האם כדאי להיות חכם ?

פנדורית היקרה ברוכה הבאה

אני עדיין חושב שמעלתך על חברתך גדולה.

אין לי ספק שאם תדעי את תוכן מונחי האמונה והיהדות בצורה אינטלקטואלית, את תנהגי בצורה יותר ישרה כאשר תבוא שאלה של מוסריות ומסירות נפש. את תדעי למדוד עם כלים מדוייקים הפסד מול רווח.

ולמשל, אדם שלוקח את התפילה כחובה כשלעצמה, ברור שאם תינוקו יבכה ייראה לו הדבר שלול לחלוטין לנסות ולהרגיעו, מה שאינו כן מי שמכיר את היחס הכללי בין המצוות של בין אדם למקום לחינוך כללי מוסרי וכיו"ב, יבין שבהחלט יש מקום להפסיק לרגע את התפילה ולהכניס מוצץ לתינוק. [מקור פשוט לכך, עזיבת אברהם את ד' לטובת קבלת האורחים].

איך שלא יהיה הצלחה בהמשך דרכך, עמלך המחשבתי ודאי רצוי בעיני ד'.
תדעי שהסיבה היחידה שסטודנטים הצליחו לבלבל, כי האמונה מונחלת לנו שטחית, ואנו רק מוסיפים לה ע"י אינטלקטואליות "תבלינים", אבל לא ניגשים לזה מהיסוד, ונשארים ע"פ רוב בתפיסה דומה לזו של ילד בן חמש. ואין ספק הרי כי תפיסת ד' אמורה להיות תובנה ברורה וחדה עד שכל ילד בן 13 יכיר בה.

תוקן על ידי - יהוסף - 6/11/2003 8:33:58 AM

בכל מקרה, מכל העסק הזה אני למדתי דבר אחד ויחיד: עד כמה שהמציאות האלוקית בכלל והיהדות בפרט יכולות להיות תובנות שכליות ברורות לשכל הישר, צריכים כשירות נפשית כלשהי כדי לקבל אותם.
לכן לא כולם חרדים היום.
לקח לי זמן להבין את זה. בהתחלה האמנתי שאם הקב"ה והתורה זה דבר כ"כ מובן מאליו, אז איך זה יתכן שיש עוד חילוניים? אלא שזה לא ממש כך, זה כמו הסיפור עם הפיל וארבעת העיוורים, כל דבר יכול להיות אלוקים, ויכול להיות, עם קצת קומבינציות, משהו אחר.

מי שמספיק כנה עם עצמו, יעשה את החשבון הכללי ויגיע למסקנה הנכונה, ומי שלא...לא.

אני יודעת שזה לא קשור לנושא, אבל היה חשוב לי לכתוב את זה, כי פשוט עכשיו אני כבר לא נותנת לכל מאמר כפרני שכתב עוד איזה אידיוט שמחפש חופש דתי לבלבל אותי.

ולא, לא נהייתי פתאום "ראש בקיר", זה לא מסתדר עם האופי שלי. אני עדיין בתהליך בניה אינטלקטואלי, אבל משתדלת לעשות אותו במקומות הנכונים, ועם אנשים שבאמת האמת היא נר לרגלם, ולא כאלה שסימנו מראש מטרה, אותה יצדיקו בכל מחיר (הן דתיים והן חילוניים).

פנדורית

יפה מאד שאת כבר לא נותנת לכל מאמר כפרני שכתב עוד איזה אידיוט שמחפש חופש דתי לבלבל אותך. אבל האם את נותנת לכל מאמר מצדיק דת בק"נ טעמים של איזה פקיד מתנועת התשובה לבלבל אותך?

גם לא, ובמפורש כתבתי זאת בשורה האחרונה במאמר הקודם.

מכיוון שלהיות חכם או לאת זה לא דבר שתלוי בי או בך אני מאמינה שיש לנצל את מה שקיבלנו!! על זה אין ויכוח! ואם זה שווה או לא שווה? כמו לכל דבר יש פלוסים ויש מינוסים......
תאר לעצמך להפםיד איזה "חאפ" אין הנאה גדולה לבני אדם מלהבין דברים....
קחו לתשומת לבכם!

בר בי רב,

לא קראתי את כל האשכול, אבל קראתי את דברי פתיחתך.

שאלה לי אליך: האם "חכמה" היא רק זו שיש בה חיפוש עצמאי, רציונלי?

האם תשאל את שאלתך על פיתוח "חכמה" שמתוך המסורת עצמה - החל מחכמת הלמדן וכלה בחכמת המקובל?

ואם על אלה אין לך קושיה - למה אין?



שעיר המשתלח

שעהמ"ש,

אם כי שאלת את בר בי רב, אענה עליה לכל המעונין בה.

רק לחכמה רציונלית שאינה מוגבלת למסגרת, יש לחשוש שאינה כדאית מפני חמת המסגרת!