| נשלח ב-9/5/2003 14:17 |
 |
| |
הלימוד בין פסח לשבעות
בקהילות שונות הישתרש המינהג
ללמוד בין פסח לשבעות
מסכתות שמנין דפיהם מ"ט
דף ליום ספירה
מסכתות כגון סוטה שבועות שבהם מ"ט דפים
ברם חלוקת הדפים בש"ס
נקבעה על ידי מדפיס הש"ס הראשון
גוי ונוצרי אדוק ושמו בלומברג
ובכן איזה ענין יש אם מסכת פלונית
יש בה כך וכך דפיים לפי סידורו של גוי
בשורות טובות
וערב שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 14:38 |
|
| |
חלמיש
ואם היה מסדר את זה הבעשט? זה לא משנה! לא לומדים את זה בגלל קדושת הסידור שסידר ההוא שסידר, אלא בגלל קדושת הסדר. סך הכל עכשיו מסודרים כך הדפים, ורוצים לבטא השתדלות בהתווספות לימוד כל יום ויום בדף נוסף לקראת מתצן תורה אז בוחרים את המחולק למ"ט. בקיצור: סדר המ"ט בתוכנו אינו העניין אלא העניין הטכני המועיל לכוונה הטובה להתעלות כל יום בקטע נוסף עד לסיום דבר שלם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2003 23:08 |
|
| |
בלומברג? גוי נוצרי אדוק?
אני חשבתי שהוא ראש העיר ניו יארק ואיננו אדוק נוצרי!
ומדוע באמת בכל הודעה צריכה לבלוט הבורות!?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2003 21:25 |
|
| |
אני מצטרף כאן להצעת פגית להתעלם מהודעות בעלות סגנון מעליב!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2003 21:52 |
|
| |
הלבן אתה צודק
השם הוא
דניאל בומברג
זו היתה טעות הקלדה
תודה על התיקון
אם כי סגנון מעודן היה בהחלט רצוי
שבוע טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2003 22:00 |
|
| |
כמדומה לי שכאשר אדם מגיב בחריפות יתרה, בעוד אחרים מגיבים תמיד בנחת,
הוא בסך הכל מוציא לעצמו שם רע...
והלא גם מי שמרים קול, זה נובע מתוך מטרות טהורות - אלא שדברי חכמים נשמעים כשהם בנחת.
חלמיש
לא בפעם הראשונה, אני עד לסבלנותך. שייף עייל שייף נפיק. אין לנו אלא להתקנא במידותיך וללמוד מהן.
הלא ידעת מה שאמרו רבותינו ז"ל:
איזהו בן עולם הבא? שייף עייל, שייף נפיק, גריס באורייתא תדיר, ולא מחזיק טיבותא לנפשיה.
(=נכנס שפוף, יוצא שפוף, עוסק בתורה תמיד, ולא מחזיק טובה לעצמו).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2003 22:19 |
|
| |
הכותבים כאן מתיחסים לדניאל בומברג Bomberg (נולד באנטוורפן,נפטר בוונציה כנראה ב1550).
בית הדפוס של בומברג פעל בונציה מ1511 עד 1548.
בומברג, שהיה נוצרי, נולד לסוחר מאנטוורפן, Cornelius von Bomberghen
והדפיס כמאתיים ספרים עבריים שונים ברשיון האפיפיור.
בומברג הבין שיש "שוק" לספרות עברית לאחר שפגש את המומר דה פראטו. תחילה היה קהל היעד שלו נוצרים משכילים, אבל אח"כ הבין שלקהילה היהודית הגדלה באיטליה יש פוטנציאל גדול יותר. הוא צמצם את השימוש במומרים להגהה ועריכה, ושכר יהודים יר"ש.
בית הדפוס של בומברג בונציה הדפיס (בפעם הראשונה) מהדורות שלמות של התלמוד. בין ר"פ
(1520) ורפ"ג (1523) הדפיס בומברג תלמוד בבלי עם פירוש רש"י ותוספות. בין רפ"ג לרפ"ד הדפיס תלמוד ירושלמי (בלי פירוש). בית הדפוס הזה גם הדפיס בפעם ראשונה "מקראות גדולות" (1517).
על יחסה האוהד של קהילת ונציה לפעילותו של בומברג תעיד העובדה שהקהילה נתנה במתנה עותקים של התלמוד שהדפיס למנהיגים חשובים, בהם הנרי השמיני.
אכן, בומברג "עימד" את התלמוד הבבלי, ועימודו נמצא בשימוש עד היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2003 03:13 |
|
| |
ואני חשבתי לתומי, שיבינו את הבדיחה שבכתיבתי. והרי כל ההודעה נכתבה בסגנון מבודח, ובכוונה הזכרתי את הביטוי "בורות" שכבר העירו לי עליו כמה פעמים.
ולגופו של דבר:
בומברג בעצמו בודאי לא עימד את הש"ס, עימדו אותו פועלי הדפוס, שיש מקום לשער שהיו רובם יהודים.
השאלה על חלוקת הפרקים של התנ"ך היא הרבה יותר קשה, שהרי נעשתה ע"י גויים. וכבר דנו בזה.
תוקן על ידי - הלבן - 5/12/2003 3:22:19 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2007 02:55 |
|
| |
אגב כך, ממתי השתרש הביטוי מ"טמונים לציון ספירת העומר?
|
|
|
|
|
