למי שלא הבין כוונתי היתה שבלשון תורה זו אחת הדרכים להביע איסור הנאה ודיבר הכתוב בהווה. לא מובן מה ענין עונג לכאן, וכי מכירת חמץ שגם היא הנאה יש בה תענוג כלשהו. וכדברי מיכי בשם הרמב"ם.
_________________
נשלח ב-17/3/2011 17:42
זו נקודה מענינת שבתורה אין לשון הנאה וגם לא לשון עונ, חוץ מאשר שם נרדף לפינוק "האיש הרך בך והענג".
נשלח ב-17/3/2011 20:24
ויאכל גם אכול את כספינו ובמרבית לא תיתן אכלך ואכלת את שלל אויבך
נראה ברור שבפסוקים אלה לפועל אכל יש משמעות רחבה יותר מסעודה גרידא. (ואגב, המילה עונג שהוצעה כאן אינה מתאימה, כי עונג הוא תיאור לתחושת התענוג ולא למעשה השימוש).
נשלח ב-6/5/2011 10:40
דברי חז"ל: מה יתרון לבעל הלשון - מה הנאה יש לך. ולשון רבנו יונה בשערי תשובה ג:ר :
לא יתכן אשר יכין אדם לחבירו כלי משחית ונזק מר ממות, מבלי שיועיל לעצמו בזה תועלת וריוח ממון, בלתי אם לכד יצרו את נפשו ופרק עול שמים מעליו ונתק המוסרות
משום מה נראה כאן שאין התיחסות להנאה שאנו קוראים היום הנאה רוחנית (אם כי במובן השלילי).
