| נשלח ב-23/5/2003 12:38 |
 |
| |
חידון תורני [א]
מתורתנו הקדושה דלו כבר חכמנו רעיונות רבים בתחומי מדעי הרוח, אבל תמיד מוצאים עוד ועוד שגם אם הרגישו חכמים בהם, הם לא הגיעו ליד כולנו. לכן מן הראוי שכאשר פנינה שיש בה הוראה לחיים מזדמנת למי מאתנו שישתפנו בה.
כאשר פנינה כזו מעוגנת בתורה [גם אם רק בסיפור] הרי היא מרשימה אותנו יותר ומוחדרת טוב יותר.
לכן אני פותח כאן הזדמנות בצורת חידון בו אשאל על רעיון מסוים, היכן מוצאים אותו בתורה. אני מתאר לעצמי שלפחות לפעמים יחלקו עלי על שפירשתי כן את הכתוב, אבל גם אם לא אצדק הרעיון יצא ויחוזק על ידי הדיון אם הוא מכוון בתורה או לא.
זו ההקדמה ועכשיו...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2003 12:38 |
|
| |
נו
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2003 12:43 |
|
| |
ישנה אמרה שאני שמעתיה באנגלית:
שחק אותה "קשה להשגה"Play it hard to get
כשאדם נגיד ראובן רוצה שמישהו נגיד שמעון יסכים לרצונו יעשה זאת ראובן בצורה שכאילו הוא לא מעונין ורק נענה להתעניינותו של שמעון.
בכן רבותיי וחביריי, היכן מצאנו כזאת בתורה?
תוקן על ידי - ווטו1 - 5/23/2003 12:44:31 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2003 01:04 |
|
| |
אולי ימושני אבי? (האם יעקב באמת איננו מעונין בברכה?)
ואנכי ערל שפתיים (האם משה באמת איננו מעונין בשליחות?)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2003 02:02 |
|
| |
Anshel
לדעתי כשיעקב אומר: אולי ימושני אבי?" הוא מאוד מעוניין בברכה עד כדי כך שאביו ימושנו והוא יזכה לברכה מכוח היותו יעקב ולא ככזה שהתחפש לעשו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2003 04:22 |
|
| |
בלעם אמר "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב" (הוא לא רצה את הכסף?)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2003 08:38 |
|
| |
חברים,
א. אולי ימושני אבי. גם אם יעקב היה מעונין בברכה אבל לא רצה לסכן את עצמו בקללה לשם כך.
ב. ואנכי ערל שפתיים. משה הוכיח את עצמו שאכן היה כזה שלא רצה בשליחות וזו גדלות מנהיג מנהיגנו. [דובר על זה בפורום.]
ג. אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב. וודאי שבלעם רצה את הכסף ודווקא ממשפט זה הוכיחו את זה, אבל שם הוא רצה יותר להיות שומע בקול השם [מאיזו סיבה שהיא].
אתן רמז לפתרון:
"בין יעקב לעשיו"
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2003 10:52 |
|
| |
"קח נא את ברכתי אשר הבאת לך"
בהכנה לקראת המפגש וגם במפגש עצמו לאחר כעשרים שנה , שולח יעקב בידי מלאכיו- שליחיו מינחה לעשו, והביטוי מינחה חוזר בסיפור חמש פעמים. אבל ברגע פגישתו עם אחיו לאחר שהוא משתחווה לו , וכאשר חששותיו מתפוגגים ושני האחים מתחבקים מתנשקים ומתפייסים, פולט יעקב מפיו וכאילו שלא מדעת את המשפט רב המשמעות " קח נא את ברכתי אשר הבאת לך" במקום לומר "קח נא את מינחתי"
אך אינני חושבת שזה נאמר מתוך משחק , אלא בגלל מועקתו הנפשית החונקת, בזוכרו את הברכה שנטל במירמה מאחיו.
יעקב שעשה את מעשהו בהדרכת אמו, עושה את מה שנתבקש כמי שכפאו שד, ורק לאחר עשרים שנות הדחקה משחרר לפתע את המועקה
אז יכול להיות שזה לא זה.
תוקן על ידי - איקה - 5/25/2003 11:40:59 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2003 16:59 |
|
| |
מאחר ואתם מתקרבים, הגיע הזמן!
[אגב, אין זו "מציאתי" שמעתיה בשם ת"ח גדול.]
כאשר יעקב הכין את עדריו להביא את המנחה לעשיו, נאמר:
"ויצו את הראשון לאמור, כי יפגשך עשיו אחי ושאלך לאמור למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך? ואמרת לעבדך ליעקב וכו'."
הלא אם רצה יעקב להביא את המנחה היה לו לומר כי תפגוש את עשיו לך לקראתו ותן לו או לך פגוש את עשיו ותן לו! אלא שיעקב הבין שאם עשיו גמר אומר לצאת נגדו אין סיכוי רב שבשליחת מנחה יסתדר הענין. אבל אם "יפגשך ושאלך" שהעדר הראשון יעשה את עצמו כמי שאין לו ענין בנתינת המנחה לעשיו, אלא שאחר שעשיו יתענין הוא ישמע שזו מנחה עבורו, ישתנה היחס כליל! ודפח"ח!
לפי הנשמע, אימוץ שיטת "כי יפגשך ושאלך" בחיי היום יום, משתלמת בסך הכל!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2003 20:07 |
|
| |
וטו 
תופעה זו נבחנת מינקות.
הרבה פעמים ירצה התינוק את האוכל או את המוצץ רק אם זה בא מיוזמתו ולא אף אחד אחר!
|
|
|
|
|
