| אקדמאי כתב: |  | | נקלעתי פעם לארץ רחוקה, בה יושבים בני שבט עתיק יומין. היה זה ביום חגם. וכך התנהל הטקס הפגאני שראיתי:
חומת-אדם של נשים וטף סגרה על מקום האירוע. הבנתי מיד שאת הגברים לא אמצא כאן, אלא במרכז ההתרחשות. לאחר שפילסתי את דרכי מעבר לאמהות ותינוקות, הגעתי אל המעגל הפנימי, בו התחולל הטקס האמיתי המתנהל בידי הגברים שבשבט.
עטויי בגדים שחורים, פניהם שמחים ופיהם מלא שירה, קיפצו הגברים במעגל מסביב למדורת-אש שדלקה בתווך. ככל שהתגברה האש גברו הריקודים. אף אחד לא הסיר את מעילו השחור, גם כשהחום גבר. הבנתי שאני נוכח בטקס פולחני עתיק, שריד לאמונות הפאגאניות מן המזרח הקדום לפני אלפי שנים.
"טוב שבא אברהם אבינו וביטל את הפולחנים האלה, בהכריזו ה' אחד" חשבתי בליבי, אחרת היינו אנו ובנינו עד היום מרוכזים בטקסי-אש מוזרים שכאלה. מיד מילל פי בהודאה: "שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם".
נ.ב
הטקס התקיים הערב, בארץ ישראל, בשכונת היראים המכריזים על עצמם כצאצאי אברהם אבינו.
לך תבין.
|
|
