בני זוג המנוגדים או חלוקים בענינים תורני

ניתבקשתי להביע דעה על עניין זה.
אני מתאפקת לא להתחיל בנאום קצרצר על מורכבות הנושא ורגישותו ואכן לא אתחיל כך.
זוג החלוק בענינים תורניים כמוהו כחלוק על כל נושא שהוא.
משום שכל נושא העולה במערכת הזוגית הינו בדין נפשות.
כי מתוך שלא שטפה היטב את צלחת המרק שלו ומתוך שלא הבין כראוי למה התכוונה כשסיפרה לו על גיסתו הטורדנית ,מכאן הדרך קצרה מאוד לקטסטרופה זוגית מהסוג הגרוע ביותר.
לכן כל נושא העולה במרחב הזוגי כולל נושאים תורניים שווים התייחסות רצינית וראויה כלכל ריב או מחלוקת .
אבל מה?
בנושאים תורניים התחושה האישית שלנו היא שכאן אנחנו לא מוותרים.
התחושה האישית שלנו היא שאם נוותר לבן הזוג על שמירת שבת או כל נושא אחר זה יחשב לנו כאילו אנחנו חלילה מזלזלים במצוות.
התשובה כל כך פשוטה ומיידית שמייד אנחנו נחפש בה מורכבות וקושי.
אין לנו שום רשות לכפות על בן הזוג שלנו מצווה או איסור או כל דבר שהוא .
הדבר היחיד שאנו נזדקק בו לפסיקה של גדול.אבל גדול אחד ויחיד או מכסימיום שניים יהיה הנושא של חלילה חוסר טבילה מצד האישה.
כל השאר הם דברים שממש אפשר להסתדר איתם.
הוא יכול לאכול אוכל יבש בשבת אפילו שהיא מבשלת לו ולהוסיף על כך עוד בדיחה או שניים.
הוא יכול לשבת איתה באותה סעודה ,היא תאכל את המרק המבושל שלה שהוכן בשבת והוא באהבתו כי רבה ובהתאפקותו הגדולה יאכל רק סדויצים או יכין לעצמו ואולי גם לה מראש מאכל רק שלא מצריך חימום כי הפלטה החשמלית מעצבנת אותה
הכל אבל ממש הכל אפשר לסדר בלי להיתקל בשום בעיה מלבד טבילה .
העניין הוא איפה אני !!!!!!!לא מעיר לשני.
איפה אני!!!!!! שומר רק לעצמי את המצוות ומחכה בשקט שאולי היא תסכים להצטרף אלי.
איך אני!!!!!!! מחרף את נפשי לא למען המצווה אלא למען הזוגיות .
כי את המצווה אין לי בעיה לקיים.
העניין הוא לתת לאישה שעדיין אינה מקיימת או להפך מקיימת ואותנו זה מעצבן את המרווח הראוי לה לעשות כאוות נפשה בעניין שלה.
אנחנו תמיד אבל תמיד יכולים לחיות לצד בן הזוג שלו מתוך הבנה שכאן זו הנקודה הפנימית שלו.
הפלטה שלה,או הציצית שלו,או השער הקוצני שלה ,והתפילות הארוכות שלו.
זהו פלורליזם במיטבו הנותן לעדנת המצוות להתפתח מתוך הבחיריות האישית מתוך הצמיחה הזוגית ,ולא מתוך הכפיפות לבן זוג שאמירתו בלבד היא המניע לקיום חסר בסיס.
תנו חופש לבן הזוג להיות מה שהוא העניקו לו את כל צרכיו הדתיים מתוך הערכה לבחירתו ותפתחו אצלכם בפנים מקום לגחמות הדתיות שלו מתוך החברות ולא מתוך סםפר חוקים שעדיין לא נהיר לכם.
בהצלחה

התבהרות

אני מבין מיענטע שיש מקרים (כנראה שכיחים בעולמה) שהסטטוס החברתי חשוב מאד ולא רק פסיכולוגית וסוציולוגית מופשטת, אלא לגבי הטבות חברתיות כמו קבלת ילדים במוסדות חינוך, קבלת עבודה ומעל הכל כמעט שכחתי 'שידוכים' שוב עם סטטוס (כי בלי סטטוס לאלוהים מאגר גדול מספיק).

במקרים כאלו יכול/ה בן/בת הזוג לטעון שאם יתגרשו ירויח הצד שהסטטוס שלו 'כשר'!

שיקולים מעין אלה לא בונים זוגיות וממילא לא בונים עם.
אלא שיקולים שמטרתם אולי טובה אבל מבחן התוצאה יעיד על אומללות ולאו דוק בתחום הכספי.
ומי שניגזר דינו לנהל את חייו מתוך שיקולים אלא לוקח בחשבון שכל התיקון הסוציולוגי פסיכולוגי מופשט שציינת ימנע ממנו והוא יוכל לסמן וי נוסף בדרך אל הסדר האישי שלו במחברת ,ואיקס אדום על יד הכותרת "אושר"
נישאר חברים בכל זאת בוגי נכון?

מורותיי ורבותיי (=ריבוי של רבה) היקרות יענטע והתבהרות,

תודה על דבריכן המעניינים. אני חושבת עם זאת שהתמודדתן פה עם הבעיה הקלה יחסית. כאשר יש חילוקי דעות בכל הקשור ל"עניינים תורניים" או לנורמות בהלכה, אפשר לפתור את הבעיה בקלות יחסית על ידי הבנה והומור והתחשבות וכל הדברים שהטבת לתאר התבהרות. הפתרונות מבטאים דברים עמוקים אבל כשלעצמם הם בהרבה מהמקרים - טכניים גרידא.

לדעתי הבעיה היותר סבוכה והפחות פתירה היא מה בנוגע לבני זוג ששונים מאד מבחינת היחס הפנימי לדת. כמו שנאמר פה לא פעם, אדם יכול להיות חילוני גמור גם אם הוא לבוש ומתנהג כאורתודוכס גמור.
מה עם מצב שבו אחד מבני הזוג הוא בעל דתיות הבוערת בעצמותיו ושאלות של אמונה ודבקות הם פרי לחמו ואילו השני מוכן אולי ללכת לפי נורמות של התנהגות כאלה או אחרות אבל הדברים אינם בנפשו?

כמובן גם כאן האהבה וההומור וההתחשבות יש להם מקום, אבל אינם פותרים את הבעיה - לאחד מבני הזוג, אין שותף בנושא כל כך מהותי ותשתיתי.

התבהרות

גינוי הצד הפועל מתוך שיקולים מסוימים ומתעקש על כך אינו פותר את הבעיה ואדרבה זה מראה שהבעיה מצדיקה לכלול אותה כשיקול במכלול הנתונים בנידון של הפרדה והישארות.

שחרית, היטבת להמחיש את הבעיה!