| נשלח ב-11/5/2003 07:09 |
 |
| |
אליהו הנביא וטבח של נביאי הבעל
שלום לכולם
אני חדש בפורום
רוצה לדעת בנוגע מה שעשה אליהו הנביא עם
הנביא הבעל-שחטו 850 אנשים (מלכים א' בסוף,)
על איזה סמך-סיבה היה מותר לאליהו הנביא לעשות זאת ?
האם זה היה מוסרי ?
כמובן שלא באתי לקנטר ,
מי לנו גדול מאליהו הנביא מלאך הברית,
תורה הוא, וצריך אני ללמוד !
אודה מראש על תגובות רציניות
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 08:17 |
|
| |
לוו
אליהו עשה זאת על סמך קנאתו לה', וזה מפאת חוסר שלמותו, היותו אדם באשר הוא אדם
ומצאנו באליהו זכור לטוב, מדת הרגזנות, ואף על פי ששימש בה בכופרים ועליהם היה כועס אבל אמרו חכמים: שהשם יתברך לקחו ואמר לו, שאינו ראוי למשול בבני אדם ולהיות להם לכהן, מי שיש לו קנאה כמו שיש לו-כי ימיתם (הרמב"ם שמונה פרקים פ"ז)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 08:51 |
|
| |
ואכן אליהו נענש על כך.בפרק שלאחר מכן (יט') קיימת ביקורת על מעשיו בכך שנאמר במפורש שהאל מתגלה "בקול דממה דקה" ..ההיפוך הגמור להתגלותו בפרק הקודם. הקנאות הקשה הזו שאליהו הפגין עלתה לו בכך שהוא הצטרך להכין לו יורש..את אלישע.(בדומה אגב למשה שגם הוא נענש והכין יורש את יהושע בן נון.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 08:55 |
|
| |
למרות שאליהו הנביא נהג בקנאות מעשהו מסתמך על הלכת 'מדיח' שדינם נאמר בספר דברים: 'ולא תחוס עינך עליו, ולא תחמול, ולא תכוס עליו כי הרוג תהרגנו". ומדוע בסיף? ע"פ הרמב"ן במעשה העגל האומר: "היו עובדי העגל רבים ולא יוכלו להביאם לבית דין, על כן ציוה לכל בני לוי לחגור חרבם, על דרך מה שאמרו רבותינו [סנהדרין מה ע"ב] שאם אין אתה יכול להמיתו במיתה האמורה בו, אתה יכול להמיתו בכל מיתה שתוכל".
עכ"פ ודאי היה דינם מיתה עדים היו אך ייתכן וחסרו התראה ולכך הוצרך לקינאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 09:07 |
|
| |
מויישה
"פנחס הוא אליהו" ולפנחס נמחל על מעשי דומה
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 10:44 |
|
| |
לוו
ברוך הבא אל הפורום!
שאלת שאלה טובה, ולדעתי אתה נוגע בנקודה מהותית.
1. יש הבדל בין הערכים שלנו היום לבין הערכים שעליהם גדלו בני הדורות שמסופר עליהם בתנ"ך. יש הבדלים לטובה, ויש הבדלים לרעה.
אנו רואים באינדיבידואליות ובהכרעה האישית ענין עקרוני, אבן תשתית שאין לוותר עליה.
אבל זו תופעה חדשה יחסית, ויש מחקרים שמתארים את הופעת האינדיבידואליות המודרנית לפני כמה מאות שנים (והמקדימים מקדימים עד המאה ה-12).
אבל לאחר שהרעיון נקלט, הוא צובע את כל התייחסותנו. היום, קשה לנו להבין כיצד תיתכן תקופה שבה אין חשיבה אינדיבידואלית. שבה היחיד נשפט לפי התאמתו לחברה.
אבל יש דברים שהיו בגדר הכרח, ולא ניתן היה לשנותם באופן ישיר.
2. עם ישראל הצטיין במידותיו ובאצילותו ובמערכת השיפוט שלו. אני סבור שזה בולט בתנ"ך בכל מקום. והשווה את סיפור אחאב, שנאלץ להעמיד עדי שקר כדי להחרים כרם, למה שעשו מלכים בכל הדורות ובכל המקומות כדי להשיג את מה שחמדה עינם.
אבל יש דברים שנאסרו בחומרה רבה, ואחד מהם הוא עבודה זרה. ועליה, כפי שצויין כאן, הורגים את המסית והמדיח.
אנו, בדורנו, אולי היינו חושבים בתמיהה: להרוג? על מה? האם אין לכל אחד זכות וחובה ליישם את החלטתו האישית לאיזו דת הוא נאמן?
אבל אליהו היה בן תקופה אחרת, והוא היה כפוף לאילוצים שלה, מעבר לשאלות פרטיות על אישיותו ומידותיו. הוא נהג לפי הדין - אם גם לפי חומר הדין - הכתוב בתורה.
3. ועוד - אם תרצה, תוכל לומר כי כל אותם נביאי הבעל ידעו והיו אמורים לדעת כי המחיר על עיסוקם הוא עונש מוות לפי התורה.
אולי משל יכול להבהיר את הענין, ולהקל על התחושה הקשה שעלולה ללוות את לימוד פרשה זו. תאר לעצמך שהיו נלכדים סוחרי סמים שהיו מרעילים ילדים קטנים. אני מניח שהיינו מסכימים בנקל שמגיע להם איזה שהוא עונש גדול.
מי שמפיץ עבודה זרה, בדור שאינו מאומן בחשיבה ביקורתית, מפיץ למעשה סם קטלני.
4. האם אליהו - או התורה - יכלו להתמודד אחרת עם הפצת דעות כוזבות של עבודה זרה, לא באמצעות ענישה בלתי הפיכה של הרג? זו שאלה שיש לתת עליה את הדעת.
איני רואה תשובה קלה על זה.
זו, בעיני, השאלה היסודית. ויש לדון בה. והאשכול הזה מתאים לכך.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 10:57 |
|
| |
אני מצטרף לרוח הדברים של מיימוני
מדוגמא אחרונה שראיתי פה בפורום, הרי שגם דין מורידין ולא מעלין אינו קיים כיום, ואני חושב שניתן להוסיף שרמת ההתייחסות לדעות והנהגות כיום ירוד בהרבה ואינו עניין מרכזי כמו שהיה מקדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2003 11:25 |
|
| |
רציתי להוסיף
שמקורה של מסורת אגדית זו הוא המכנה המשותף של הקנאות -'הוא פנחס הוא אליהו'
על פנחס מעיד הה'- "בקנאו את קנאתי"
ואליהו מעיד על עצמו – "קנא קנאתי לה' אלוקי צבאות"
המפליא בספור פנחס הוא שקנאותו זו נחשבה לו לזכות גדולה, ואף שהתבטאה במעשה הרג ושפיכות דמים , היא מזכה אותו בברית שלום
גם אליהו הקנאי ההורג במאות נביאי בעל, נעשה הוא מלאך הברית ואיש השלום.
עצם ההצמדה הזו של קנאות מצד אחד , ושלום מצד שני, מעוררת את המחשבה על הדו- משמעות בהקשר הזה
מצד אחד 'קנאת ה' צבאות' היא אחת המעלות הגדולות והנעלות ביותר.
ומצד שני הקנאה היא מאותם דחפים אנושיים טבעיים עזים שיש להיזהר בהם משום שסכנתם מרובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2003 09:47 |
|
| |
נדמה לי שאפילו לגישת ימינו יש בכך הצדקת מה. צריך לזכור שאיזבל הכריתה את כל נביאי ה'. כיצד עשתה זאת? מן הסתם על ידי עובדי הבעל ונביאיהם.. כך שעקרונית יש כאן עין תחת עין שזה סביר בהתחשב בנסיבות....
ומי שרוצה יכול לראות איך בני דודנו הערבים מיישבים סכסוכים......חמולה מחסלת חמולה וכן הלאה...
"אין כמו עפולה בלילות"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2003 09:52 |
|
| |
מזקני, נראה כי הנך נוקט את גישת אפכא מסתברא, שהמנטליות השתנתה ויש דברים שהיו מוצדקים פעם ולא היום לפי מנטליותינו. השאלה, גם ביחס לדיני התורה הנך נוקט גישה כזו?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2003 10:21 |
|
| |
מתעניין יקירי...
קודם כל שמח אני שאתה דואג ליראת השמיים שלי... (ומה בדבר ארוחת הבוקר? התבואה לאחרונה זה לא מה שהיה פעם...).
לגופו של עניין, הרי אין ספק כי קיימים שינויים מבחינה היסטורית, אין חולק כי אורח החיים על פי ההלכה כיום שונה לחלוטין מאורח החיים בתקופת הבית השני למשל. בתקופה שבית המקדש היה קיים התרכזה הדת היהודית סביב עבודת בית המקדש, וסביב שאלות הלכתיות הקשורות לחקלאות, לקודשים, ולדיני טומאה וטהרה. כיום העיסוק הוא סביב תפילות שכמעט ולא היו קיימות בעבר. דיני טומאה וטהרה, ותרומות ומעשרות, כמעט ואינם רלוונטיים.
מה יהיה מרכז חייו של מי שיכונה יהודי דתי בעוד 500 או 1000 שנה איננו כיום בר ניבוי או אפילו בר ניחוש. נסתכל על שאלה אחת לדוגמא. בהנחה שהמין האנושי יעזוב את גבולות כדור הארץ והוא ייושב בחלקו או ברובו על כוכבים או תחנות חלל, כיצד ואיך יוחלט על זמני שבת?.
המציאות היא ששינויים בהלכה קורים עם הזמן ועל כך אין חולק. כל דיני הקרבנות המכילים אחוז גבוה מהתורה הם כיום אבן שאין לה הופכין (ולא בשדות העמק שם יש מטיילים המחפשים נחשים). מי שסבור אחרת טועה ומטעה
"אין כמו עפולה בלילות"
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2003 10:43 |
|
| |
מזקני היקר
לא באתי אלא לשאול, ואדרבה נטייתי היא לדבריך.
אגב למה אתה דואג לי למה לדאוג ולמה לא?
|
|
|
|
|
