חיים ומות ביד חשיבה עקרונית ספור מדהים

בוגי,

נתון חשוב שלא דנתי לפיו! אבל צריך לדון כללית אם מה שנוצרה ראשונה ואחריה השניה, נותן לה זכות ראשוניות להתפתחות מעבר לנקודה בה תגיע השניה?

יש צד חזק שבכל זאת נשפוט לפי התפתחות א' שנעצרה והתפתחות ב' שהמשיכה, להחשיב בכך את ב' כטפל [לפי דעת המתירים].

ועתה תאומי סיאם בנות 28!!

הלינק -

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2639797,00.html

מזל טוב


http://news.walla.co.il/?w=//410233

השלב המכריע בניתוח התאומות הסיאמיות הסתיים בהצלחה
יום שני, 7 ביולי 2003, 19:24 מאת: יובל דרור והסוכנויות, הארץ


ניתוח התאומות בסינגפור. ראשון מסוגו בעולם (צילום: רויטרס)מצבן של התאומות האיראניות יציב; הניתוח, שהחל אתמול בבוקר, יימשך בין 40 שעות ל-4 ימים; המנתחים שינו את מהלכו של וריד משותף במוחותיהן והשתילו באחת מהן וריד חלופי שנלקח מירכה


עוד בכתבה:
הצוות הרפואי עובד בהתנדבות »

בסינגפור הושלם בצהריים בהצלחה שלב מכריע בניתוח להפרדת התאומות הסיאמיות האיראניות המחוברות בראשן, לאדן ולאלה ביג'אני בנות 29. רשת בי.בי.סי דיווחה, כי המנתחים שינו את מהלכו של וריד משותף ששימש לניקוז דם ממוחותיהן של שתי התאומות. זאת, לאחר שבאחת התאומות הושתל וריד חלופי שנלקח מירכה. מצבן של התאומות יציב. הסיכוי שיישארו בחיים לאחר הניתוח נאמד קודם לתחילתו ב-50%. הודעה רשמית על הצלחת השלב המכריע לא פורסמה עד כה.

הניתוח, שהחל אתמול בבוקר, אמור לארוך לפחות 40 שעות, וייתכן שיתארך עד לארבעה ימים. עם זאת, לדברי מנהל בית החולים שבו נערך הניתוח, ד"ר פרם קומאר-נרים, השלב הקריטי והמסוכן ביותר
של הניתוח הוא השלב הניורו-כירורגי (הכולל את הפרדת המוחות וכלי הדם המובילים אל המוח), שהסתיים.

בהליך הרפואי הנדיר משתתף צוות של 28 רופאים וכ-100 אחיות, שחלקם הוטסו לסינגפור במיוחד. הניתוח נחשב לראשון מסוגו בעולם שכן לראשונה מאז החלו הניתוחים להפרדת תאומים סיאמיים המחוברים בראשם, ינסו הרופאים להפריד תאומים מבוגרים. ניתוחים דומים בוצעו עד כה בתינוקות או בילדים צעירים, שאת מוחותיהם קל יותר להפריד.


הצוות הרפואי עובד בהתנדבות

עלותו של הניתוח, הכוללת גם הדמיה ממוחשבת ותלת-ממדית של ראשיהן של התאומות, נאמדת בכחצי מיליון דולר. בית החולים וכן כל חברי הצוות הרפואי שייקחו חלק בניתוח, חמישה נוירו-כירורגים, שישה מנתחים פלסטיים, מנתח בתחום כלי הדם, תשעה מרדימים, חמישה רדיולוגים, פסיכיאטר ואחיות - ויתרו על משכורתם.


פרסומתתאומים סיאמיים המחוברים בראשם נדירים במיוחד וככל הידוע רק 2% מהתאומים הסיאמיים בעולם מחוברים בדרך זו. ד"ר קית' גו, העומד בראש צוות המנתחים, אמר שלניתוח קדמה סדרה ארוכה של בדיקות שנועדו למפות את זרימת הדם מהוורידים של האחיות אל המוח שלהן.

ההחלטה לבצע כעת את הניתוח נובעת לא רק מהעובדה שהתאומות ביג'אני מביעות בשנים האחרונות את רצונן העז לעבור את הניתוח שיאפשר להן לראשונה לפתח חיים עצמאיים; לדברי ד"ר גו, בבדיקות שעברו השתיים התגלתה גם סיבה רפואית שבגינה יש להזדרז בביצוע הניתוח: הלחץ שמופעל על מוחן של התאומות גדול יותר מפי שניים ממה שהוא אמור להיות. "זה הוביל אותנו למסקנה שמדובר בהליך דחוף ולא בניתוח קוסמטי", אמר גו.

תחלה אגיב על מה שכתב מבחן "ושאלתי, איך חיבור כזה קורה, מראשית היצירה ממש, או שבאזה שלב נתקעו זה בזה ואז הגדילה חיברה אותם, כהרכבה והברכה?. לשאלה זו יש כובד משקל בהכרעה. ומעניין שגם זאת לא מופיע בדיון. אולי זה פשוט."
לדעתי אין בזה נפק"מ להלכה, כי מה שנעשה קודם שיצא ראשו אין שום חילוק לקבעו נפש אחד או שני נפשות, יציאת הראש קובע, ואז אם היו מחוברים הרי הן גוף אחד (אם נאמר כך).
ולעיקר הדבר אלך בדרך מוישע, האומר כי אין ליישב העיתון כי אם הפסק של רמ"פ.
בפתחי תשובה חושן משפט תכה מובא כעין שאלה זו ואבאר הדבר באורך קצת.
בגמרא סנהדרין (עב ב) מבואר כי יצא ראשו של עובר אין נוגעין בו לפי שאין דוחין נפש מפני נפש, ומקשה הגמרא אמאי רודף הוא?, ומשני משמיא קא רדפי לה. רש"י ביאר הדבר כי כל זמן שלא יצא ראשו לא הוי נפש ולכן מותר להרוג עובר, כי אין לעובר דין נפש כמו שידוע ממה שמשלמין דמי וולדות, (ואף שאין לתינוק דין רודף), משא"כ כשיצא ראשו הוה נפש ולכן אסור להרוג העובר. ועל זה בא השאלה אמאי הא הוי רודף, ועל זה מתרץ הגמרא משמיא קרדפו לה, ר"ל התינוק אינו הרודף כי אם מן השמים רודפין האשה (הכוונה לכאורה כיון שהעיבור לא עשה מעשה בידים, כי אם רוצה לצאת מן הרחם אשר זה הוא טבע).
לפי"ז לא שמענו היתר כשאחד רודף השני, אם הוא רודף בלא כוונה כי אם ע"ד הטבע. וא"כ נפלה כל ההיתר של רודף שדן כאן מוישע, אף אם ננקוט שהתינוק בעל שני חדרים רודף להתינוק בעל ארבע, ע"ז נאמר משמיא קרדפו לה.
הרמב"ם כשפוסק ההלכה, כותב, כי ההיתר כל זמן שלא הוציא ראשו הוא משום שהעובר רודף האם, גם בשו"ע תכ"ה הועתק כך, ולפי"ז היה מקום לפלפל ולחלק כי כאן הוא כמו עובר, שנקרא רודף, ואינו כ"כ דרך הטבע כמו עובר שהוציא ראשו, דהרי אין זה מתרחש כ"כ, ושאר חילוקים שיש לחלק כמובן. אמנם המעיין שם בשו"ע בסמ"ע יראה כי גם היתר זה נפל בבירא, כי פירוש שם לדברי השו"ע כי ההיתר בעובר הוא משום דעדיין לא נקרא נפש, ומה שהוצרך לרודף הוא דבלא"ה גם עובר אין להרוג, ולפי"ז לא נקרא רודף כלל לאחר שהוציא ראשו כל זמן הוא רודף ע"י הטבע.
וא"כ מה יהיה ההיתר כאן, המעיין שם בפתחי תשובה יראה שאלה כעין זה בשם הפנים מאירות, השאלה הוא באם אנו יודעין כי אם לא נהרוג העובר, גם האם גם העובר יחד ימותו, (כלומר השאלה בגמרא הוא דוקא כשהמקשה לילד תמות אבל העובר ישאר חי, האם זה עלה על דעתכם? אם לא, תדעו שכן כתב גם ברש"י שם בסנהדין לאחר העיון) וסיים שם דלכאורה מותר אלא שצריך להתיישב בדבר.
השאלה כאן לכאורה דומה, שניהם ימותו, מותר להרוג אחד להציל השני.
המקור הוא ממעשה דשבע בן בכרי (שמואל ב-כא) שהרגו אותו לאחר שאמר יואב שאם לא ימסרו אותו אליו יהרוג את כולם, כיון שבלא"ה היה נהרג כשהיה יואב בא לתוך העיר, שמע מינה מזה המעשה דמותר להרוג ולדחות נפש מפני נפש כאשר ממילא ימות האחר. (משמע דחיי שעה אינן חשובין שלא לדחות נפש מפני נפש, הערה שלי והוא קצת פלא).
לפי"ז לכאורה כאשר שניהם ימותו מותר ראובן להציל נפשו בנפש שמעון בתנאי שהוא יודע שגם שמעון ימות אם יציל את עצמו, ועל זה נאמר חייך קודמין. ולכן ס"ל להפנים מאירות דמותר להציל האם בנפש הילד, כיון שממילא ימות הילד ואף אם לא נהרוג אותו. (ולכאורה היה מותר להרוג האם כיון שממילא תמות כדי להציל נפשו של הילד, אלא שלא אמרינן כן כיון שלמעשה הילד לא נפיק מחזקת נפל, ואין לו חזקת חיים כמו האם, לכן אנו בוחרין בהאם יותר מהילד. זהו סברתי, לא עיינתי בפנים מאירות אם הוא מפלפל בזה).
לפי"ז כאן בשני האחיות, (מכאן ואילך התינוק בעל ד' חדרים הוא לאה, ובעלת ב' חדרים היא רחל), אם לא נעשה כלום שניהם ימותו, הרי מותר להרוג אחד מהם כדי שיחיה לכה"פ השני, הרי כאן הדבר פשוט שנבחר בלאה יותר מרחל כיון שלאה תחיה אם נמות לרחל, משא"כ רחל בוודאי אין לה דרך לחיות (תבינו שכל זה הוא בלא שנאמר כי יש לרחל דין רודף, רודף אין שייך כאן כי הוא טבעית).
כל זה עולה לפי עיון בסוגיא.
אבל הדבר שמצער לי בזה, הוא כיצד ניתן לסמוך על קביעתו של רופא כי שניהם ימותו, הרי אף אם ימותו לא יהיה למחר, אלא לזמן רב (כך אני משער) כי בוודאי היו יכולין לעשות פעולות שונות להחיותן שניהם, וא"כ מהאיך הסמכות כי ימותו. אני יודע כי זה יעורר פולמוס קצת אודות סמיכת על רופאים בהלכה, דבר שאיני יודע עד היכן יש להם סמכות, ידוע הפתגם, מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות, לרפאות דוקא, לא לקבוע כמה זמן אדם יכול לחיות.
עתה למה שכתבו הגולשים עד הנה
מ"ש מוישע כי הוה רודף ביארנו די כי רודף לא שייך כאן, ומותר אף אם אינו רודף.
מה שכתב ווטו שהיא טרפה, ע"פ הלכה אינה טרפה, איזה מן הי"ח טריפות ניתן לקבוע כאן?
בכלל מה שניתן להציל אחד מהן ע"י רפואה אינו ברור שזה עושה את לאה לא טריפה, הוא הלכה המבואר בשו"ע, אינו זוכר כעת, אולי יזכור אחר.
מ"ש מבחן ששיטת הרמב"ם נפלאה, יעויין בדברי ביארתי שיטתו לפי הסמ"ע באר היטב.
מפלפלים כאן בלב, איך זה פועל, וכדומה, אין זה נוגע להלכה, כי אם הפאקט ששניהם ימותו בלא ניתוח, ואחד יחיה עם ניתוח, יותר מזה אין כאן נפק"מ. ממה נפשך אם הם גוף אחד בוודאי מותר, אם הם שני גופים ושני בני אדם ג"כ מותר.

יענטע

ברוך דיין אמת

היה שלב יותר מכריע...

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2686133,00.html

התאומות שהופרדו מתו על שולחן הניתוחים

הניתוח להפרדתן של התאומות בנות ה-29 מאיראן נמשך יומיים, ובמהלכו הן איבדו דם רב. מותה של לאדן הוכרז הבוקר וכשעה וחצי מאוחר יותר מתה גם האחות השנייה
אי.פי


העולם עקב בדריכות אחר ניתוח ההפרדה של שתי התאומות האיראניות אך לא זו היתה הבשורה לה חיכו כולם. התאומות לַאלֵה ולאַדַן ביג'אני (29), שנולדו מחוברות בראשן והופרדו בניתוח מורכב בסינגפור, מתו היום (יום ג') בזו אחר זו זמן קצר לאחר השלמת הניתוח שנמשך 53 שעות.