("ספירות") המקשרות בינו לבין עולמנו. ככל שהדרגות נמוכות וקרובות יותר לעולמנו - כך האור האלוקי יותר "מלובש" בלבושים. הוא על-טבעי המתבטא בתארים אין-סוף. מבין אינסוף התארים הללו, רק שני תארים - תואר ההתפשטות (המציין את מכלול העולם הפיזי) ותואר המחשבה (המציין את מכלול העולם הרוחני) - הם תארים הניתנים להשגתנו.
ג. החוק העליון של הטבע, אע"פ שאותו עצמו אין לתאר במונחים טבעיים.
ד. דמות כעין-אנושית גדולה.

מלשון בעל_עגלה
אין כלים לדעת את האלוקים. לעולם לא נדע. מבחינתי, יש בורא. יש נברא. זה הסיפור כולו.
להתעסקות במגמות מוסריות, יש סיכוי שהמתעסק יהיה אדם טוב יותר, בוודאי רגיש יותר. לא כן כאשר מתעסקים במגמות פילוסופיות "ראשוניות" על מהות העולם, וכאשר רוב ההנחות היסודיות הן תחושתיות ושרירותיות

מלשון מוישהגרויס
הא-ל הינו כל היש. הכולל גם את היסוד הקובע natura naturans -שהטבע במובנו שלנו הינו ביטויו או אופניו.

מלשון מתענין
טבע כולל גם רוח מחשבות ומושגים. כל קיום שנניח הוא ממילא בכלל מושג הטבע שהוא כל מצוי. הבלתי מצוי אינו מצוי והבלתי קיים אינו קיים, והמצוי והקיים בכלל הטבע המה.

סיכום האינטרפרטציות על אלוקות המובאות למעלה, לפי שלושת סיווגי הידע:

א. ידוע בידע ישיר [לא נפרד כאילו מהמציאות],
ב. ידוע בידע מושלך שיהיה ישיר בעתיד,
ג. מושלך שלעולם לא ייוודע ישירות.


א. ידוע בידע ישיר
לאינטרפרטציות שהופיעו למעלה בציטוטים מדוד12, אפ"ל ואיד"ג תחת אות א', ובציטוטים ממויש"ג ומתענין, ידוע אלוקים בידע ישיר, הלא אלוקים היינו טבע-מציאות וכו'.

ב. ידוע בידע מושלך שיהיה ישיר בעתיד
לאינטרפרטציות שהופיעו למעלה בציטוטים מאיד"ג תחת אותיות ג' וד', הלא אלוקים היינו חוק, דמות [מיקרו או מקרו] שעדיין לא ידוע ישירות אבל בהחלט יכול להתגלות.

ג. מושלך שלעולם לא ייוודע ישירות
כך כתב להדיא בע"ע וכך הדעה הרווחת בין המאמינים שכמו שיש לאדם שממולנו אישיות בעלת ידיעה ובחירה, כך ליקום כולו. ואישיות הזולת כמבואר למעלה, לעולם לא תיוודע ישירות!

בכל הגישות יש בעיות ונקוה לפיתרונן. אך בהצגת הבעיות ובניסיון לפותרן, נשתדל לאחר הצעת משנת הרש"ר באשכול המיועד להופיע מחר בעזר הווה.

בכדי שאהא בטוח שהבנתי נכון [נושא כה יסודי] הם ידע מושלך, הכוונה ידע עקיף? כלומר על ידי הוכחה או על ידי ראיית השפעות כמו עקבי ההליכה בחול המהווים ידע עקיף לכך שהיה פה אדם ונקרא "סימן"?

כן!

אבל יש להבדיל כאמור בין ידע מושלך [עקיף] כסימני עקבות, ששייך בו ידע ישיר בראיית הפוסע, לידע מושלך שאתה לא רובוט, אלא אדם.

לו הייתי נקלע בהערתך קודם, הייתי אולי מציין שסוג ב' המושלך ששייך שיהיה ישיר ניתן לקרוא לו עקיף, כיון שסוף סוף ידע הוא בדמיון של אדם פוסע. מאידך המושלך שהנך אדם ולא רובוט, הוא רק מושלך ולא עקיף, כי אין ידע כזה לדעת את "ידע הזולת" כי ברגע שאדענו אהיה הוא ודו"ק.

תוקן על ידי - ווטו1 - 5/7/2003 6:58:42 PM

הערה!

מאחר ואת הציטוטים "מלשון" הכותבים היקרים שליט"א ליקטתי וערכתי לפי הבנתי, נא לקחת בחשבון שהם משקפים את הבנתי שכך דעתם וייתכן שהם מבינים את עצמם אחרת

בכל אופן, מאחר וכפי שהדגשתי אין המגמה לערוך רשימת דעות אלא העלאת אפשרויות בתקוה להכרעה, לכן אל תסתכל בשמות אלא במה שיש בו והשמות לסימנא בעלמא!

ווטו

טיסותיך גבוהות מדי עבור הנושאים!

רציו, כוונתך לנוסעים? כי "לנושאים" לא הבנתי, שהרי הנושאים הם הנמצאים בגובה!


מוישה,

מה שאיני משתמש ב"תודעה" או "תפיסה" אלא בידיעה, היינו כי יש בכך מלאכותיות כאילו יש ישות מלבד הידע. גם המלה ידע לגבי שולחן אינה אלא היבט השולחן בצירוף עם מכלול שאר הידע שיש מנקודת מבט מסוימת [יודע מסוים או ליתר דיוק מערכת ידע מסוימת].

אביא משל להמחיש את הדקות הזו. מעשה בארה"ב בנערה שנהגה מכונית תחת השפעת סמים ודרסה נערה אחרת למוות. חלק מהשיקום שלה [מלבד היותה בכלא] הוא במתן הרצאות נגד סמים. בהן היא אמרה בבכי "שלא תדעו מה זה להיות נקרא רוצח".

משפט זה מאד צורם, שהבעיה אינה ברצח אלא ב"להיות נקרא". גם לו היתה אומרת "להיות רוצח" זה היה צורם אך פחות. "להיות נקרא" היינו בפי אחרים ו"להיות" זה גם להיות מתואר אך בעיני עצמה. מה שמדויק הוא "לרצוח" דהיינו הבחירה לקטוע חיים ללא הצדקה.

המשל אמנם רחוק, אך דווקא משום שההבחנה בדקות שבו קלה, הוא אמור לסייע יותר.

יתר על כן, שם בסיפור יש משמעות להבדלים אבל לא מדויק לפי המושגים האובייקטיביים, אבל ב"תודעה" ו"תפיסה" מייצר האדם מלל מלאכותי מחמת חולשתו מלדייק!

***
התעוררתי מסיפור הנערה לדון על רוצח בשוגג מה ההבדל בין כלא לעיר מקלט ואם סוג השיקום שהיא עוברת [במתן הרצאות] מתאים להלכות רוצח בתוה"ק? אולי ייפתח אשכול על כך?

תוקן על ידי - ווטו1 - 5/11/2003 5:31:34 AM

ווטו איני רוצה להפריע למהלך, אך אולי בכל זאת אעיר קטנוות משהו שלא הבנתי. איזו היכי תמצא יש לדוגמא ב' לזיהוי רובוט כידע ישיר?

ניק',

אין כאן הפרעה אדרבה פוריות הדיון תורמת לבירורו.

איני בטוח שהבנתי את השאלה, בכל זאת אשתדל.

התכוונתי בדוגמא 2 להביא את הרובוט כהמחשה שכאשר אנו פוגשים אדם, אז בעצם מצד "אין לך בו אלא חידושו" אזי רק רובוט עומד לפניך [ולזה סיכוי של ידע ישיר תומך אם בעתיד ייפתח גופו ויימצא צ'יפים של מחשבים]. אבל את היותו יודע ובוחר כמוך לעולם לא תדע בידע ישיר אלא בהשלכה [בלשון אחר: "הטלה" או "אינדוקציה"]. לזאת צריך לשים לב בהבדל בין ידיעת עצמי כאדם, בה הגוף טפל לידיעה ולבחירה ואילו זולתי בראש וראשונה מזוהה גוף וגם באחרונה, אך גופו משקף במחשבתי ידיעה ובחירה שלי על ידי נתוניו השוים!

עוד הקדמה כללית קצרה [לשיעור ב']:

כאשר סטודנטים שואלים "מה היה קודם למפץ הגדול?" נוהגים לענות להם באמצעות משל על הולך בדרך לכיוון הקוטב הצפוני השואל "היכן צפון?". לכל אורך הדרך כאשר שואל את השאלה, מצביעים לו על המשך דרכו לכיוון צפון. אך כאשר מגיע לקוטב ושואל את אותה השאלה, עונים לו "זהו - הגעת לצפון, אין מה לשאול!". כך לגבי המפץ [אומרים המלמדים] אין "קודם", זו הנקודה המוחלטת.

ככה לגבי הבנת האלוקות [מלשון אל שהכל מובל אל המושג העל והכולל] כאשר ממוקדים ב"הווה" לא שייך יותר לשאול "מה הלאה?" כי הוא הוא, הווה הוא האלוקים ו"זהו".

במלכים א' י"ט לאחר מעשה הר הכרמל היה דבר השם אל אליהו, בו נאמר "לא ברוח השם וכו' לא ברעש השם וכו' לא באש השם ואחר האש קול דממה דקה". לא נאמר שהשם כביכול בקול דממה דקה, אלא ש"קול דממה דקה" הוא התיאור הקרוב ביותר היכול לשמש כעין משל המקרב את דעת האדם. מפרשי המקרא איך יתכן "קול דממה" שאם קול אינו דממה ואם דממה אינה קול.

אין לי כאן ענין לפרש את הכתוב בתור הפירוש הקרוב ביותר לכוונת הכתוב. אני רק רוצה "להשתמש" בתיאור שבו כאביזר להבנת הנושא שלנו.

מכלל ההתעסקות בחכמה שכאשר מגיעים לנקודות דקות נוטים גם מבקשי האמת הרציניים, ל"הגזים" מעבר לנקודה אותה השיגו, כדי שזו לא תברח ממודעותם. ההגזמה יכולה להיות המחשית כמו מתן כנפיים למושג מלאך או אידיאולוגית כמו קריאת "אפיקורס" גם למי שדעתו שונה מדעתי על היהדות ולו במעט.

"הגזמות" אלו אם אינן נלקחות ברצינות אלא במודעות שאינן אלא "עיקום הברזל לצד שכנגד" למען יישורו, אינן אמורות להזיק. אך כאשר נקבעות ההגזמות כפתרון קבע, שובשה ההשגה ואולי אף איבדה את הסיכוי לעידכונה, שהרי המשיג מדמה שכבר השיגה סופית. כך כאשר דנים באלוקות, יסוד היסודות, ההמחשות וההגזמות טובות הנה אך כאשר נמצאים עוד בדרך ויודעים שנמצאים בדרך [כמו שכתב בע"ע שידיעת אלוקות היא תהליך], אבל כאשר מגיעים לקוטב, כל שלא משיגים את הקו הדק המדוייק ללא שום הגזמה, לא רק שלא השיגו אלא פשוט סטו מהקוטב.

משל לדקות המדוברת, את שנכתב בא' האשכולות שביחס לכל לא שייך "יש מאין" ולא "יש מיש" אלא הווה [כלל הישות] וזהו. בראשית השגה זו, היא נמלטת כארנבת מפני המודעות ורק כשנופל האסימון למקומו, היא נהיית פשוטה, כי מדובר בקו דק מדוקדק שיישובו בדעת כהשחלת חוט בחור מחט המיועד לחוט זה שאין לו מרחב מיותר. ענין זה מתלבש היטב על "קול דממה דקה". על מושג האלוקות לא ניתן לדבר בקול, כי מהות הדיבור להדביר נקודה מעבר להקשרה ולו במעט. מאידך אם נישאר בדממה, לא ניישב את בלבולנו. לכן יש ללמוד לצעוד על חוט דק בין הקול והדממה כדי לכוין לנקודה המדויקת!