יוריקס פתח אשכול ובו לינק :
הספרייה העירונית בניו יורק העלתה לאינטרנט 700 ספרי יזכור לקהילות סרוקים!
עיינו למשל בספר בריסק ותגלו שחצי הספר עם התמונות נגנבו בשינוי השם לספרו של שימי מלר על הרב מבריסק ובחצי השני, שאיננו חרדי מספיק, תמצאו דברים מעניינים ביותר כמו תאור הפרופסר העצבני עם גוף הפיל שהוא ככל הנראה המקור לאגדה שמר' חיים אחד אפשר לעשות כמה איינשטיינים.
ספרן:
יוריקס ,
חן חן על הקישור החשוב . זכותו של מלר לקחת משם , כמו שעושים אחרים .
לא חיפשתי מיהו הפרופ' , אבל בספרו של יעקב קלצקין "כתבים" מתאר שיחה עם ר"ח ובמקביל עם איינשטין בה הציג לשניים שאלה זהה ושהתפעל מתשובה כהרף עין של ר"ח , ואילו איינשטיין התקשה לקלוט את השאלה .
באבא_תור:
יוריקס
מעניין, אני שמעתי את זה על הרוגאצ'ובי.
ספרן מגיב:
האמרה אכן מיוחסת לרוגאטשובי , ע"י הרב זוין ב"סופרים וספרים" בשם ביאליק , וכפי שגם העירוני באישי .
שוטנג:
איינשטיין לא היה מהיר תפיסה. בבית ספר הוא נחשב לטיפש. הכוח שלו היה בהבנה. לעומת זאת ניוטון שגם הוא נחשב בבית ספר ללא יוצלח, כשהגדיל פרחו מעלותיו במלא עוצמתם. לשם השוואה, בעיה מתמטית שלייבניץ פתר רק אחרי ששה חדשים של עבודה, ניוטון פתר בלילה אחד.
מיכי מגיב:
שוטנג, הערה חשובה הערת. כידוע, בני דודינו אנשי פוניבז' אמונים על מהירות תגובה, והכל נמדד אצלהם במהירות החשיבה והתגובה. ולענ"ד פעמים הרבה זה מוביל לטעויות. עדיף לחשוב עוד מעט ולענות זהיר ולעניין ובלי שגיאות.
יוריקס:
האמת היא שההערה על בריסק רק נועדה למנוע ממנהלי הפורום לקבור את הלינק המדהים הזה בעמוד 19 של הספריה הווירטואלית...
אבל לעניין איינשטיין התכוונתי שכדי שסיפור על הרוגטשובר או ר' חיים ואיינשטין יהיה לו אפילו אחיזה כלשהי במציאות צריך משהו שהכיר את שניהם. ואותו פרופסור עונה על הדרשיה כמי שהיה בחיר ישיבה הישיבה בברסיק בתקופת ר' חיים וגם היה עוזר צמוד של איינשטיין שנים רבות שאף סידר לו שטלה באוניברסיטה בסוף ויש ממנו מכתב בספר הזכרון.
האמת היא שגם ר י"י ויינברג קיבל מכתב המלצה מאיינשטין להתקבל לאוניברסיטה בברלין בלי "בגרות". אבל זו לא הייתה הכרות ממש.
טבריאנער:
מפעל מאלף של הספריה הניו-יורקית!
השוו בינה ובין מפעל העלאת הספרים באתר של הספריה הלאומית שלנו.
איזה עלוב, וכמה לא מאורגן ולא מתוכנן, סמתוכה ישראלית טיפוסית.
הספרים נסרקים כמעט רק לפי קפריזות אישיות של הממונים על המלאכה.
אין מפתח נושאים או שמות ספרים, רק שורה ארוכה ולא מרשימה במיוחד.
יש לישראל עוד מה ללמוד מהחריצות האמריקאית (ולא הכל זה ענין של תקציבים)
ושוב:
בענין הסיפור על "חידון השאלה הזהה"
מעניין שגם הרב זוין הנערץ והנפלא יכל ליפול בטעות (או הטעיה) כה מצערת, הרי "החידונאי" עצמו מספר לפני מי הציג את השאלה
ספרן:
ספרו של הרב זוין הופיע לפני שיצא ספרו של קלצקין [שנערך לאחר פטירתו ע"י אברהם קריב]
הרב זוין מביא את הדברים מפי השמועה על הרוגאטשובי , ואילו קלצקין מתייחס לר' חיים .
 |
|
|
